|
||||
|
||||
אכן מהבחינה הראשונה שבה תיארתי את הוויכוח בין שמאל וימין אצלנו, ריבלין ובני בגין הם ימנים ואמרתי זאת על ריבלין. לגבי מיקי איתן וגן דן מרידור איני בטוח, כי איני זוכר כרגע התבטאויות שלהם בנושא זה. הציטוט של נתניהו שהבאת בסוף תגובתך לא מוכר לי, ואיני יודע בדיוק למה אתה מתכוון. |
|
||||
|
||||
זה אינו ציטוט של נתניהו, אלא תחליף ידוע ל„האויב של אויבי הוא ידידי״. |
|
||||
|
||||
אם כך דרוש הסבר נוסף איך זה שייך לעניין. |
|
||||
|
||||
המינוחים של ימין ושמאל לא מועילים בדיון הזה לטעמי. המפה הפוליטית היום (בעיקר מאז 2015) מקוטבת בעיקר סביב התמיכה בביבי או ההתנגדות לו. ולעניין ההסבר: בשנת 1992 חוקקו שני חוקי היסוד (כבוד האדם וחרותו וחופש העיסוק) בהובלת קבוצה של חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. ביניהם דן מרידור ואוריאל לין מהליכוד. מיקי איתן התנגד בזמנו לחוקים. וכן, כבר בזמן החקיקה היה ברור ללין ולמרידור בדיוק על מה מדובר. אתה מציין שריבלין אולי התנגד גם הוא למגמות הללו בהמשך. אבל הן איתן והן ריבלין (וכמובן מרידור ובגין) מזהים כיום את הפעולות של נתניהו כמשהו מסוכן שיחסית לו חילוקי הדעות ביניהם מחווירים. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא איך המפה מקוטבת - בעד/נגד נתניהו, אלא מדוע. פה אני חושב שדב דווקא נתן את הכיוון, כי התמיכה בנתניהו (או שמא בליכוד) נובעת מהרצון לצבור ולשמור כח לשם כח, וזה ניזון - בין השאר או בעיקר - משאלת הזהות ביחס לערבים, קרי לכיבוש. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |