 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש עוד תחומים שבהם תעשיות התפתחו רק בתמיכה ממשלתית. תעשיית החלל למשל, בכל מקום שהתפתחה, זה היה כפרוייקט ממשלתי (וזה שהיום מצליחים לתת מענה אזרחי חלקי - זה לא סותר, זה תמיד קל יותר כשהטכנולוגיה כבר קיימת). בתחום האזרחי יותר - תעשיית מסכי ה-LCD השטוחים התפתחה רק במדינות שתמכו בה ממשלתית. כשהעלות לפתיחת מפעל אחד לייצור מסכים היא שני מיליארד דולר, קשה לחשוב על חברה שתיכנס פרטית לשוק הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומחזק- DARPA [ויקיפדיה] שהביאה לעולם את האינטרנט וה GPS | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מוצדק כשהממשלה צריכה את זה למטרת ההגנה על האזרחים (במסגרת צבאית/מדינית), ודחוף לה למצוא פיתרון שטרם משתלם להביאו בשוק האזרחי (לווייני GPS זו כנראה דוגמה בולטת). לעומת זאת, השוק האזרחי תמיד עדיף לאין ערוך בהמצאות, יזמות, ופתרונות קוסט-אפקטיביים. אין תחליף לתמריץ האנושי שמספקת הכלכלה החופשית. ראה, בהקשר זה, את תפקידה של אמריקה בעידן החופשי יותר שלה (עד שנות ה 20 של המאה ה 20, שכללו את המטוס והרכב הממונע) כמנוע צמיחה והמצאות, מול כל יתר העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרכב הממונע? זה לא גרמני? נדמה לי שעיקר ההמצאות בתחום הרכב באותה תקופה הגיעו מאירופה. באותן שנים ארצות הברית הייתה מערב פרוע: לא אכפו שם פטנטים של ממציאים אירופים. הם העתיקו את הקולנוע האירופי (ועברו לצלם בלוס אנג’לס, שם היה שפע של שמש, והאכיפה של חוקי הפטנטים הייתה פחות מחמירה). עשרים שנים לפני תחילת המאה העשרים, זוג יוצרים מצליחים כתבו אופרה בשם The Pirates of Penzance [Wikipedia] ולכולם היה ברור שהפיראטים שאליהם נרמז הם האמריקאים שהעתיקו (בלי בושה, לדידם) את זכויות היוצרים להפקותיהם. היום האמריקאים מלינים על הסינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לאיזה צד הטיעון הזה? דווקא אתה, מכולם, בוודאי תסכים שאכיפה מחמירה של זכויות פטנטים לא בהכרח עוזרת לצמיחה והתקדמות טכנולוגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין שההמצאות היו אמריקניות (הרבה מאוד מהן), ובין שהגיעו ממקור אחר, בארה"ב הן זכו לשימוש המסחרי שאיפשר את הקפיצה קדימה (כן, גם ברכב, ע"ע פורד). ואחרי האנקדוטה החביבה של האופרה, וההקבלה עקב כך מ"האמריקאים הגנבים" ל"סינים הגנבים", וביטול במחי יד של כושר האמצאה האמריקאי במוצרי צריכה, שעלה על יתר העולם המערבי, ארענן עוד קצת את זיכרונך: מכונות התפירה זינגר, בית הפטנטים המרשים של אדיסון, טסלה כמובן, האחים רייט, כריסטופר שולס שהמציא את הקיבורד עליו אתה ואני רושמים את המלל כאן, ג'ורג' וסטינגהאוז, אלכסנדר בל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהרכב (הומצא בעיקרו באירופה. בעיקר בגרמניה, וקיבל שם את צורתו. מרוץ המכוניות הראשון היה בצרפת: כבר היו מספיק נהגים): * אופניים מודרניות (בריטניה) * רדיו (מרקוני האיטלקי בחוזה עם הממשלה הבריטית) * קומקום חשמלי (בריטניה) * צילום (בריטניה, בעיקר. וכן, זה היה כבר מוצלח עוד לפני איסטמן) מעבר לכך: * האחים רייט: הם היו ממציאים. אבל באותה תקופה הם לא הצליחו לנצל בצורה טובה את המצאותיהם. הם בקושי מכרו. הם לא ממש הצליחו למכור לצבא ארצות הברית. הם לא הצליחו להוביל מטענים. כבר ב־1911 החל שימוש צבאי במטוסים. וכמה שנים לאחר מכן: מלחמת העולם הראשונה. גרמניה ועוד כמה החלו במרוץ חימוש מטוסים. אבל אם כבר, בפרספקטיבה של אותן שנים, הכלי עם ההצלחה המסחרית היה הצפלין הגרמני. הוא עבד: הוביל נוסעים. * וסטינגהאוס: עוד תעשיין וממציא. כמו רוברט בוש (המייסד של Bosch), או אפילו סתם הכימאי אז’ן שילר, שייסד את חברת ל’אוראל. הממציאים האמריקאיים ידועים הרבה יותר מהאירופיים. כמוכן השפע האמריקאי של השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה מקרין על תפישתנו את אמיריקה (לעומת אירופה) גם בתקופות קודמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממציאים והשפע האמריקאי שהבאתי כאן קדמו למלחמת העולם הראשונה. כושר ההמצאה, שפע ההמצאה ותרבות הצריכה הגדולה נוצרה מהשוק החופשי ביותר בעולם אז. במקומות אחרים - הרבה פחות. אנחנו מכירים יותר אמריקאים כי פשוט היו הרבה יותר כאלה, והם היו הרבה הרבה יותר מוצלחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כל מי שהבאתי כאן קדם למלחמת העולם הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. האמירה שלי היתה למול הטענה שלך על אמריקה אחרי מלה''ע השנייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהרשימה שלך - א. למה רק טסלה קיבל את אות ה"כמובן"? ב. אני לא מבין איך כריסטופר שולס נכנס אליה. נראה לי שאפשר למצוא בכל מדינה במערב עשרות ממציעים מהקליבר שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף ל"כמובן" על טסלה. ויקיפדיה אומרת: "טסלה נחשב בעיני רבים כאחד מגדולי הממציאים בכל הזמנים וגדול מהנדסי החשמל." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אחד מגדולי הממציעים, אני מניח שיחד עם עוד כמה אחרים, חלקם מן הסתם ברשימה או ראויים להיות בה... בכלל, המבנה של המשפט נראה לי מוזר, אני חושב שכשמוסיפים "כמובן" לפריט ברשימה לא מדגישים את הגדולה של הפריט. נראה לי שאם שמים אותו בהתחלה אומרים "הפריט הזה מובן מאליו, השאר אולי יהיו פחות", נגיד "כמובן מסי, מסצ'ראנו, די מריה, רוחו, אגוארו..." להבדיל, כשמוסיפים את הכמובן בסוף הרשימה אומרים: "לא הייתי יכול לסגור את הרשימה בלי להזכיר את הפריט הזה שאולי נראה קצת פחות צפוי", נגיד "גראוצ'ו, הארפו, צ'יקו, זפו וכמובן גמו". אבל כשהכמובן באמצע רשימה לא סגורה, נגיד: "חיפה, תל-אביב, כמובן בת ים, ירושלים, חולון..." מה אפשר ללמוד מזה על דעתו של הכותב על בת-ים? שהיא "גדולה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מזדהה עם חלוקת המשמעויות של "כמובן" לפי מיקום שלך, בפרט לא עם ה"בסוף זה פחות צפוי". אני מסכים שבתחילת הרשימה יותר טבעי שזה יהיה במשמעות ה"מובן מאליו", ובכל מקום אחר זה... לא ברור, או לא קבוע ונובע מסיבות חד-פעמיות או גחמה סגנונית. "חיפה, תל אביב, כמובן בת-ים, חולון", אם הוא בדיבור ספונטני, אני מבין כ"בת ים דוגמה בולטת יותר מהקודמות והייתי צריך להזכיר אותה קודם אבל שכחתי". בטקסט כתוב, ללא הקשר נוסף, נראה לי כמו העדפה (מודעת או לא) שהטקסט ייראה כמו דיבור ספונטני, על פני לערוך אותו שיהיה הכי הגיוני שאפשר. ברשימת ההמציאים של פמפוקליפס, אני חושב שה"כמובן" היה במקום, לא לגמרי מהסיבות שהכותב מסביר אחר כך. אחרי שלוש מילים על זינגר וחמש על אדיסון, לכתוב רק "טסלה" נראה... קצר מדי, לא מאוזן, ויותר מדי מבליע את טסלה. ה"כמובן" מוסיף נפח וכבוד לטסלה. וכדוגמה שלא מדגימה כלום, אבל אני מת עליה, "of course" חינני של ג'יווס בסוף רשימת שלושת המקומות שבהם גרים בני בסינגטון-בסינגטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי דיבור ספונטני - אני מסכים. אבל זה לא המקרה שלנו, אנחנו יודעים למה התכוון המשורר, אנחנו יודעים איך אריק קרא את זה, איך אתה קראת את זה ואיך אני קראתי את זה - 4 אנשים שונים קראו את אותה מילה ונתנו לה 5 משמעויות - אני לא חושב שאני צריך להוסיף למה הניסוח היה לא מוצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ה''כמובן'' בטסלה מגיע משני טעמים - היותו ממציא על, וכן הצימוד ברשימה לאדיסון (בו נלחם ב''מלחמת הזרמים''). ב. מזמין אותך לחפש עשרות כאלה. שפיתחו המצאה שהתפרצה מיידית לחיי כל העולם, ומשמשת אותנו עד היום. אולי תמצא אחדים (כמו ממציא הקומקום החשמלי שהביא צפריר). ובכל מקרה - תמצא אותם הרבה יותר בארה''ב באותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הכמובן הזה מוזר (לדעתי). ב. QWERTY, עם כל הכבוד, זאת יותר תקן מהמצאה (בטח לא באותה רשימה יחד עם הטלפון, הרדיו, הטלגרף או הלחם פרוס). אולי אפשר להתייחס להמצאת מכונת הכתיבה... בקשר לדיון עצמו (החשיבות של ההמצאות בארה"ב מול מדינות אחרות בתקופה הספציפית הזאת) - לא נראה לי שזאת שאלה מעניינת (אותי) מספיק על מנת לגבש דעה. אבל, אם אתה רוצה עצה, בשביל שזה יראה פחות סובייקטיבי, תנסה להגדיר את המדד שלך (מה זה "המצאה חשובה" מספיק על מנת שתספור אותה? איך אתה מודד את ההצלחה של מדינה (יחסית לגודל האוכלוסייה או באופו מוחלט, מתי ממציא משתייך למדינה - כשההמצאה נולדה במדינה? כשהממציא נולד וגדל במדינה? כשהממציא הצליח למכור את ההמצאה במדינה?) כמה הפער גדול על מנת שנוכל להגיד שהוא "מובהק" ומה אנחנו לומדים מהפער הזה ולמה? סתם לתת רשימה זה לשכנע את המשוכנעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הדיון הזה נסחף למחוזות ניטפוקיים מדי. קח כל רשימה שתבחר במאה ה 19 ותחילת המאה ה 20 של מוצרי צריכה, כמות ו/או איכות. תגלה שהדומיננטיות האמריקנית מרשימה. בהקשר זה - כריסטופר שולס לא המציא את התקן. הא פשוט המציא את מכונת הכתיבה שתפוצתה היתה הגדולה ביותר, ולכן הפכה לתקן. הסיבה לנ"ל - כפי שהזכרתי - מינון גבוה של השוק החופשי, שמדרבן את כושר ההמצאה של האנשים בו (ומושך בעלי כושר המצאה אליו), כי הוא מתגמל באופן הטוב ביותר כל אדם שנותן ערך לחברים במערכת זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאר הדיון, לדעתי, הוא אותו דיון לעוס שקראתי עשרות פעמים. אני יכול לנחש מה תהיה התגובה שלך לכמעט כל טיעון שיעלו מולך ומה תהיה התגובה "שלהם" לכל טיעון שאתה תעלה. מצטער, אנקדוטות משכנעות את המשוכנעים ואת מי שרוצים להשתכנע. כטקטיקה דיונית הם לא מקדמים אותך לשום מקום. אם אתה באמת רוצה להתקדם ולהביא את הטענה שלך למקום בו היא יכולה לשכנע מישהו. לדעתי, אתה צריך להרים אותה מהרמה האנקדוטלית לרמה הסטטיסטית. ז"א, לתת הגדרה סובייקטיבית למשקל של "גדולה" של "המצאה", לבחור את רף הגדולה שמעליו סופרים את ההמצאות (או שאנחנו סופרים ממציאים, או אולי בכלל יזמים, לא ברור לי מהרשימה שלך) ואז לספור את כל ההמצאות (כולל השכלול שלהם) לאורך תקופות שונות במדינות שונות (ולחלק בגודל האוכלוסייה? לא ענית לי) ואז להראות שיש מובהקות סטטיסטית ליחס בין החופש הכלכלי באותן מדינות לגודל שחישבנו קודם. זה מספר שיראה באופן מובהק שהטיעון שלך נכון. (כמובן שזה לא מספיק, ז"א, אני מניח שבמידה ותוכיח את זה, יעלו מולך את השאלה האם זה מדד כל כך חשוב, ז"א רק ברשימה שלך יש 28% ממציאים שהתחנכו במדינה זרה, ז"א יכול להיות שמערכת החינוך האמריקאית באותה תקופה לא הייתה כל כך מוצלחת על מנת לייצר מספיק ממציאים? וכן, כמובן שגם זה סתם אנקדוטה שלא מוכיחה כלום ולא תצליח לשכנע אותה, כי זה אופיין של אנקדוטות, ראה את תחילת הפסקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעמיס עלי את החובה לספק לך סטטיסטיקה, ולא מתרשם מהאנקדוטות, למרות שאתה לא מציג אפילו אנקדוטות אחרות שוות ערך כאלטרנטיבה. I DARE YOU. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הצגתי אנקדוטה שוות ערך כאלטרנטיבה: "...ברשימה שלך יש 28% ממציאים שהתחנכו במדינה זרה...". אני חושב שהעובדה שלא רק שלא השתכנעת מהאנקדוטה, אלה לגמרי פספסת את קיומה רק מראה כמה אנקדוטות אינן טיעון מועיל. מש"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-6 ליולי 1928 הופיעה בעיתון המקומי של Chillicothe פירסומת של המאפייה של מריון "פרנק" בנצ' למכונת חיתוך הלחם המסחרית הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוקל פטריוטיות האמריקאית תמיד מצחיקה אותי. בלב המדבר, באמצע הדרך בין לוס אנג'לס ללאס ווגאס ישנה עיירה בשם בייקר, ויש בה את World's tallest thermometer [Wikipedia] המדחום הגבוה בעולם. לאורך עשרות מיילים לפני שאתה מגיע לעיירה יש שלטי ענק בצד הדרך- אתה מתקרב לבייקר, ביתו של המדחום הגבוה בעולם! ובקליפורניה ישנה עיר קטנה בשם גילרוי, שקוראת לעצמה "בירת השום של העולם" ועורכת פסטיבל שום שנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? לדעתי מדובר בדברים שונים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |