|
||||
|
||||
אני ממש לא מסכים עם אף אחת מן הזויות. מבחינת הדינמיקה של הארועים, התיאור של דב היה סביר אם היה מדובר במדינאים מסדה"ג של טראמפ או אורן חזן. מדינאים קצת יותר רציניים מבינים שלא בכל מהלך אתה יכול להצליח. הצלחת הדרך שלך תלוייה במה שקורין נחישות. לא הצלחת, תקפיא את העניינים וחכה להזדמנות הבאה. בכל מקרה לדעתי מי שמדבר על "כימים אחדים", "יביא אותה במטוס", אינו מכיר את האופי הרוסי. לפוטין, יש אינטרס ברור שנתניהו ינצח בבחירות. שלטון הימין מחליש מאד את מדינת ישראל בגזרה שהיא מאד חיונית לרוסיה, קריא בגזרה נגד משטר אסד בסוריה. לכן פוטין יסייע לביבי בכל דרך שהוא יכול. הבעיה היא שהחברה הרוסית היא חברה מאד שמרנית ומאד אובלומובית. בקיצור, ניסיון לעשות שם קיצורי דרך משול לניסיון לשחות באויר. גם אם פוטין מעוניין לשחרר את נעמה לפני הבחירות, לא בטוח שהוא יכול לעמוד בלו"ז. בכל מקרה, אם במקום שחרור בפועל, יפוזרו מילים נעימות והבטחות כלליות ("יהיה בסדר") זה יעשה את אותה עבודה ופוטין לא יצטרך לכלות את זמנו על משפטנים, בירוקרטים ואנטישמים. גם בנוגע לכך שנתניהו יביא את נעמה במטוס, איני רואה בכך בעיה גדולה. זה לגיטימי שפוליטיקאי נבחר ינסה להפיק את מירב התועלת האלקטורלית מכל מהלך שהוא מעורב. ביבי רשאי להביא את נעמה במטוסו בדיוק כפי שהוא רשאי לברך את שחקני מכבי ת"א לאחר ניצחון. אין לי גם שום hard feeling בנושא משום שאני לא חושב שזה אפקטיבי במיוחד. רוב הבוחרים מתקשים לשנות את דעותיהם הקודמות. ההשפעה של ארועים מבודדים היא מצטברת וממוצעת על הזמן. נדרש רצף ארועים שהשפעתם מחלחלת לאורך זמן כדי שציבור ישנה את עמדתו. צריך לזכור שבבחירות מצביעים על הסיכום של תדמית המועמדים בכמה נושאים משמעותיים. במצב הבערך שיוויון שלנו, הטייה זניחה סטטיסטית עשוייה להכריע את התוצאה, אלא שכאשר עוסקים בהכרעות על חודם של כמה מצביעים מתנדנדים, עשוי להתברר שדוקא ארוע שולי אחר השפיע בכיוון ההפוך והשפיע יותר. אני גם לא מאמין שהמחיר של הרוסים כפי שתואר בתקשורת (הצהרות היסטוריות והכרעות לא נעימות בענייני הרכוש והכנסיה הרוסית בארץ) הוא המחיר המלא. הרוסים הם מתמקחים קשוחים ונתניהו לא ידוע בתור נושא ונותן מוצלח ולכן המחיר המלא לדעתי עדיין מוצנע (עסקאות נשק ואחרות עם אוקראינה? שקט תעשייתי בזמן שהרוסים מחסלים את הכיס האחרונה של המורדים בסוריה? מניפולציות ועסקאות גז?). הדבר המוזר ביותר הוא שהאינטרס של ישראל (לא של ביבי) הוא ששחרור נעמה ישכר לא יהיה מהיר. ככל שהיא תשוחרר מהר יותר, יגבר התמריץ למדינות אחרות (וגם לרוסיה) ללחוץ על ישראל ע"י מעצר אזרחיה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהאינטרס הרוסי במזה"ת גדול יותר מסוריה. למשל הקשר עם איראן - תמרון צבאי משותף, התבססות באגן המזרחי של הים התיכון ודחיקת האמריקאים מהאזור, והכנסת טריז בתוך האיחוד האירופאי (טורקיה, מישהו?). |
|
||||
|
||||
ללא ספק. הבעיה היחידה היא שהמקום היחיד בו הם מבוססים ממש (במובן של מתקני צי וצבא משלהם) הוא בסוריה. הם ללא ספק ישמחו לתקוע טריז בין טורקיה לנאט''ו, אבל למרות עידני העידנים של שלטון ארדואן, המטוסים הצבאיים הנוחתים בטורקיה הם של ארה''ב ולא של רוסיה. |
|
||||
|
||||
בעניין שחרורה "כימים אחדים" מתברר שהתבדיתי לחלוטין, טעיתי ומתברר שאיני יודע דבר על מה שמתרחש ברוסיה. התיחסתי לרוסיה כאל דמוקרטיה מאותגרת ומתברר שמדובר ברודנות מן הסוג האבסולוטי לחלוטין. כל הפאסאדה החיצונית אינה אלא הונאת דעת המכסה על שלטון יחיד. עוצמה כל כך גדולה בידי איש אחד מעמידה בספק את ערך הבחירות שנערכות שם והרשות השופטת אינה אלא מסך עשן מאחוריו מסתתר השליט היחיד. אי אפשר לדון אדם ל-7 שנות מאסר על פשע צד ג' (הרי היא לא התכוונה להבריח סמים לרוסיה) ולמחרת לשחררו בליווי ברכות למשפחה הנורמטיבית. תמונה חדשה (לי) זו. מעמידה באור חדש את כל המהלך של נתניהו לשחרור נעמה. מצד אחד היא מצדיקה את המהלך עצמו. מן הצד הרוסי, החזקתה של גב' ישכר בידי הרוסים אינה שונה במהותה מהחזקת שליט ע"י החמאס ואם הממשלה הישראלית יכולה לשחרר אותה, היא צריכה לעשות זאת. מצד שני זה מחזק את רצוני לדעת מה היה המחיר המלא והאמיתי ששולם בעבורה. אני מתחזק גם בדעתי כי זה בהחלט לגיטימי שנתניהו יביא אותה במטוסו. אי אפשר להחזיק במקל בשלוש קצותיו. בהנחה, שבאיזשהו זמן בעתיד יתברר המחיר של שחרור העלמה, בודאי נייסר את ביבי בשוטים ובעקרבים. בינתיים הוא בהחלט רשאי לזקוף לזכותו ולזכות אלקינד את עצם שחרורה. |
|
||||
|
||||
בוקר טוב! מתי רוסיה היתה אי פעם דמוקרטיה אמתית? אולי להרף עין בתקופת גורבצ'וב וילצין. מיד אחר כך היא הפכה לאוליגרכיה, ופוטין נלחם באוליגרכים הקודמים והפך לאוליגרך/דיקטטור-באישור-העם. לא שונה בהרבה מארדואן. |
|
||||
|
||||
לא ציפיתי לדמוקרטיה אמיתית (מה שזה לא יהיה), חשבתי שמדובר בדמוקרטיה בעייתית מאד. מה שמתגלה הוא רודנות אבסולוטית המכוסה במסך של דמוקרטיה מזוייפת. למי שתהה מה פשר הפער הכלכלי בין רוסיה לסין, זו בודאי חלק מן התשובה. חשבו על איש עסקים המחפש השקעות. עד שתשקיע הון תועפות בסיגרים ושמפניה ורודה כדי לקנות את רצונו הטוב של האוליגרך הכל יכול, מישהו עלול להחליף אותו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |