 |
"הקפקאיות זועקת מכל פריים, מצד אחד המתלוננת, שהמראה שלה ישובה בריאיון, מגרדת בהיסח הדעת את הצוואר שלה שכבר הפך לאדום ומספרת על אירועי הלילה ההוא, ומצד שני הבחורים שמתקבלים בשדה התעופה בבלונים ושירים, כשלמשפט הם כמובן כבר הגיעו חמושים בכיפה הכי גדולה שהם מצאו, ומצד שלישי אנשי המשטרה והמשפט בקפריסין שלא מתייחסים לעניין הפצת הסרטונים ומבטלים באגביות דמונית את הסתירות בעדויות. נקודת האור היחידה הייתה הביקור של הנשים הישראליות בקפריסין והפגנת התמיכה שלהן במתלוננת מול בית המשפט. תודה לכולכן, הייתי מנשקת לכן את הידיים אם לא הייתה קורונה ורסס טיפתי והכל.
"הצד שלה" הפיח חיים ואנושיות בסיפור של הבחורה הבריטית ובאבסורד הפיכתה מקורבן לנאשמת, וכבונוס, לישראלים שצפו בו, הוא היווה בעיקר תעודת עניות עצובה, תשובה קודרת לשאלה באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות, כנשים וכגברים. הריאיון עצמו היה אפקטיבי דווקא בגלל האיפוק של שתי המרואיינות - המתלוננת ואמה - שעמד בסתירה לנטייה הדרמטית והצדקנית לעתים של אורלי וגיא, והפך את הצפייה למטלטלת.
זום אאוט קטן יבהיר שמדובר בשיקוף מובהק לתקופה שאנחנו חיים בה. המרואיינת עדיין מטושטשת כדי למנוע פגיעה בה – והמסר שעובר הוא שיש לה במה להתבייש. בחורים שהתאכזרו לאשה מבלי לראות בה אדם, אפילו בלי קשר לשאלה אם היה או לא היה אונס, עדיין מסתובבים חופשי. בית המשפט הקפריסאי פסק לרעתה של המתלוננת וקבע שבדתה את התלונה, ודיון הערעור על הפסיקה יתקיים בקיץ הקרוב, והיא, במקום ללקק את הפצעים צריכה להילחם על טיהור שמה. אייל גולן, אגב, יופיע, כרגיל, ביום העצמאות. טו בי קונטיניוד."
סמדר שילוני גם מאמינה למתלוננת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש