 |
אני לא מקבל את הערתך "נגררת אליו בשמחה". אני מבקש את הקרדיט של היותי אחד מ-200 ה"מובחרים" ואני בהחלט יודע מה הערך של הקמפיינים של הימין (זה עתה הוכח שגם יוזמי הקמפיין הזה יודעים זאת). חשוב מאד שננער מעלינו את הסטנדרטים המעוותים של הצד השני ונשמור על צלם ההגינות שלנו ע"פ הסטנדרטים שלנו ולא שלהם. זה שהצד השני גרוע יותר, לא נותן לך הכשר להיות גרוע קצת פחות. כפי שכתבתי לאח של אייל, הסטנדרטים שנדרשים מאדם שהוא מועמד לרוה"מ אינם נדרשים מ-99.99% של האזרחים בבחינת אשתו של קיסר. אין לי ספק שלצדקת שולמית יחימוביץ יש חלק לא קטן בביצה הזו. העובדה שאנשי תקשורת ופוליטיקאים מקומיים יכולים לנוע הלוך ושוב בין תחומי התקשורת הפוליטיקה והעסקים לאחר צינון סמלי ואילו אנשי צבא נדרשים לתקופת צינון כנראה בלתי אפשרית של 5 שנים, תורמת ללא ספק לתחושה שכל אנשי הצבא הם מושחתים. בסופו של דבר,אני עדיין חושב שהבעיה העיקרית של אנשי כחול-לבן עם המימד החמישי היא עצם העובדה שהיו שם. גנץ פרש מן הצבא עם פנסיה יפה וע"פ עדותו הוא ובני ביתו מסודרים. הייתי מצפה ממנו ל"איסטנסיות" מיוחדת בבחירת תחום עיסוקיו ב-5 שנות הצינון. באיסטניסיות כוונתי לבדיקה מעמיקה של המשקיעים בחברה, ובהמנעות מישיבה על כס יו"ר הדירקטוריון אם אינך מתכוון להיות מעורב לפני ולפנים בעסקיה של החברה. מותר לי גם להביע צער על הסטנדרטים המזעריים של הגינות המקובלים במדינתנו, גם אם אני חושב שאחד מן המועמדים טוב ממשנהו כפי שאני אכן חושב ומקפיד לומר כמעט בכל תגובה שלי. בהזדמנות זו, אני רוצה לומר לך שנוכחתי שיש 2 בני גנץ. אחד נינוח, חברותי ופתוח לבריות (וגם מקסים נשים) כפי שראיתי באופן אישי בשבת שעברה, ואחד לחוץ, מתוח וממעט לחשוף מעצמו ככל האפשר, שראינו כולנו בראיונות הטלביזיוניים בשבת. האם איננו צריכים לשאול עצמנו מה יעשה לאדם שראיון עם רינה מצליח או איילה חסון עד כדי כך מלחיץ אותו? בקליפת אגוז אשאלך: מהם הסיכויים לדעתך שבחלוף 4 שנות כהונה יתגלה בני גנץ כתאום של בני נתניהו?
|
 |