|
||||
|
||||
לי עוד לא ברור מדוע במשרד הבריאות בטוחים שאנחנו לא במצב של פטיש כזה. נניח לרגע ש-R0 של הווירוס הוא 3, כלומר באוכלוסיה שלא פגשה אותו מעולם ובהתנהגות חסרת מגבלות חיצוניים כל חולה יוצר שלושה חולים (או לחילופין כל נשא יוצר שלושה נשאים, זה שקול). הסגר השני-שליש מלא שמוחל כרגע צמצם, לדעתי, את מספר האנשים השונים שאדם ממוצע נפגש איתם ביום ואת מספר האינטראקציות שלו עם אנשים שאינם ממשפחתו הגרעינית בפקטור של עשר לפחות (יש, כמובן, אנשים שעדיין עובדים בעיסוקים שיש בהם אינטראקציה רבה אבל הם מיעוט קטן, ומולם יש רבים שצמצמו את האינטראקציה החיצונית כמעט לאפס). גם אם נניח שהפקטור הוא לא עשר אלא חמש, קשה לי לראות איך בתנאים כאלה הדבקה תתפשט ליותר מאדם אחד בממוצע. הסגר התחיל למעשה רק לפני שבוע ויום, ועוד אי אפשר לדעת איך הוא השפיע - אבל אני מאד מקווה שהמשרד לא יגרור אותנו כפי שהוא מנסה להחרפה הולכת וגדלה בלי שנדע את התוצאות. בהערת אגב - אני חושב שניהול המדיניות בהתבסס בעיקר על רופאים הוא טעות. רופאים הם מומחים למה שמתרחש בתוך הגוף, אבל כדי לנהל את החברה צריך אנשים שמבינים באיך החברה פועלת - מה סוגי האינטראקציות שמתקיימים בין בני אדם ומה שכיחותן היחסית, איך הם מתפרשים במרחב, מה ההתערבויות שמשפיעות עליהם ואיך. גיאוגרפים ופסיכולוגים וסטטיסטיקאים יכולים לתת כאן מידע יותר רלבנטי מאשר רופאים. |
|
||||
|
||||
אז בדיוק אתמול, בראיון ברדיו עם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אפשר לשמוע סוף סוף <קישור. https://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-revie... הסתייגות מריצת האמוק היומיומית לתקנות מחמירות יותר>. אין היום שום מידע חדש שלא היה שלשום, שמחייב תקנות חדשות, בדיוק מהסיבות שאמרת. אבל אז לא נקבל הצגה דו-יומית בפריים טיים. הסיבות למבול התקנות אינן בתחום הרפואה. על אף שהן עלולות להביא להרבה מחלות (מלבד קורונה), ואולי חס וחלילה גם לקורבנות בנפש. |
|
||||
|
||||
בדיעבד מסתבר שאתמול חל גידול של 34% במספר המאובחנים, וגם בניכוי 65 החרדים שהגיעו מניו-יורק שעור העליה הוא כמעט 30%. בהתחשב בכך שעבר כבר שבוע מהטלת ההסגר החלקי זאת תוצאה מדאיגה. גרוטו ככל הנראה התייחס לנתון הלא מעודכן אליו התייחסתי גם אני ב תגובה 714907 |
|
||||
|
||||
גם מספר הבדיקות גדל (נפתחו מתחמי בדוק וסע ב-4 מוקדים). וצריך לזכור שהחתונות והמסיבות - כולל יציאה לישיבות למשל - הפסיקו (אם בכלל) רק לאחרונה. אבל זה אכן מדאיג. |
|
||||
|
||||
הנתון שחסר לנו לנירמול הוא בכמה עלה מספר המאובחנים מבין הנבדקים שהתאימו לקריטריונים הקודמים של ביצוע הבדיקות. |
|
||||
|
||||
נראה לי רעיון טוב לעקוב אחר מדינות שהן בגודל של ישראל כדי לראות מה מצבנו (ובעיקר אם יש סיכוי שהסנוקרת כאן תהיה רחומה יותר). אני מסתכל על צ'כיה ויוון. המספרים אומרים שבינתיים אין מה לראות. יוון מעניינת. יכול להיות שיש שם תת-אבחנה ברמות, ובמקביל רושמים כמתים אנשים שלא היה להם קורונה. יש לנו כנראה עוד כמה ימי חסד ואח''כ נדע טוב יותר. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהגידול האחרון מושפע מההדבקות שהיו במסיבות פורים (9-10 במרץ), ונראה עוד מזה בימים הקרובים. |
|
||||
|
||||
וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ו(זה יהיה) יקר. |
|
||||
|
||||
והרי זה היה צפוי וכתוב: אורה ושמחה - 571 בגימטריה, קורונה מחלה - 450 בגימטריה, אזי ברור היה שבמקום אורה ושמחה, נקבל קורונה מחלה + 1201 + 12. 1 שתחיו עד 120, אמן כן יהי רצון. 2 אלוהינו, נו, מה חשבתם לכן. |
|
||||
|
||||
והיום בדיונים אמר מנכ''ל משרד הבריאות ש-''אנחנו בארוע שואתי''. אני מתחיל לתהות אם כדאי להוסיף עוד אחד למניין המאושפזים. ואלה האנשים שמביאים הצעות החלטה לממשלת ישראל. |
|
||||
|
||||
קצת מחוץ לתחום, אבל עיתון דבר מה-12 בספטמבר 1939 (!) משתמש בביטוי "שואת יהודי פולין". לי יש תחושה שזה ביטוי קשה מדי בשביל אותו רגע. |
|
||||
|
||||
מסתבר לפי ויקיפדיה שהביטוי נאמר יטד שנים לפני כן, על יהודי גרמניה. צריך לזכור שהנאצים כבר היו בשלטון 6 שנים לפני המלחמה, ועל כן חלק מהתהליכים היו כבר בעיצומם. או באוירת ימינו אנו - לא תמיד כשמישהו צועק 'אסון' או 'דיקטטורה', זה באמת מוקדם מדי. |
|
||||
|
||||
אז עדיין לא היתה לזה המשמעות היחודית, זו היתה מלה נרדפת לאסון. אבל מעניין לראות שם שאנטיפה (או אנטיפא באיות של אז) גם היא לא המצאה של אמריקה בעידן טראמפ. |
|
||||
|
||||
והיום בפינתנו "האנשים שמביאים הצעות החלטה לממשלת ישראל"1, ליצמן מבקש להחריג את בתי הכנסת. וזה אחרי שאתמול למדנו ש-30% מההדבקויות קרו בבתי כנסת. אז מה, נתונים זה לחלשי אמונה. רק שהוירוסים לא מבדילים בין אלה לאלה, בעיה. ישמור אותנו השם משרי בריאות שכאלה. 1 שלא לומר מכהנים בה |
|
||||
|
||||
שינוי ההוראות בכל יום הוא באמת דבר רע. מלבד העובדה שהוא מעיד על חוסר הכנה, בלבול ואבדן עשתונות הוא גם מקשה על מעגל הבקרה. חצאי צעדים לפעמים גרועים מלא לעשות כלום. מצד שני, לא בטוח שאי אפשר למצוא הצדקה גם לשיטה הזו. בירדן, שם מצב מערכת הבריאות, כפי הנראה גרוע יותר מאצלנו, החליטו לנהוג מדיניות חמורה של סגר מלא. התוצאה היתה כאוס ומהומות והממשל נאלץ לבטל חלק מן הצעדים. עניין אחר. אין ספק שהיום מוזרם הון לכל מי שבא עם חצי רעיון בכיוון של תרופה/חיסון. לא הייתי בונה על הכיוון הזה ואפילו לא בטווח של למעלה משנה וחצי. פריצות דרך טכנולוגיות לא באות משום שצריך אותן או ששופכים עליהן כסף. אפילו קיט לבדיקת נוגדנים עדיין אין ואני לא יודע אפילו אם קיימת בדיקה שאפשר להפעיל בקנ"מ גדול. |
|
||||
|
||||
איך כן באות פריצות דרך טכנולוגיות? |
|
||||
|
||||
הברקות של יחידים כולל הברקות של מממנים שמזהים פוטנציאל של המצאה ויודעים גם איך לתמוך כספית בפיתוח. תיקצובים ממשלתיים לרוב הם ביזבוז אם הם לא מגוייסים על ידי איש נכון שיודע מה שווה ההמצאה באמת. |
|
||||
|
||||
אני כן חושב שפריצות דרך טכנולוגיות באות משום שצריך אותן. זה לא תמיד נכון, כמובן, אבל בהרבה מקרים הצורך הוא אבי ההמצאה. הרבה פעמים לא דרושה הברקה משום מקום אלא צריך הרבה מאמצים הנדסיים, ואלו מופנים לכיוון מסוים כי זה מה שצריך כרגע. |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים, למרות שיש הרבה יוצאים מכלל. מלחמות, למרבה הצער, הן מקדם טוב של המצאות וחידושים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |