|
||||
|
||||
אני טוען - ומעטים מאד מסכימים איתי - שבג"צ בראשות אהרון ברק ייסד בישראל משטר אוליגרכי. אוליגרכיה של שופטי בג"צ. ההפיכה החוקתית, כפי שאהרון ברק כינה אותה, הינה הלכה למעשה מהפיכה משטרית. זה מסביר את התנגדותו העזה של בג"צ לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שעד לא מזמן ייצרה שופטים חדשים במקום הפורשים מהסוג התומך באוליגרכיה. הדמוקרטיה בישראל מתה בשנת 1995 ושום אדם ישר והגון המחובר למציאות לא יוכל לכפור בכך. הבחירות לכנסת הינן שריד סמלי וחסר משמעות של ממש ביחס לאופי המשטר שנותר מהדמוקרטיה. תכליתו העיקרירת כיום הינה סידור עבודה, מעמד חברתי, קשרים חברתיים וכיבודים. זו האמת העגומה. |
|
||||
|
||||
לפחות על השנה אנחנו מסכימים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים אתך, אבל אני חושב שזה התחיל עוד לפני אהרן ברק. דווקא שמגר היה הראשון שהטה לכיוון הזה. אבל ברור שברק המשיך עם ההתחלה הזאת ומיסד אותה. |
|
||||
|
||||
זה החל עוד הרבה לפניהם, בבג"ץ קול העם [ויקיפדיה] בשנת 1953. שמעון אגרנט החליט להמציא את זכות חופש הביטוי שלא הייתה כתובה בשום חוק. |
|
||||
|
||||
אתה מטעה את דב. בבג"צ קול העם לא בוטל חוק של הכנסת. הסמכות לבטל חוק של הכנסת נקבעה לראשונה (בהערת אגב בלבד, יש לציין) בפס"ד בנק המזרחי (זמן קצר מאד לאחר רצח רבין, ולא בכדי) ויושמה בפועל מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
מדויק. לאחר רצח רבין, העליונים החליטו שזה הזמן לשנות הכללים ולעבור לתחום הפרשנות כי בלאוו הכי כולם 'מתייפחים' על מותו של אלוהים. מהי הפרשנות? אז ככה. אני הייתי מפקח צעיר במס רכוש. מפקח צעיר שכל מה שרציתי זה להתקדם ולהיות רכז חוליה. בכל זאת הפרמיות ורמת רכב ועוד כמה ג'ובות היו בהחלט מניחים את דעתי. ואז קיבלתי תיק מאגניב. לערוך שומה למישהי בכירה מאוד במשרד המשפטים. אז על פניו וגם במציאות הייתי יכול לפצל את השומה למספר שומות כאשר בשוומה אחת הייתי נותן פטור ואילו בשאר השומות מוציא חיוב, וזה היה הכיוון. אבל אז אמרתי בליבי, ' זין על הגישה של הפקיד המנאייק, ובכל זאת אולי פעם זה יעזור (תיק 2000) וחיפשתי גישות מקילות. עיינתי בפסקי דין ורשמתי שומה מודפסת ( נדיר בזמנו - מעל 20 שנה-, אז השומות היו נרשמות במקרה הטוב בעיפרון) עם צטוטי פסקי דין, יעני שיחקתי אותה שופט עליון. התחלתי מלמה לא ואז עברתי ללמה כן ואז שורת המחץ התחתונה שכל פקיד דופק " ובהתחשב בנימוקים המפורטים לעיל ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה ובלה בלה, המסקנה המתבקשת היא....' בתכלס' גם מסקנתי הייתה נכונה, אבל הפרקטיקה הייתה לפסול וללכת להשגות ואז לערר. פרשנות. כשאתה מפרשן אז שחור זה לבן ולבן זה שחור.יעני באבא בובה. |
|
||||
|
||||
זו בכלל לא דוגמה לכוונתי. בג''ץ לא הזמין את העתירה הזאת באמצעות הג'ינג'י. עתר לו גוף שבאמת נפגע, ובג''ץ קיבל את עתירתו. חופש הביטוי הוא ערך כה חשוב בדמוקרטיה שקשה לי להאמין שהוא לא כתוב בשום חוק. לו הכנסת הייתה מחליטה ברוב קולות לסגור את העיתון אסור היה לבג''ץ למנוע זאת. אבל לא זה מה שהיה. |
|
||||
|
||||
חופש הביטוי עדיין לא נכתב בשום חוק יסוד ומוגדר בעיקר בשל שורה של תקדימים משפטיים. וכן: מחדל של הכנסת שכנראה מרוצה מההגדרה הזו. אבל למה בדיוק חופש הביטוי נראה לך משהו כל כך חשוב? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |