בתשובה לתשע נשמות, 19/03/19 9:57
מלכוד 22 713135
גיליתי לאחרונה שגם בארה''ב אין הוראת חוק מפורשת המתירה לביה''מ העליון לפסול חוקים. גם שם ביה''מ נטל לעצמו את הזכות הזאת. ההבדל היותר משמעותי הוא ששם יש קונסטיטוציה שמעמדה אינו שנוי במחלוקת, ולכן הזכות הזו יותר ממשתמעת.
בעניין בג''ץ קול העם מעניין איך בג''ץ הצדיק את התערבותו.
מלכוד 22 713146
פס"ד קול העם הוא לא ארוך.
אבל אני יכול לצטט קטעים מתוכו שמוליכים את הדיון (הדגשות במקור):

...מזמן לזמן מגיע לערכאה זו משפט בו מתעוררת בעיה יסודית, התובעת עמידה מחדש על עקרונות שהם ידועים ועתיקים. לסוג זה שייכים שני המשפטים הנדונים, בהם מצווים אנחנו להגדיר את היחס הקיים בין הזכות לחופש העתונות מזה, לבין הסמכות המצויה בידי השלטונות — באספקלריה של הסעיף 19) 2)>א) הנ״ל — להטיל הגבלה על השימוש באותה זכות, מזה. אנו רואים את חופש העתונות כצורה ספציפית אחת של חופש הביטוי, ולהלן לא נבדיל — למטרת דיוננו — בין שני מושגים אלה.
...העקרון של חופש הביטוי הוא עקרון הקשור קשר אמיץ עם התהליך הדמוקרטי.
...תפיסה פשוטה זו של המשטר הדמוקרטי מביאה בהכרח, איפוא, להטלת העקרון של חופש הביטוי בכל מדינה המושתתת על משטר כנ״ל; כלומר, היא טומנת בחובה הצדקה הגיונית להחלתו של עקרון זה.
... באותה קביעה של מהות המשטר הדמוקרטי אין משום הרמת תרומה רצינית לפתרון הבעיה העומדת לפנינו, שהיא ביסודה הבעיה של תיחום תחומים מתאימים — בשים לב לטובת הכלל ולאינטרסים של המדינה — לניצול הזכות של חופש הביטוי על־ידי האזרח האינדי­­­בידואלי. אכן, לשם מציאת פתרון כזה דרוש שנעמוד תחילה על הערכים הכרוכים בשימוש בזכות חשובה זו; חשוב שנכיר מראש את האינטרסים אשר אותה זכות באה להגן עליהם. ואולם, לשם כך, מן ההכרח שנתפוס את מהות המשטר הדמוקרטי תפיסה מעמיקה יותר מזו שתוארה לעיל.
...אם התעכבנו באריכות יתירה על הערכים שהם נשוא הזכות לחופש הביטוי, הרי לא עשינו כן אלא כדי להדגיש את חשיבותה המכרעת של זכות עילאית זו, אשר ביחד עם בת זוגתה — הזכות לחופש המצפון — מהווה את התנאי המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות האחרות.
... אףיעל־פי־כן, הזכות לחופש הביטוי אין פירושה, כי אדם רשאי להשמיע או לפרסם בכתב, כדי שאחרים ישמעו או יקראו, את כל העולה על רוחו. יש להבחין בין חופש להפק­רות.
...קיימים אינטרסים מםויימים התובעים, אף הם, הגנה ואשר למענם הכרחי לצמצם צמצום ידוע את הזכות לחופש הביטוי.
... הפועל־יוצא מכל זה הוא: הזכות לחופש הביטוי אינה זכות מוחלטת ובלתי מוגבלת, אלא זכות יחסית, הניתנת לצמצום ולפיקוח לאור המגמה של קיום אינטרסים מדיניים־ חברתיים חשובים, הנחשבים בתנאים ידועים כעדיפים מאלה המובטחים על־ידי מימוש העקרון של חופש הביטוי. תיחום התחומים לשימוש בזכות לחופש הדיבור והפרסה (press) נעוץ, איפוא בתהליך של העמדת ערכים מתחרים שונים על כפות המאזניים ושל בחירתם, לאחר שקילה של אלה אשר, לאור המסיבות, ידם על העליונה.
...מערכת החוקים, לפיהם הוקמו ופועלים המוסדות הפוליטיים בישראל, מעידים כי אכן זוהי מדינה שיסודותיה ודמוקרטיים. כמו כן, הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות — ובפרט בדבר השתתת המדינה ״על יסודות החירות״ והבטחת חופש המצפון — פירושם, כי ישראל היא מדינה השוחרת חופש. אמנם, ההכרזה ״אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם״... אך במידה שהיא ״מבטאה את חזון העם ואת האני־מאמין שלו״ (שם), מחובתנו לשים את לבנו לדברים שהוצהרו בה בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה
...את ההלכה שיש להחילה בענין הנדון אנו מסכמים, איפוא, כך:
- השימוש בסמכות, האמורה בסעיף 19) 2) (א) הנ״ל, מצריך, מצד שר־הפנים, את שקילת האינטרסים הכרוכים בשלום הציבור מזה ובחופש העתונות מזה, ואת העדפת האינטרס הראשון רק לאחר שימת לב ראויה לערכו הציבורי הגבוה של האינטרס השני.
... לאור הלכה זו, דעתנו היא, כי כל אחד משני הצווים, שהוציא המשיב להפסקת הופעתם של שני העתונים הנדונים למשך עשרה וחמישה עשר יום, עומד על יסוד רעוע.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים