|
||||
|
||||
לפעמים כשאני קורא טיעונים שנכתבים על ידי עורכי דין, אנשים שתפקידם הוא לכתוב טיעונים, אני שואל את עצמי האם לא מלמדים לוגיקה בבתי ספר למשפטים והאם תנאי הקבלה למחלקות האלה היא חוסר יכולת לזהות דמגוגיה. אחרי הכל הטיעון שלהם בנוי על סתירה עצמית עם הרבה דמגוגיה... לא יכול להיות שהם לא מודעים לזה. |
|
||||
|
||||
ואם נניח עורך דין שמשמש סנגור, נבחר להיות שופט עליון (כמו למשל השופט לשעבר דנציגר), האם טיעוניו בשבתו כשופט משקפים חוסר יכולת לזהות דמגוגיה, ויש בהם הרבה סתירה עצמית או שאולי הכל אצלו מסתדר וראשו מתארגן בקבלו את מינוי השופט? |
|
||||
|
||||
אם שופטים היו מסוגלים לזהות כשלים לוגים אז עורכי דין שמשתמשים בהם היו נכשלים, מכאן די ברור, לדעתי, ששופטים הם חלק גדול מהבעיה ובוודאי שהיא לא מדלגת עליהם. מספיק לקרוא פסיקות של בית המשפט העליון בשביל לראות שזה מתרחש (בלי קשר לשאלה אם מדובר בפסיקות נכונות או לא). |
|
||||
|
||||
חשבתי שהנך שייך לאותה קבוצה שסבורה ש''שלטון החוק'' ובית המשפט העליון הם ''הטובים'' ובוודאי אינך מכליל אנשים נערצים על אותה קבוצה כאהרן ברק בין הבלתי חושבים בצורה לוגית, אך נראה שטעיתי ומתשובתך אני מבין שאינך שייך לקבוצה שסבורה כך. אני עצמי סבור שכמו כולנו גם בקבוצת המשפטנים ישנם יותר לוגיים ופחות לוגיים, ואיני עושה הכללה גורפת כמוך. |
|
||||
|
||||
הם בונים על כך שקהל היעד לא יזהה את הדמגוגיה. הטיעונים שלהם מספיק טובים כדי לשכנע את המשוכנעים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |