בתשובה לדב אנשלוביץ, 15/06/19 0:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בית המשפט פירש את חוק יסוד הממשלה. הכנסת לא טרחה מאז לתקן את החוק כך שיבהיר שפרשנותו של בית המשפט שגויה. ומדובר על חוק יסוד הממשלה, זה שמתוקן חדשות לבקרים (לדוגמה: ב־2013 תיקנו אותו כדי למנוע יותר מ-18 שרים. ועכשיו תיקנו אותו כדי לאפשר יותר מ־18 שרים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ציינת לאיזה חלק של דברי פרידמן התייחסת, ולכן אניח שהתכוונת לפסק הדין של בג"ץ, שפרידמן קורא לו "חקיקת חוק", לפיו לממשלת מעבר אסור למנות שופטים, כי קשה לי לחבר את דבריך לנושא אחר בדבריו. אם ניחשתי נכון, אנא צטט בבקשה את לשון החוק שאותו בית המשפט "פירש" כך, כדי שנוכל לשפוט אם פרשנות כזאת סבירה1. או שאולי לדעתך עצם העובדה שקיים חוק בשם "חוק יסוד הממשלה" מאפשר לבג"ץ לפסוק מה מותר ומה אסור לממשלה לעשות, ללא כל קשר למה שכתוב בחוק. אני לא קראתי את החוק הזה, אבל אני מניח שאם פרופסור למשפטים סבור שאי אפשר לפרש כך שום חוק של הכנסת, ומדובר ממש בחקיקה, הוא בוודאי לא אומר זאת סתם כך. 1 ואם לא, אנא העמידני על טעותי, וציין לאיזה חלק בדבריו כן התכוונת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק ללבות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שזו דוגמה לכך שהפרופסור למשפטים אומר דברים סתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לפרט? (חוץ מזה, הכפפת השופטים ליועץ המשפטי לממשלה כשהם מתפקדים כחברי ועדת הבחירה היא... מעניינת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אמר שהיא מונתה על ידי ממשלת מעבר. אולם התקדים המשפטי של ממשלת מעבר נקבע חמש שנים לאחר מכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מאיין את המשקל הציבורי של הסתירה (נשיאת בית המשפט בכבודה ובעצמה!). בהקשר הדיון, שים לב שהחוק עצמו לא השתנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך חפש. בתור התחלה: ממשלת מעבר [ויקיפדיה]. בארצות הברית, לדוגמה, המצב שונה. לנשיא יש את מלוא סמכויותיו עד יומו האחרון בתפקיד. האם אהבת את החנינות שנשיאים שונים העניקו ביומם האחרון בתפקיד? או את ההתנהגות של אובמה לאחר בחירתו של טראמפ? זה מה שאתה רוצה? כיום אנחנו נמצאים בערך חצי שנה לאחר פיזור הממשלה. לא הוקמה ממשלה. האם זה הוגן להעזר בפטנט של ממשלה זמנית בלי להקים ממשלה (עם טקס בחירות פעם בחצי שנה)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם קלינטון היה חונן את אחיו כמה חודשים קודם, זה היה סבבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני הבחירות? לפחות הוא היה עומד לביקורת הבוחרים. אם זה לא סבבה עבורם, חלק מהם יכולים לא לתמוך בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ממילא לא עמד לבחירה מחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא תמך בסגנו שעמד לבחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשתי ממך לצטט טקסט מתוך החוק שאפשר לפרשו כך שלממשלת מעבר אסור למנות שופטים. כתשובה אתה שולח אותי לערך "ממשלת מעבר" בויקיפדיה, כאילו טענתי שאין דבר כזה ממשלת מעבר. וכשאני מחפש בכל זאת משהו שם שקשור לעניין שלנו אני מוצא: "החוק אינו מגביל את סמכויותיה של ממשלת מעבר". את זה אפשר לפרש כאילו לממשלת מעבר אסור למנות שופטים? אני מבין מכך בדיוק את ההפך. כלומר, פרידמן צודק בכך שבית המשפט במקרה זה ממנה את עצמו למחוקק, וזו חריגה מובהקת מסמכויותיו. כך אגב סבור גם השופט פוזנר בדברים שלו שהבאתי כאן יותר מפעם אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פסק דין שמקושר מהערך. הוא מפנה לפסק דין פרופ’ וייס נגד ראש הממשלה. זו הייתה עתירה של הלל וייס ומשה פייגלין נגד אהוד ברק נגד ניהול משא ומתן לאחר פירוק הממשלה. לעתירה הזו הצטרפו בהמשך עוד כמה עתירות, ביניהן אחת של חביבך שפטל. פרידמן מופיע שם במעמד לא ברור במיוחד של משיב באחת העתירות. העתירה נדחית אבל נקבע העיקרון של זהירות בפעולות ממשלת מעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש נחמד. העתירה נדחית אבל נקבע עיקרון. אקרא לעיקרון הזה "חוק הזהירות". והוא אומר כך: לממשלת מעבר מותר לעשות מה שאנחנו בבג"ץ מרשים לה אבל אסור לה לעשות מה שאנו אוסרים עליה. ולפי מה אנו קובעים מה מותר לה ומה אסור לה? לפי איך שמתחשק לנו. . . כל כך אופייני לבג"ץ של היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למגעים מדיניים אין השלכות. לקבלת הסכמים מדיניים יש השלכות. כלומר: ברק לא היה רשאי לקבל על דעת עצמו החלטות בטאבה. הוא כן היה רשאי להביא את תוצאות המגעים הללו לבוחרים. לעומת זאת, למינויים יש השפעה גם לאחר הקמת הממשלה הבאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו הולכים סחור סחור. האם "שלטון החוק" לא צריך להתבסס על חוק? על איזה חוק אתה מדבר? "חוק הזהירות" שחוקק בית המשפט עצמו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |