|
||||
|
||||
כדי להימנע ממקרים של שחיתות יש היום חוק ברפאל שמקפידים עליו מאד, לפיו לא יתקבל לעבודה שום בן משפחה של עובד רפאל, אפילו אם העביר את תולדות החיים שלו למחלקת כוח אדם, עבר את כל הראיונות והמבחנים ללא שום התערבות של העובד בן המשפחה. ואילו אצל ''שומרי הסף'' הבן מתמחה אצל החבר ובן החבר מתמחה אצל האב. ממש לא ייאמן. נשמתי עדיין לא חזרה אליי. |
|
||||
|
||||
נפוטיזם במערכת המשפט הוא תופעה ידועה. לא ידעתי שהיקפה כל כך גדול. זה מגעיל אבל זה לא שוחד. היו צריכות להיות לשופטים תקנות אתיקה נגד התופעה. אני קורא את "הארנק והחרב" כפי שהבטחתי לך פעם מזמן. הספר טרחני והגעתי רק למחציתו. הוא מלא ביקורת על בית המשפט העליון, ובמיוחד נגד ברק אישית (גם בתפקידו כיועמ"ש). חלק מהביקורת ענייני, חלק רכילותי, ובחלק פרידמן פשוט מצטרף לדעת המיעוט. המבקר החשוב והמוצלח ביותר לדעתי (ואני מצטרף לדעת רבים) של האקטיביזם השיפוטי של ברק, הוא השופט משה לנדוי [ויקיפדיה] ז"ל, הנשיא החמישי של ביהמ"ש העליון. לנדוי עצמו, אגב, לא שלל אקטיביזם שיפוטי, והיה בעד "פרשנות יוצרת" שיוצרת "דין חדש בדרך חקיקה שיפוטית, בשטחים שאינם מכוסים על ידי חקיקה מחייבת." לנדוי פסק בפס"ד ברגמן שבסתירה בין חוק רגיל לחוק יסוד על בית המשפט להעדיף את חוק היסוד. ביקורתו של לנדוי על פס"ד המזרחי1 ישירה, חדה, תמציתית ומנומקת היטב. כמו פסקי הדין של בית המשפט העליון עד שלהי תקופת שמגר, ואני ממליץ על קריאתה, בניגוד ל"הארנק והחרב" שאני עדיין מתמודד אתו בחוסר הצלחה בלילות ומפיל שינה על עיני בכל פעם אחרי מספר עמודים. _______ 1 מתן חוקה לישראל בדרך פסיקת בית־המשפט משפט וממשל, כרך ג חוברת 2 (תשנ"ו - 1996) |
|
||||
|
||||
מה זה כן שוחד? לפי החוק המתת צריך להיות כסף או שווה ערך לכסף. עיתונות טובה זה שווה ערך לכסף? האם אתה יכול לאמוד את ערכו בכסף ולתת לכל סוג וכמות של עיתונות טובה ערך בשקלים? איך זה שבכל תולדות האנושות לא התנהל משפט שוחד שבו המתת הוא כסף? לקבל מישהו להתמחות, את זה ניתן בצורה הרבה יותר טובה לאמוד בכסף ולכן לפי ההיגיון שלי זה יותר מתאים להגדרת השוחד. מדוע אתה חושב שקבלת עיתונות טובה זה שוחד וקבלת הבן להתמחות זה לא שוחד? טוב. "מפרשי החוק" הם שופטי העליון. הם בוודאי לא יפרשו את החוק כך שיאשימו את עצמם בקבלת שוחד. לפי הגדרה לעולם לא תוכל להאשים אותם בשום דבר. |
|
||||
|
||||
> עיתונות טובה זה שווה ערך לכסף? השאלה הזו מתבררת במשפט של ראש העיר לשעבר של אשקלון, איתמר שמעוני. |
|
||||
|
||||
שי ניצן כבר הודה, בראיון ב"מקור ראשון" בקשר לתיקי נתניהו שמדובר בתקדים. אצל ראש עירית אשקלון זה כבר לא תקדים. אבל להרשעות אין עדיין תקדים לא פה ולא שם. בזמנו זוכה צחי הנגבי בבית המשפט מאשמה של קבלת מקורבים למשרות במשרדו, כתב אישום שהגיש היועץ המשפטי דאז מזוז, בנימוק שמדובר בתקדים ולפני המקרה הזה, מעולם לא נערך משפט כזה. לדעת בית המשפט אז, כשיש תקדים צריך לנהוג לפי הכלל התלמודי: "אין עונשין אלא אם מזהירין", ולכן זיכה את הנגבי. |
|
||||
|
||||
ניפגש כאן בהכרעת הדין של שמעוני? |
|
||||
|
||||
נפוטיזם הוא לא שוחד. אחרת כמעט מחצית מעובדי נמל אשדוד היו צריכים להכנס לכלא. |
|
||||
|
||||
אי אפשר בכלל להשוות את מה שמתואר בכתבה עם מה שקורה בבית המשפט. אם בארגון גדול שבו אלפי עובדים אדם מגיש את מועמדותו לעבודה בצינורות הרגילים ומתקבל לעבודה ללא התערבות קרוב משפחתו, זה עניין אחד שלא מזכיר שוחד בשום צורה, ושלכאורה אין בו שום פגם. אבל כששופט מקבל להתמחות בן של שופט אחר וזה מקבל את בנו, זה משהו שונה לחלוטין שבפרוש מזכיר עסקת שוחד. כאן יש בפרוש התערבות של העובד קרוב המשפחה. אגב, הנתון שלפיו שליש מעובדי רפאל הם בני משפחה מאוד הפתיע אותי, ועכשיו אני מבין יותר ואפילו די מצדיק1 את החוק לפיו קבלת עובד שיש לו קרוב משפחה בארגון אסורה. 1 עד כה כשלא ידעתי זאת, די התנגדתי לחוק הזה, ולא הבנתי את ההיגיון שבו. |
|
||||
|
||||
נפוטיזם היא תופעה אנטי דמוקרטית ומכוערת. אני לא רואה הבדל בין ההתמחות בעליון לבין עובדי הנמל. גם להתמחות בעליון יש מכרז מסודר ו''במקרה'' בנו של האחד מתמחה אצל השני ולהפך, וגם בנמל אשדוד ''במקרה'' קרובי משפחה מתקבלים ע''ח מי שאינם קרובי משפחה למשרות מהמתגמלות במשק. תסביר איפה אתה רואה את ההבדל. אילו אחד הילדים של השופטים היה עם ציונים גרועים ובכל זאת היה מתקבל להתמחות בעליון זו היתה שערוריה ועבירה חמורה יותר של הטיית מכרז, אבל לא כך נטען. ניתן להניח שכולם עמדו בתנאי המכרז. בספר של פרידמן הוא מדבר גם על ההתנגדות המתמשכת של שופטי העליון להנהגת כללי אתיקה לשופטים. נראה שכאן טמונה אחת הסיבות. |
|
||||
|
||||
לא אסביר כי כבר הסברתי. אומר, רק, שאיני זוכר שתגובה שהפנית אלי, כל כך הכעיסה אותי. |
|
||||
|
||||
ואני ניסיתי לשמח אותך עם ביקורתו של לנדוי שתספק לך תחמושת כבדה נגד האקטיביזם השיפוטי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה לא מבין אותי. אני דווקא כן בעד אקטיביזם שיפוטי. שיפסלו את המפלגות הערביות שאינן מכירות במדינת ישראל כמדינה יהודית. שיגרשו לכל הרוחות את הזרים שנכנסים אלינו ללא היתר, וכל מיני ''סטודנטיות'' שמגיעות לכאן כדי שיטיבו אחר כך ''ללכלך'', ושיורו להרוס את כל בתי המחבלים כולל השכנים, ושיכניסו את עצמם לבתי כלא באשמת מתן הטבות לבני חבריהם תמורת הטבות לבניהם. שיתחילו כבר להיות אקטיביים. אבל בכיוון הנכון ולא הנגדי. |
|
||||
|
||||
:) |
|
||||
|
||||
כפי שכבר אמרתי, לא הבנת אותי. |
|
||||
|
||||
כנראה שלא. אקטיביזם שיפוטי הוא הפעלה נרחבת של סמכות בית המשפט לפסול החלטות של השלטון כשהן מתנגשות עם ערכי יסוד של החברה. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היתה ונשארה בג"ץ "קול העם" בו פסל בג"ץ בראשות השופט אגרנט את החלטת שר הפנים ישראל רוקח לסגור שני עיתונים לתקופה קצובה מבלי שהיתה להחלטת בג"ץ שום תמיכה בחוק היבש. כשהשלטון רוצה לעשות משהו ובג"ץ מאשר את זה, זה לא אקטיביזם שיפוטי. בכל הדיונים בינינו אתה היית בעד אקטיביזם שיפוטי רק במקרה של ההתנתקות. בכל שאר המקרים התנגדת לאקטיביזם שיפוטי. ____ אגב, בעניין הריסת בתי מחבלים ושכניהם- האם היית מחיל אותה גם על ברוך גולדשטיין, מנחם לבני, עמי פופר עדן נתן-זדה ודומיהם? |
|
||||
|
||||
הוא כבר נשאל על זה. |
|
||||
|
||||
ארז הפנה אותי למקרה קודם שבו נשאלת על הריסת בתי מחבלים יהודיים. תשובתך בתגובה 144976 נפתחה בכך שהריסת בתי המשפחות אינה עונש, או משהו שקשור בצדק. אם כך איך אתה מצפה שבית המשפט הגבוה לצדק יתמוך בזה? אני מבין שאתה מעוניין שאנחנו נהיה קצת פחות דמוקרטיה כדי להתגונן יותר טוב. בלי להכניס את דעתי האישית עד כמה זה רע, אני חושב שבמבנה הנוכחי של המדינה לצפיה שלך אין על מה להתבסס. |
|
||||
|
||||
תגובתי אכן הייתה מוגזמת בכוונה ומבחינה מסויימת סימן הצחוק שהגבת היה במקום. מה שניסיתי לומר הוא שעיקר ביקורתי היא הטית הפסיקות לכיוון פוליטי מסויים. ביטול חוקים ואקטויזם שיפוטי הם רק הכלים. אילו היו משתמשים בכלים האלה לטובת פסיקות הפוכות לא הייתי פוצה פה ומצפצף. |
|
||||
|
||||
ככל שאני מתעמק בעניין זה אני רואה שהבעיה גדולה וכבדה ממה שחשבתי. בג"ץ אמור ליצג את הערכים היסודיים שהמדינה מושתתת עליהם. אלו הערכים שקיבלו ביטוי בהכרזת העצמאות ובחוקי היסוד (כן כן, כולל חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי) הבעיה המרכזית שאני רואה היא שחלקים נרחבים בעם ובשלטון אינם שותפים לכמה מערכי היסוד הללו. כיוון שלא שינו את החוקים הרלבנטיים יוצא שהמדינה פועלת לעתים בניגוד להם, בניגוד בעצם לחוקים הבסיסיים ביותר של המדינה. במקום לשנות את החוקים, מהלך שיוציא לאור את שינוי הערכים הזה (וכנראה אין לו את הרוב הדרוש), המדינה מעדיפה כבר הרבה זמן את שיטת הקריצה וההנהון. לכן בג"ץ ושומרי הסף האחרים הפכו לאויבי המשטר. ההאשמה של בג"ץ בהטיה פוליטית נובעת לדעתי מאותו חוסר הלימה בערכים. שכן כאשר בג"ץ שואף להחיל את אותם ערכים שרבים בציבור ובשלטון כבר אינם שותפים להם הוא נתפס כבעל הטיה פוליטית- "שמאלני". בעצם אני חושב שירדתי כאן לפשר הפיכתו של הכינוי "שמאלני" לכינוי גנאי בחלקים נרחבים בציבור. כיוון שאלו מחזיקים בסט ערכים שונה מאוד עבור המדינה מזה של האבות המייסדים וחותמי הכרזת העצמאות, שעיצבו את המדינה כפי שהיא, הם חייבים להדיר את מי אינו שותף לערכים שלהם. זו מהפכה שקטה שמתגברת והולכת. המחלוקת הפוליטית בין בן גוריון לבגין היתה חריפה, אבל לא היה חוסר הלימה בין הערכים היסודיים של המדינה ששניהם ראו. אם כבר, בגין היה הליברל מבין שניהם. היום, בגלל שינוי הערכים, בגין היה נקרא "שמאלני" על ידי אותם חלקים בציבור. נתניהו, לדעתי, אינו שותף לשינוי הערכים הזה. הוא מחזיק בערכים הישנים. אבל הוא רוכב על הפופולריות של הערכים החדשים בציבור. כשם שבעסקת שליט הוא פעל בניגוד לערכים להם הטיף במשך עשורים כדי לרצות את הציבור, כך לדעתי גם בעניין המסתננים, ויוכיחו הזיגזגים המהירים שעשה כשהתברר שעמדתו אינה פופולרית. נתניהו לדעתי שמח לתת לבג"ץ להוציא לו את הערמונים מהאש. כך יש לו נבל להאשים ואינו צריך להתעמת עם המחנה הפופוליסטי במפלגתו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מסרב לראות את המציאות, וסוטה לכל מיני כיוונים צדדיים. האם יש לך ספק שבהרכב שהכריע בעניין ההתנתקות, כל השופטים שבדעת הרוב היו מצביעים כך גם במשאל עם, לו נערך, ורק אדמונד לוי היה מצביע הפוך? האם יש לך ספק שכל השופטים בהרכב הזה הצביעו בעד מרץ או עבודה, ורק אדמונד לוי הצביע עבור מפלגה ימנית? לי זה ברור מאליו רק בגלל הפסיקות שלהם ולא בגלל איזה מידע אחר או הצורה שלהם. אבל אתה ממשיך להאמין שרק ה"חוק" מנחה אותם, ומסרב לקבל את העובדה שה"חוק" יודע, לפעמים, להתאים את עצמו לערכיו של "מפרשו". |
|
||||
|
||||
אגב, השופטים מסרבים לספר עבור איזו מפלגה הצביעו, וטוענים כל העת (למשל ברק ודורנר) שאופי הצבעתם כלל לא משפיע על שיקוליהם. עלה עכשיו בדעתי שטוב היה לו כן היה עליהם לחשוף את הצבעתם בשבועה, כמו עדים במשפט. הליך כזה בשום אופן לא היה מרע לדמוקרטיה אלא מטיב עמה. |
|
||||
|
||||
כולל, לדוגמה, מרים נאור, אשתו של פעיל הליכוד אריה נאור. |
|
||||
|
||||
אבל נכון. הרי גם ליכודניקים ותיקים כמו שרון, נתניהו ולבנת תמכו בהתנתקות. אז מה לנו כי נלין על נאור? להתנתקות היה רוב מוצק בעם. |
|
||||
|
||||
האם ערכת משאל עם? שרון היה בטוח שיקבל רוב בקרב מתפקדי הליכוד, ולכן יזם את המהלך הזה. כאשר נדחתה תכניתו ברוב גדול שם, הוא פשוט צפצף. נתניהו לבנת שטייניץ ואחרים אכן הצביעו בכנסת עבור ההתנתקות. וזה נרשם. |
|
||||
|
||||
גם בקרב מתפקדי הליכוד הייתה למהלך תמיכה לא מבוטלת. ובקרב מי שמשמאל לליכוד: תמיכה גבוהה מאוד. אז כן. |
|
||||
|
||||
הבאתי את אירוע ההצבעה כדי להראות שלא מה שבטוחים בו במאה אחוז לפני ממשיכים להיות בטוחים בו אחרי. כיוון שלא היה משאל עם אי אפשר לדעת. אגב, גם השופט חשין ז"ל (אולי) חשב כמוך שלהתנתקות תמיכה חזקה בעם. כששאלו אותו למה שופטי בית המשפט האחרים ויתרו לשרון בעניניו הפליליים הוא פתח את תשובתו במילים: הציבור רצה התנתקות. מיד אחר כך נבהל ממה שאמר, ותיקן שהוא לא אומר שבגלל זה חס ושלום ויתרו לו. אז למה הוא אמר זאת בתשובה לשאלה הזאת? כי מן הסתם זאת האמת הלא נעימה, ונפלט לו. |
|
||||
|
||||
נתניהו החצוף פיטר שרת משפטים ושר חינוך בלי שום משאל עם. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שהיא הצביעה עבור הליכוד? די היה לראות את הפרצוף שלה, כשהאזינה ל"נאום החמוצים", כדי להסיק שלא כך. אגב, האם הייתה חברה בהרכב שדן בהתנתקות? ייתכן, אך לא הצלחתי למצוא את התשובה. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג למה היא הצביעה. נתניהו של השנים האחרונות נלחם באומץ רב ובנחישות רבה להרוס את הדמוקרטיה הישראלית. אז לא לגמרי ברור לי עד כמה תומכי ליכוד ליברלים עדיין תומכים בו. |
|
||||
|
||||
בית המשפט העליון של השנים האחרונות נלחם באומץ רב ובנחישות רבה להרוס את הדמוקרטיה הישראלית. |
|
||||
|
||||
1. כן, יש לי ספק שכולם מצביעי העבודה ומרץ. בהרכב ישבו אחד עשר: ברק, חשין, ביניש, ריבלין, פרוקצ'יה, לוי, גרוניס, נאור, ארבל, חיות ועדיאל. בוא נבדוק: חשין- בשנת 2000 הרשיע השופט אדמונד לוי בבית המשפט המחוזי בתל אביב את שמעון שבס, מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה רבין בעבירות. שבס ערער ובשנת 2003 זיכה אותו בית המשפט העליון. המדינה ערערה על הזיכוי וביקשה דיון נוסף בהרכב מורחב. חשין היה מי שדן בבקשה והחליט על קיום משפט נוסף (שבו הורשע שבס). אז הוא כנראה לא שבוי של מפלגת העבודה. ב 2006 פסק חשין בענין חוק האזרחות והכניסה לישראל שהזכות לכבוד האדם אינה גוזרת מתוכה חובה חוקתית המוטלת על המדינה להתיר כניסה לישראל לאזרחים זרים שנישאו לאזרחי המדינה, ומדינת ישראל, ככל מדינה בעולם, רשאית להגביל בחוק הגירתם של אזרחים זרים לישראל, בהם בני זוג של אזרחי ישראל. אם כך הוא בטח לא מצביע מרץ. יש? ריבלין- היש ספק שנצר למשפחת ריבלין מצביע לליכוד? אם יש ספק אז הנתונים הדמוגרפיים של ריבלין ישתיקו אותו- הוא אב לארבעה ילדים (בטוח ימני), והיה שופט בית משפט השלום בבאר שבע, קרית גת, אשקלון, אשדוד ודימונה (והרי אף אחד לא מצביע לעבודה ולמרץ בערים הנ"ל) השופט לוי, רק נזכיר, כיהן כסגן ראש עיריית רמלה מטעם הליכוד במשך 3 שנים. הוא היחיד שהשיוך המפלגתי שלו ממש ידוע. השופט גרוניס הוא מהשמרנים ביותר בשופטי העליון. עד כדי כך שמי שיזם את החוק ("חוק גרוניס") שיאפשר לו להיות נשיא בית המשפט העליון היה ח"כ יעקב כ"ץ ("כצל'ה") מהאיחוד הלאומי. Say no more. רוצה כמה אנקדוטות? אתה יכול לקרוא את הכתבה אשר גרוניס: "שרוף" אצל הליברלים. השופטת מרים נאור נשואה לאריה נאור, מזכיר הממשלה של מנחם בגין. היא מספרת שאביה היה איש ה'הגנה' ולימים הצביע למפלגת מפא"י, ואמה הייתה באצ"ל ולימים הצביעה 'חרות'. בתקופת ה'סזון' הסתירה אמה בבית אנשי אצ"ל בידיעתו ובהסכמתו של אביה. 2. היום יש לך בעליון ארבעה בוגרי ישיבה, מהם שנים בוגרי ישיבת הסדר! אני חושב שהרבה יותר קל לנחש מה מצביע בוגר ישיבת הסדר מאשר מה מצביע מי שגדל וגר ברחביה (אהרן ברק ומרים נאור, וגם הנשיא ראובן ריבלין, דן מרידור, אהוד אולמרט, בנימין נתניהו) |
|
||||
|
||||
שכנעת אותי שיש לך ספק שכולם מצביעי העבודה ומרץ. לי בכל זאת אין ספק כזה למרות כל מיני נתוני עבר של השופטים שהבאת. אני, למשל, חושב שאריה נאור שהיה מזכיר הממשלה של בגין, לא מצביע היום עבור מפלגה ימנית, ובוודאי לא אשתו. מבחינתי הנימוק היחיד הרלוונטי שהבאת הוא פסק הדין של השופט חשין בעניין חוק האזרחות. אבל למרות פסק דין יחיד זה אני מוכן להמר שאף הוא הצביע בזמנו למפלגה שמאלית. אבל ברור, כרגע, שאין טעם לוויכוח הזה כל עוד השופטים לא חושפים בעצמם את הצבעתם, ולדעתי חבל מאד שאינם עושים זאת. |
|
||||
|
||||
כל מה שניסיתי להראות הוא שהטיעונים שהם לא הצביעו עבודה/מרץ טובים לא פחות מהטיעונים שלך שהם כן הצביעו עבודה/מרץ. אם עוסקים בניחושים, הניחוש שלי שהשופטים ההם נטו להצביע למפלגות מרכז עם נטיה ליברלית מתונה. ניחוש פסיכולוגיסטי שעניינו תפיסה עצמית של השופטים. לכן בתקופה ההיא אני מנחש שרבים מהם הצביעו ל"קדימה". טענה שאני יכול להסכים אתה היא שהתפלגות ההצבעה של השופטים בעליון תהיה כנראה שונה מהתפלגות ההצבעה במדינה. כפי שהראיתי ישנה שונות עצומה בהצבעה בין ישובים שונים. רוב רובם של השופטים ההם שייכים למילייה מאוד ברור- במלה אחת: אליטה. חשין, לדוגמה, בנו של שופט בעליון, נשוי לרות, נינתו של יואל משה סלומון ואחת הנשים העשירות במדינה (סבה היה ממייסדי חברת התרופות "אסיא" שהתגלגלה לחברת "טבע"). אני חושב שזה טבעי שרוב רובם של השופטים בעליון יהיו שייכים לאליטה. זה גם טבעי שמי שהוא בנו של שופט בעליון ומחליט ללכת בדרכי אביו וללמוד משפטים יסיים את התואר בהצטיינות (חשין סיים את התואר הראשון בהצטיינות יתרה). והאליטה במדינה (לפי יישובים) מצביעה הרבה יותר למרכז ולשמאל מאשר לימין. בשביל הספורט בדקתי איך הצביעו בקלפיות ברחביה: ב 2013 (הבחירות לכנסת ה 19, אלה הנתונים המוקדמים ביותר שיכולתי לוודא עבורם את מספרי הקלפיות ברחביה) מתוך 3907 קולות כשרים בקלפיות ברחביה ההתפלגות היתה 17.5% לליכוד 16.2% לבית היהודי 14.6% לעבודה 13.3% למרץ 11.1% לאגודת ישראל 9.2% ליש עתיד 4.5% לתנועה של חביבתך 3.4% לש"ס 3.0% לעצמה לישראל 2.9% לעם שלם (הרב חיים אמסלם) אכן בולטת התמיכה במרץ (ומאידך גם בבית היהודי) והפתיעה בחולשתה יש עתיד (שקיבלה באותן בחירות 29% מהקולות בהוד השרון, למשל) |
|
||||
|
||||
אני, לא ניסית, כמוך להביא ''טיעונים'' מסודרים, אלא אמרתי שמתוך הכרת פסקי הדין שלהם, למשל הפליית חברי הכנסת היהודים לעומת הערבים שנועדו לפסילה, בניגוד לדעת וועדת הבחירות, שהם פשוט מייתרים אותה, אני מאמין שהם שמאלנים. הוכחות נחרצות כמובן אין לי. |
|
||||
|
||||
היו. עכשיו יש הרכב אחר, כפי שציינתי. השופט סולברג למד בישיבת ההסדר ''הר עציון'' באלון שבות, התמחה אצל מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה פליאה אלבק, מי שליוותה משפטית את הקמת ההתנחלויות ונתנה להן מטרייה משפטית, היה מרצה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ומתגורר היום באלון שבות. לא נראה לי שהוא מצביע מרץ. |
|
||||
|
||||
היה. גם אביגדור ליברמן גר בהתנחלות. השופט סולברג לא מופיע ברשימה שאתה עצמך הבאת של ההרכב שדן בהתנתקות. אדמונד לוי היה בהרכב הזה והוא לא גר בהתנחלות. לא אמרתי שכולם מצביעי מרץ אלא רובם ככולם. גם טירקל מן הסתם לא מצביע מרץ. חוץ מזה נראה לי שמצינו. אמרתי מספר פעמים שאין טעם להתווכח על כך כי תשובה מדויקת אין לנו. |
|
||||
|
||||
נראה לי שרוב האנשים הנורמטיבית-נטולי-הקשרים-והקומבינות שניסו לייבא מכולה דרך נמל אשדוד לא יתנגדו כלל להכנסת מחצית מעובדי הנמל לכלא. |
|
||||
|
||||
אני מניח שמאחורי דבריך יש איזה סיפור. התוכל לפרט? במה קשור ייבוא מכולה דרך נמל אשדוד לעובדי הנמל? |
|
||||
|
||||
אכן כן. יש כאן ספור. אך, ברשותך, אעדיף שלא לספרו בפורום הזה. החדשות הטובות (לגבי דידי, לפחות) הן שהיו לי את הקשרים הנדרשים. |
|
||||
|
||||
אגב, אם אתה מדבר על ספרים שנושאם הוא אהרן ברק, ישנם שני ספרים שמחברם הוא יוסי דר שדנים בהתנהלותו של ברק. הראשון ''צדק של פלנגות'' דן בהתנהלותו של ברק כחבר בוועדת כהן שחקרה את אירועי סברה ושתילה. ברור שלא מדובר כאן בביקורת על ''אקטביזם שיפוטי'' אלא על חוסר צדק והטית משפט, למשל לטובת חברו של ברק יצחק זמיר, שנכח בישיבת הממשלה שאישרה את הכניסה לסברה ושתילה, כיועץ המשפטי, והוועדה אפילו לא קראה לו להעיד. הספר השני עוסק בהתנהלותו של ברק כשופט. בזמנו קראתי אותו ברפרוף אך איני זוכר דבר. אני רק זוכר שתגובתו של ברק שהספרים נשלחו אליו כדי שיגיב הייתה שאינם ראויים לתגובה. ההתרשמות שלי הייתה אז שהם ראויים ועוד איך. |
|
||||
|
||||
יש עוד כמה ספרים על בית המשפט העליון כמו ''העליונים'' של העתונאית נעמי לויצקי, שפרידמן מצטט לא מעט בספרו. אתה מוזמן לקרוא אותם. אני אסתפק בספרו של פרידמן, אם אצליח לצלוח אותו. |
|
||||
|
||||
הספר של לויצקי שראיתי ''פרומואים'' שלו, אינו ספר ביקורתי אלא ספר מתלקק. הוא האחרון שאטריח עצמי לקרוא. כל מיני רכילויות כאלה משעממות אותי. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי (לא קראתי), היא בכל זאת משחילה שם סיפורים שהשופטים אינם יוצאים מהם היטב. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |