|
||||
|
||||
אנחנו משווים את ה"חייתיות" היום לזו שהייתה טרם ה"כיבוש". "רצח יעקוב אבו אל-קיעאן באום אל-חיראן", לפי הבנת כל אדם עם הגיון מינימאלי לא היה רצח אלא תאונה, אולי עקב רשלנות, וגם זה לא בטוח. אתה יכול להשוות את האירוע הזה לטבח בכפר קאסם שהוא האירוע הכי מחריד מבין המעשים שנעשו על ידי כוחות הביטחון שלנו, שבו באמת עלינו להתבייש? מה שעשו הנערים בקפריסין באמת אינו מצווה, אבל האם באמת דבר כזה לא היה יכול להתרחש באותה תקופה שבה אירע הטבח בכפר קאסם? מה זה בכלל קשור ב"כיבוש"? הם בכלל לא שרתו בצבא. על אלימות אוהדי הכדורגל שהזכרת לא שמעתי, ולכן לא אתייחס. קשה להכריע בשאלה מה היה אומר ליבוביץ' היום. אין זה מסוג העניינים שבהם אני יכול להוכיח לך שאני צודק ואתה טועה. אבל אולי אוכל להראות לך שלפחות בוויכוח ישן שבו טענת שבשיטתו הדתית הוא "שם דגש על התנהגות מוסרית", ואני טענתי שאיני רואה שום סימן לכך שהוא באמת דגל בכך, הצלחתי מאוחר יותר להכריע בוויכוח כשמצאתי במקרה ציטוט מדבריו: "לפיכך לא הפיקה היהדות תורת-מידות ספציפית ומעולם לא התגלמה במוסר ולא התגדרה במוסר ולא דגלה בו". לפעמים קורים גם נסים כאלה. אשר לחיסול יחיא עייאש כסיבה לטרור, מדובר בטענה מופרכת בעליל. תקרא בויקיפדיה. הרי הוא ייסד את שיטת פיגועי ההתאבדות עוד ב 1992, ומאז ועד חיסולו אירעו כמה פיגוע התאבדות פרי תכנונו שגבו את חייהם של קרבנות רבים. הוא חוסל ב 1966. איך פיגועי ההתאבדות פרי תכנונו, שקדמו לחיסולו שנענו במשך 4 שנים סיבתם הייתה חיסולו? לא חיסולו גרם לטרור. הטרור שהוא הוביל גרם לחיסולו. כשאני אומר שתהליך אוסלו הביא לטרור אני מתכוון לכך שכאשר נתנו בידיהם שליטה בשטח, בעצם נתנו בידיהם כלי ליצור טרור. למה אין היום פיגועי התאבדות מאזורי יהודה ושומרון? משום ששליטתנו בשטח לא מאפשרת להם לקיים את מעבדות החבלה. אני לא אומר שאירוע בודד כזה לא יכול לקרות מתי שהוא בעתיד, אבל כל עוד אנו שולטים בשטח, מצב של עשרות קורבנות בשבוע כפי שהיה לא יכול לחזור. |
|
||||
|
||||
ירי בלתי מוצדק ומניעת טיפול רפואי מהפצוע שמוביל למותו אינם "תאונה" אלא זילות חיי אדם כאשר אותו אדם לא נמנה עם הגזע הנבחר. לגבי תקיפות של אוהדי נתניהו לא התכוונתי לכדורגל אלא למקרי אלימות כמו זה וזה. הסלחנות והיחס האוהד לנערי איה נאפה נובע ישירות מאותו יחס כלפי אלאור אזריה והחיילים שתקפו מתדלקים בדואים. בזמנו באמת לא הייתי מודע לתפיסתו של ליבוביץ' את הדת אבל אין ספק שבאמירותיו סתר את התנגדותו להגדרה עצמית כהומניסט, ליברל וכו'. גם בחינה של תפיסתו המדינית מביאה למסקנה שאם היה חי היום היה מתנער מציוניותו כשהיה רואה לאן הובילה הגישה הלאומנית הרווחת בציבור וזה מתבטא גם בציטוט מפיו שהבאתי. תקרא טוב מה שכתבתי: סיבת פיגועי שנות ה90 היו ברוך גולדשטיין (הגל הראשון בימי רבין) וחיסול יחיא עייאש (הגל השני בימי פרס). המוטיבציה לטרור נובעת מאותה מדיניות שאתה דוגל בה ושליטה על השטח לאורך מובילה להידרדרות בלתי הפיכה לאותה חייתיות שישעיהו ליבוביץ' דיבר עליה. |
|
||||
|
||||
אל תתן לדב לבלבל אותך. היחס של ליבוביץ למוסר ולליברליות היה ידוע היטב והוא הבהיר את העניין בכל הזדמנות כמעט. ליבוביץ היה יהודי שומר תורה ומצוות. הוא טען שהדת היהודית עוסקת ביחסים בין האדם לאלוהים (ליתר דיוק יחס חד-צדדי של אמונה ועבודה). המוסר עוסק ביחסים שבין אדם לאדם. ההומאניזם והליברליות מעמידים את האדם במרכז. ביהדות ע"פ ליבוביץ האלוהים הוא במרכז. כפי שאפשר לראות במאמר שציטטתי, ליבוביץ כבר מ-1967 התנגד לכיבוש ממניעים של שמירת ישראל כמדינה יהודית ולא ממניעים של מוסר או ליברליות. ליבוביץ הודה הרבה פעמים שהערבים מעניינים אותו מעט מאד. ליבוביץ שנא את הנצרות ולהבדיל התיחס באדישות לאיסלם. ליבוביץ הבהיר שהיהודי צריך להיות הומאני כמו כל אדם אחר ואין לכך כל קשר ליהדות. באחד המקומות הוא הדגים זאת על כהנא ואמר שכהנא הוא יהודי מצויין אבל אדם מאוד נחות. ליבוביץ הבהיר שהוא אינו מתעניין בהומאניזם או באתיקה שהיא מדע היחסים בין בני האדם. הוא טען שחובתו ודעתו בעניינים אלו היא כמו כל אדם אחר (שאינו יהודי). ליבוביץ טען שהוא מתעניין בעיקר בחובותיו כיהודי. ליבוביץ ראה בהתנגדות לכיבוש (כמו בהפרדת הדת מהמדינה) עניין דתי. ליבוביץ הטיב לנבא שעניין הכיבוש אינו יכול להישאר עניין מבודד שלא יחלחל לכל שאר תחומי החיים של מדינת ישראל. ליבוביץ. דוקא במאמר בעיתון שציטטתי, הבהיר שהבעיה אינה השטח אלא עצם השליטה על עם אחר. ואני מוסיף שלעניין זה ערביי 48 אינם שונים מערביי 67. ישראל איבדה מזמן עניין בנושאים כמו "תיקון עולם" או הקשרים עם העם היהודי בפזורה. פזורת העם היהודי בעיני ישראל 2020 הם אוסף של חלכאים ופליטים השואפים לשפר את מצבם ע"י הגירה. כל עניין אחר מתגמד ומודר לשוליים ביחס ליחסים שבין יהודים לערבים. בנקודה זו, אתנצל ואומר שגם אני רוצה להיות דב אנשלוביץ לפעמים. אעיז ואומר שהביקורת שלי על ליבוביץ היא שהוא לא הבחין שעמדותיו הרדיקליות כנגד הימין הדתי-לאומי דומות מאד לדעות של אינטלקטואלים אחרים (חילוניים) מפליטי גרמניה הנאצית. ליבוביץ נימק את עמדותיו בנימוקים דתיים ולאומיים, אך לדעתי לא במקרה הוא מצא עצמו באותו מחנה כמו פרופ' י"ל מגנס, מרטין בובר, איינשטיין, ארנדט וכל אותם פרוטו פוסט מודרניסטים המכונים אסכולת פראנקפורט. |
|
||||
|
||||
ומה רע בזה? הלוואי שיותר ישראלים היו שותפים לדעות של אותם יקים טובים. גם אם הן נראות לנו תמימות ומנותקות מהמציאות, אימוצן היה מביא למדינה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
אבל לא אימצנו אותן. תכיר במציאות במקום להתמרד נגדה. יש רצוי ויש מצוי. איינשטיין בכלל היה פציפיסט. |
|
||||
|
||||
המממ, אולי פציפיסט בלב, ברמה הפרקטית: Albert Einstein did not work directly on the atom bomb. But Einstein was the father of the bomb in two important ways: 1) it was his initiative which started U.S. bomb research; 2) it was his equation (E = mc2) which made the atomic bomb theoretically possible. מכאן.נראה לי שזה מזכה אותו לפחות במועמדות לפציפיסט הכושל בהיסטוריה. |
|
||||
|
||||
אכן, איינשטיין לא היה אידיוט. פציפיזם, כמו כל עמדה פוליטית-מוסרית לא מהווה בהכרח את העקרון המוסרי העליון של האדם שאוחז בו, אם כי נכון שהוא נמצא גבוה בסולם העדיפויות שלו (כמה טוב שלא כל האנשים קאנטיאנים). כך, לדוגמא, גם אתה ואני מתנגדים לגניבות, אבל אם נהיה במצב בו נגווע ברעב אם לא נגנוב כיכר לחם דומני שנגמיש במקצת את העיקרון הזה. למרות זאת, אאז''נ לאחר סיום המלחמה היו לו ספקות אם פעל נכון, גם בגלל ההשלכות העתידיות וגם בגלל האפקט הפסיכולוגי של הזוועות ביפן שמגמד את מוראות האלטרנטיבה שנמצאת רק במישור תיאורטי. הסעיף השני לא שייך, כפי שאתה יודע לפחות כמוני. זה כאילו תאשים את ממציא הגלגל עם ציר בתאונות הדרכים או את ממציא הגפרור בארסניזם. |
|
||||
|
||||
אכן, הסעיף הראשון הוא העקרוני יותר. גם אם אני מסכים עם השני, אני לא בטוח שלממציא אבק השריפה היית מעניק בקלות את פרס הפציפיזם. |
|
||||
|
||||
אבק שריפה שימש במקור לזיקוקים. |
|
||||
|
||||
מה לגבי פרס נובל לממציא הדינמיט? למעשה, כל פרס שהיית נותן לו היה פרס נובל. |
|
||||
|
||||
אלפרד לא קיבל ולא נתן פרס נובל. |
|
||||
|
||||
איינשטיין היה לטענתו "פציפיסט מסור" אבל לא מוחלט. בניגוד לטולסטוי וגנדי הוא היה בעד זכות ההגנה העצמית. הוא הביע את חרטתו על שתמך ביוזמי פרוייקט מנהטן וראה עצמו שותף לאחריות למותם של אזרחים יפנים רבים. הוא הסביר את מעשיו בכך שחשש שהגרמנים יגיעו לנשק אטומי ראשונים ואמר שאילו ידע עד כמה הם רחוקים מכך לא היה מצטרף ל"מאפיה ההונגרית" (סילארד, טלר וויגנר) שיזמה את המכתב המפורסם לרוזבלט. אני חושב שאיינשטיין הוא דוגמה מצויינת לחוג הייקים הזה שפיתח לאחר תום מלה"ע II את הסלידה מן הבריונות הלאומית החמושה תוך שהם מסתמכים (יתר על המידה, אומרים אחרים ואני) על המודל של גרמניה בשנות ה20-30. כאשר החל המקארתיזם בארה"ב, איינשטיין היה בטוח שארה"ב עלתה על אותה דרך בה הלכה גרמהיה. כאדם ששנות עיצובו עברו עליו במרכז אירופה, הוא התקשה להבין את הקונספט של צבא ושירותי ביטחון מקצועיים במדינות בעלות מסורת דמוקרטית כמו בריטניה וארה"ב. הייתי רוצה להוסיף משהו בנוגע לתגובה מוקדמת יותר שלך שרק עכשיו קלטתי אותה במלואה. כתבתי שם על זהות אינטרסים אפשרית בין ישראל לאבו-מאזן לפיה שני הצדדים אינם מעוניינים בהסכם שלום והפרדה סופי אלא בתהליך של הרגעת השטח וצמצום החיכוך שיוביל לפציפיקציה של הסכסוך. כתבת נכון שספק אם נותרה בציבור היהודי היום נכונות אפילו למהלך כזה. זה נכון ואכן חשיכה אופפת אותנו מכל עבר. אלא שבתוך החשיכה הזו יש פס אחד של תקווה לבנה. ציבור תומכי הימין אינו הומוגני. גוש הימין מורכב מכמה עדות (חרדי, דתי-לאומי ומסורתי). הקו הדתי-לאומי הרואה במצוות יישוב כל הארץ ודיכוי האמורי העמלקי והגבעוני היושב בתוכה, ציווי דתי, הוא מיעוט גם בתוך הגוש שלו. התמיכה בחלוקת הארץ (שתי מדינות לשני עמים) בקרב הציבור היהודי די קבועה למרות השינויים הפוליטיים והדמוגרפיים. האם העם היהודי היושב בארצו נותר במהותו עם שוחר שלום או שהפך לצבא יהושע בן נון בנוסח שמטיפים לו ליברמן, בנט ואב"ג? ימים יגידו. |
|
||||
|
||||
כשאתה אומר להכיר במציאות אתה מתכוון למשל להתרפקות על טרנספריסטים והשמתם באותו מישור עם מנהיגים שחתרו לשלום, לצדק ולשיוויון? |
|
||||
|
||||
אם ליבוביץ היה מצדיק את התנגדותו לכיבוש במניעים אתיים שאינם קשורים ליהדותו, לא היה בכך פסול, אלא שליבוביץ טען שמניעיו הם דתיים-לאומיים. ברשותך אדלג לנושא קרוב המדגים זאת חד יותר. ליבוביץ תמך בהפרדת הדת מן המדינה ממניעים דתיים. בעיניו היה זה חילול השם שאנשים שאינם מקיימים מצוות [חה"כ] מחליטים על חוקים בענייני דת (נגיד מיהו יהודי). מורנו ורבנו י"ל לימד אותנו שלאומנות, מיליטריזם ודיכוי עמים אחרים אינם יהדות. הם היהדות של אנשים מסויימים חובשי כיפות וספודיק, אבל לא בהכרח יסוד בדת היהודית. אם תרצה, זה ממוטט את הטיעון המרכזי של הימין הדתי-לאומי. בסיכומו של דבר הטיעון שלהם הוא שסיפוח השטחים, טרנספר ובניין מקדש על הר הבית הם מצוות דתיות שאי אפשר לשפוט אותן באופן רציונלי. רבים מן הציבור הזה, מתוך שיכרון הכוח, טוענים שאפשר להצדיק את ה"מצוות" גם משיקולים רציונלים-בטחוניים. אלא שהטיעון הזה לא יכול לבוא מנציגים של מפחגות דתיות. י"ל הדגים באישיותו שיכול להיות הבדל בין יהודי לאומי ואף דתי לבין יודונאצי. הנבואות של י"ל בכתביו, לא היו בעיניו כלל נבואות. הוא פשוט תאר מה שקרה בגרמניה לפני עליית הנאצים לשלטון. נראה שהוא (כמו אחרים בקבוצה שהגדרתי) לא העריכו נכון את השונות, הרב-גוניות וההפתעות של ההיסטוריה האנושית. לכן חלק גדול ממה שכתב לא התממש. ישראל 2020 אינה מחנה חמוש בנוסח ספרטה, אלא מעין תערובת של ספרטה, אתונה וק"ק מאה שערים. |
|
||||
|
||||
והתערובת הזו נפיצה כפי שכבר אמר אייברהם לינקולן על בית שחלקו חירות וחלקו שיעבוד שלא יכון לנצח. במוקדם או במאוחר יצטרך לבחור בין חירות לשעבוד. במקרה שלו נבחרה החירות לאחר שפיכות דמים גדולה. במקרה שלנו כנראה שאין מנוס מניצחון השיעבוד ללא התפטרות משפיכות הדמים הנלוויית. |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל זה המצב האנושי רוב הזמן וברוב המקומות. צריך להמשיך ולתמוך ב''טוב'' ולהתנגד ל''רע'', כפי שאתה אכן עושה. מה שלא צריך, זה להשתכנע ברוע האנושי המובנה. האנשים כאן והיום לא גרועים יותר ממקומות אחרים וזמנים אחרים. אותם אנשים שהיום נושאים את נתניהו על כפיים, ישמחו ויריעו כפליים כאשר יתיזו את ראשו. |
|
||||
|
||||
"ליבוביץ נימק את עמדותיו בנימוקים דתיים ולאומיים, אך לדעתי לא במקרה הוא מצא עצמו באותו מחנה כמו פרופ' י"ל מגנס, מרטין בובר, איינשטיין, ארנדט וכל אותם פרוטו פוסט מודרניסטים המכונים אסכולת פראנקפורט." מאחר שאין באמת קשר בין ההגות של ליבוביץ, מגנס, בובר, איינשטיין, ארנדט, ואנשי אסכולת פרנקפורט (אדורנו והורקהיימר? מרקוזה? פרום? בניימין?) שאתה מתעקש להדביק לכולם את ניצני הפוסט מודרניזם. אני נאלצת להגיע לשתי מסקנות: 1. אתה חסר הבנה בסיסית בפילוסופיה של המאה ה20, ואינך שואף לתקן זאת. 2. יש לך טינה עמוקה ולא הגיונית כלפי יהודים דוברי גרמנית. |
|
||||
|
||||
1. נכון ולא נכון. 2. ממש לא נכון. נהפוך הוא. |
|
||||
|
||||
השיטה הזאת של לחיצה על דוושת הגז על מנת להרוג יהודים הייתה אחת השיטות שפותחו על ידי אויבינו האנטישמים שעליהם אתה כל כך מרחם, והם הפעילו אותה בהצלחה יותר מפעם אחת. מפתחי השיטה הזאת הם אלה שרצחו את יעקוב אבו אל-קיעאן. השוטרים שהיו במקום היו רק מעין מריונטות שהונעו בידי הגאונים האלה. אני בטוח שהשוטרים היו בטוחים כל זמן האירוע שמדובר במחבל. הסכמתי אתך בתגובה קודמת שראוי לטפל גם במחבל פצוע, אבל גם אמרתי שאני יכול להבין את אלה שלא עושים את הראוי במקרה כזה. תאר לעצמך שמישהו תוקף באכזריות לעיניך בן משפחה שלך, נניח בן או בת, ותוך כדי כך נפצע וזקוק לעזרה. האם תמהר להגיש לו עזרה ראשונה? אולי כן. אבל אבין אותך גם אם לא תעשה זאת. אשר לסיבות לטרור אין ספק שאתה חי בעולם מאד מסודר. הנבלות החליטו לבצע כנקמה על הטבח במערת המכפלה הרג של גברים נשים וטף ללא הבחנה, אבל מוגבל בזמן. הם חתמו את גל הרצח בדיוק ביום שבו חוסל עיאש. אבל כיוון שבדיוק כסיימו את גל הרצח, בוצע החיסול של עיאש התמים, הם בו במקום פתחו בגל חדש הפעם כנקמה על חיסולו. האמן לי. ליבוביץ לא היה קונה את זה. |
|
||||
|
||||
יעקוב אבו אל קיעאן נורה אולי בשוגג. אבל נותר לדמם. לפי הנתיחה לאחר המוות הוא מת רק 20 דקות לאחר הירי. לכן ההרג (להבדיל, אולי, מהירי) מצביע על זילות של חיי אדם. וכדי להוסיף חטא על פשע, המשטרה המשיכה לקרוא לו מחבל גם הרבה אחרי שהיה ברור שכל האירוע נגרם כתוצאה מירי שגוי של שוטרים. השר לא התנצל על כך עד היום. |
|
||||
|
||||
הגזמת, התנצלות זה לחלשים. ולשמאלנים. חלשים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שבתגובתי התייחסתי בדיוק למה שאמרת, וגם הבאתי דוגמה הממחישה את המצב הנפשי שבו היו השוטרים. אני מעריך שכל מי שקרא לו "מחבל" עדיין חשב בעת שקרא לו כך שבאמת היה מדובר במחבל. הדבר החדש שלמדתי מתגובתך הוא שמשך הזמן בין הירי ובין המוות היה 20 דקות. משום מה נחרט בזיכרוני בטעות שהיה מדובר בהרבה יותר זמן, וזה משפר קצת את תחושתי. אשר לארדן, אכן אם באמת כדבריך עדיין לא התנצל, היה באמת מקום שיתנצל. |
|
||||
|
||||
ובמחבל לא צריך לטפל? הוא לא בן אדם? כי התרגלנו מהשטחים לזה שהאויבים שלנו הם לא ממש אנושיים. ואפשר לטרטר אותם. ולא ממש חייבים לטפל בהם אם הם פצועים אנושים. היה שם צוות רפואי. ומשום מה הוא לא טרח לבדוק את האיש במכונית. |
|
||||
|
||||
אתה כותב שוב ושוב תגובות כאילו לא קראת את מה שכתבתי. ואני בדרך כלל כותב בקצרה ולא מטריח את האנשים בתגובות ארוכות ומורכבות. |
|
||||
|
||||
גם אני זוכר שעברו 40 דקות בין הירי למוות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |