בתשובה להאייל האלמוני, 14/03/17 17:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש משהו שאינו מובן לי בחישוב התל"ג לנפש מתוך נתוני הצמיחה וגידול האוכלוסייה. לפי נתוני קרן המטבע הבין לאומי עלה התלג לנפש של מדינת ישראל משנת 2017 לשנת 2018 מ 40560 ל 41640. פורסם על יד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ששיעור גידול האוכלוסייה ב 2018 היה שני אחוז ולפי זה שיעור הצמיחה ב 2018 היה כמעט 5 אחוז. וגם אם נשתמש במספר שאתה מביא , כלומר גידול אוכלוסייה של 1.6 אחוז, עדיין מדובר בצמיחה של קרוב ל 4.5 אחוז. בכל תחזיות הצמיחה וגם בפרסומים שראיתי עם תום שנת 2017 דובר תמיד על צמיחה בשיעור של 3.5 אחוז. מה פספסתי? התלג לנפש של גרמניה עלה מ 44770 ל 48260 כלומר מדובר (איני יודע מה שיעור גידול האוכלוסייה שם אבל אני מניח שהוא קטן) בשיעור צמיחה של למעלה מ 7 אחוזים. לפי כל הפרסומים הצמיחה בגרמניה אמורה להיות קטנה בהרבה מזו שבישראל, ובוודאי לא פי 1.5 יותר. התוכל אתה או אולי מישהו אחר מהקוראים (נדמה לי שאריק הוא כלכלן), להאיר את עיניי מניין נובעות הסתירות האלה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה עליית התל"ג לנפש בגרמניה אמורה להיות קטנה מאשר בישראל? זה שגידול האוכלוסייה בישראל גבוה יותר מבגרמניה, אמור לגרום לתל"ג לנפש גבוה יותר שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו עקבת אחרי המספרים שהבאתי היית צריך להבין שאני יודע שגידול האכלוסיה מקטין ולא מגדיל את התלג לנפש. כתבתי אמור ''לפי הפרסומים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתוני קרן המטבע העולמית הם בדולרים. נתוני הלמ"ס הם בשקלים ראליים (מנוכי מדד). בשנת 2018 התחזק השקל מול הדולר אז העליה בדולרים היתה גדולה יותר. זה בלי לבדוק אם שניהם בכלל משתמשים באותה צורת חישוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מה שאתה אומר הוא שבדולרים הצמיחה הייתה כ 5 אחוזים ובשקלים 3.5 אחוזים? זה נשמע לי קצת מוזר, ואני רוצה לדעת אם זה אכן העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. לא השוויתי בין הנתונים, עניתי לשאלה הכללית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שיש כאן איזה משהו פשוט שנסתר מעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שמשום מה העניין הזה הטריד אותי פניתי אתמול ללמס באימייל וכרגע (בדיוק כשכתבתי לך תשובה בעניין המצלמות) הגיעה התשובה: שלום דב, החישוב שלנו הינו לפי ₪ ולא לפי הדולר. להבהרות ולמידע נוסף, נא התקשר אלינו לטלפונים 03-5681932/3 בימים א וד' עד שעה 11 ועד שעה 11.30 ביתר הימים, וגם 02-6592666 כל יום בין השעות 9:00 עד השעה 16:00. ורצוי תוך ציון המספר שמופיע בשורת הנושא. ניתן גם לבקר במשרדינו. בברכה, תיאור: cid:image001.jpg@01CF7A67.E71559B0 שמואל טל כלומר, תשובה דומה לשלך, ולא הרבה יותר מפורטת. אני מניח שאסתפק לכך. לירושלים ברור שלא אסע. כבר יצא לי לבדוק את קו הרכבת החדש לירושלים (מבלי שהייתה תקלה לא בהלוך ולא בחזור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שרק עכשיו נפל אצלי האסימון, ובתשובתך החמצתי את המילה "ראליים" שאגב, לא מופיעה בתשובת הלמס, שהיא כנראה המפתח להבנת הסתירה. זה קרה לי משום שנתקלתי בידיעה על צמיחה של מעט יותר מאחוז בבריטניה בשנת 2018, ולפי מה שראיתי בטבלה של קרן המטבע הבין לאומית הצמיחה בבריטניה ב 2018 הייתה כשבעה אחוז. העניין הוא, איפה, בהבדל בין תלג ריאלי ותלג נומינלי שגרמו אצלי לבלבול. ואכן בטבלת התלגים הריאליים הצמיחה בבריטניה הייתה 1.4 אחוז. בישראל הצמיחה לפי הטבלה הראשונה הייתה כ 4.7 אחוז, ואילו בטבלה "הריאלית" 3.3 אחוז. עכשיו הכל מתבהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי בקריאת נתונים כלכליים רצוי לא לייחס חשיבות גדולה למספר עצמו אלא בעיקר להשוואה שלו עם שאר הנתונים באותה סדרה. את נתוני קרן המטבע צריך לקרוא כהשוואה בין המדינות ואת נתוני הלמ''ס כהשוואה בין שנים שונות בישראל. לדוגמה- אפשר לאתגר את חישובי האינפלציה של הלמ''ס ולהגיע למספרים שונים לחלוטין, אבל כל עוד החישוב שלהם של האינפלציה הוא אותו חישוב יש עניין בהשוואה בין המספרים של השנים השונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל הסקת מסקנות מנתונים כלכליים זה עסק לא פשוט, והמדיה ברוב המקרים לא תורמת לניתוח שלהם. קח את נתון הצמיחה שאתה מדבר עליו: דונלד טראמפ התגאה שהצמיחה בארה"ב ב 2018 היתה הגבוהה ביותר בעשור האחרון. אבל נתונים אחרים מטילים ספק במשמעות של נתון הצמיחה הגבוה: נתון מכירת מכוניות חדשות, לדוגמה, היה נמוך מאשר ב 2017. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם חושב שלו אנשי הלמס היו מתאמצים קצת יותר הייתי מבין זאת כבר אז. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |