|
||||
|
||||
לעניין נכונות האמירה "המדינה מחוייבת לא לחוקק חוקים שעומדים בסתירה לחוקה" מאמר שכתב אוריאל לין (ליכוד) שהיה יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ניווט את המהפכה החוקתית. "אם היתה לכנסת כוונה ליצור נייר, שיש בו המלצות יפות על זכויות האדם בישראל, או מסמך שהוא בעל ערך הצהרתי בלבד ונעדר כל תוקף משפטי, כל הדיונים שהתקיימו אז היו מיותרים..הציר המרכזי היה ההנחה הבסיסית, שאנו יוצרים חוקי יסוד המוצבים מעל לכוח החקיקה של הכנסת...אמרו לנו תמיד, שמי שעשה את המהפכה החוקתית היה פרופ' אהרן ברק וכי הכנסת כלל לא התכוונה להעניק לבית המשפט העליון את כוח הביקורת השיפוטית. האמת היא בדיוק הפוכה." (דגש שלי). |
|
||||
|
||||
ובינתיים נפתלי בנט עותר לבג״צ כדי שיורה על קיום דיון בקבינט. שותפתו איילת שקד כנראה חושבת שלבג״צ לא צריכה להיות הסמכות הזו. |
|
||||
|
||||
שניהם נכונים. לישראל אין חוקה מסודרת, והשאלה האם כשהכנסת מחוקקת חוקי יסוד היא משמשת בתפקידה כאסיפה מכוננת לפי החלטת הררי נמצאת במחלוקת, ראה חוקה (ישראל) [ויקיפדיה]. בפסק דין בנק המזרחי [ויקיפדיה] ברק, שמגר וזמיר טענו שהיא כן, חשין טען שהיא לא (וטל בדיעבד הצטער שלא הצטרף אליו). בכל מקרה בשעה שהכנסת חוקקה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ח"כ לין עשה זאת מתוך אמונה שהכנסת משמשת כאסיפה מכוננת, וכך הוצגו הדברים. |
|
||||
|
||||
מה שלין כתב הוא שהכנסת ידעה מראש שחוקי היסוד הם, ובכן, חוקי יסוד על כל המשתמע מכך, ולכן לא היה פה ''מחטף'' של העליון. |
|
||||
|
||||
מסכים, וכבר כתבתי על כך בעבר. בדיון לקריאה ראשונה על החוק אמר ח"כ אמנון רובינשטיין: "בדבר אחד צדק חבר הכנסת אליקים העצני. זוהי בהחלט תחילתו של תהליך חיבור חוקה למדינה בפרק החשוב ביותר שלה: זכויות האדם. אני שמח על כך ששר המשפטים, שמהצעתו בממשלה שאוב חלק מהחוק הזה, נתן ביטוי לרעיון המרכזי הזה,..." |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |