בתשובה לתשע נשמות, 18/03/19 16:42
מלכוד 22 704812
אריק • בתשובה לתשע נשמות יום ב', 18/3/2019, 16:47
אתה קורא את זה כך, אני קורא את זה כך, שופטי בג"ץ קוראים את זה כך.
שפטל ואנשלוביץ לא קוראים את זה כך.

אני קיבלתי ציונים גבוהים בהבנת הנקרא, מה זה עוזר?
מלכוד 22 704828
תשע נשמות • בתשובה לאריק יום ג', 19/3/2019, 9:57
אני חושב שקשה לחלוק על כך שחוקי היסוד האלה קובעים בטלות של חוקים שסותרים אותם. הבעיה היא שיש לקונה - החוקים לא קובעים סמכות או מנגנון כדי לקבוע את הבטלות הזו. בעיני משתמע עקרונית שכל בית משפט רשאי לפסול חוק. תפקידו של בית משפט הוא קודם כל לברר את העובדות, ואחר-כך לקבוע מה המצב המשפטי שחל על המצב העובדתי שאותו הוא מצא. אם בית המשפט מוצא שהמצב המשפטי כולל בטלות של חוק על פי הסעיף המתאים בחוקי היסוד, הוא צריך לקבוע זאת, ומרגע שקבע הקביעה מחייבת לפחות עד לקביעה אחרת על ידי בית משפט מקביל או גבוה יותר.

יש לא מעט צדק בטענת המתנגדים שסמכות חוקתית מרכזית כזו צריכה להקבע במפורש ולא להשתמע מתוך לקונה. היה עדיף שיהיה סעיף שבו נאמר "היה ונטען לבטלותו של חוק על פי האמור לעיל, רשאי בית המשפט העליון במושב תשעה שופטים לקבוע האם החוק בטל או לא". עם זאת, לדעתי, זו טענה במישור של מה שהיה ראוי ולא במישור המצב המשפטי בפועל. כמו כן, העובדה שבמשך 25 שנה המצב קיים והכנסת לא משנה אותו משמעה שהיא מקבלת את המצב הזה.

שאלה אחרת והרבה יותר מורכבת היא הסמכות של בית המשפט לפסול חוקים (ובפרט חוקי יסוד) לא מתוך הסעיפים בחוקי היסוד כבה"א וחופה"ע. לדעתי אי אפשר לבסס סמכות כזו. עם זאת, יש לציין שגם הרבה לפני המהפכה המשפטית היו פסיקות שהפכו לאבני היסוד של המשפט הישראלי והתבססו על זכויות שונות אף שאלו לא היו מעוגנות במבנה חוקתי כלשהו - למשל חופש הדיבור בבג"ץ קול העם.
מלכוד 22 704852
אריק • בתשובה לתשע נשמות יום ג', 19/3/2019, 20:19
מסכים עם הכל. היה אפילו מקרה שבית משפט השלום ביטל סעיף בפקודת מס הכנסה עקב פגיעה בחופש העיסוק.

בהלך הרוח הנוכחי בקרב הימין במדינה יש לא מעט דברים שאני ואתה נחשוב שקשה לחלוק עליהם, ובכל זאת יבוא שפטל ויחלוק עליהם, והמונים יאמינו לו.

אני חושב שבית המשפט לא יעז לפסול חוקים בשם זכויות היסוד והעקרונות הדמוקרטיים שאינם מעוגנים בחוק, כמו חופש הביטוי ועקרון השוויון. הוא לא עשה זאת בתקופת ברק והוא לא יתחיל היום‏1. העקרונות הללו משמשים לביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת (כמו בג"ץ קול העם שהבאת) אבל לא לפסילת חוקים.

_________
‏1 לכן אני חושב שעתידו של חוק הלאום מובטח.
מלכוד 22 705073
קוזמו • בתשובה לאריק יום ה', 28/3/2019, 17:14
גם בחוק מס שבח הוא ביטל סעיף מפורש בבוטות . סעיף מפורש אומר א' - בא בגץ ואומר ' אתם כותבים א' אני רואה ב' '
התערבות בנושאי מיסוי - שיא ההתערבות . ראה את מסיבת התה .
מלכוד 22 705135
אנטילופה • בתשובה לקוזמו יום א', 31/3/2019, 12:00
מסיבת הטה היתה מחאה על מסוי בלי ייצוג בפרלמנט.
מסיבת טה 705137
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאנטילופה יום א', 31/3/2019, 13:16
שאלה לא קשורה: למה טה ולא תה? או שמא: למה אנחנו כותבים תה (כמו בצרפתית?) ולא טה (כמו באנגלית, גרמנית ויידיש)?
מסיבת טה 705139
אנטילופה • בתשובה לצפריר כהן יום א', 31/3/2019, 14:39
אז שיהיה קפה (:
מלכוד 22 705138
אריק • בתשובה לקוזמו יום א', 31/3/2019, 13:37
בג"ץ פסל באוגוסט 2017 את מס דירה שלישית בבג"ץ מס ריבוי דירות [ויקיפדיה] תוך שהוא הולך צעד נוסף מעבר להלכה שקבע ב בג"ץ ארגון מגדלי העופות בישראל [ויקיפדיה]. לראשונה ביטל בג"ץ חוק שחוקקה הכנסת לא עקב פגם בתוכן החוק, אלא עקב פגם בהליך החקיקה.
בהרכב היו חמישה שופטים:
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, הנשיאה אחריה אסתר חיות, השופט ניל הנדל, השופט נעם סולברג והשופט מני מזוז.
בהרכב היה רוב של שופטים שמרנים: סולברג, הנדל ומזוז, וההחלטה התקבלה ברוב של ארבעה נגד אחד כאשר את דעת המיעוט כתב מזוז.
סולברג, יקירה של השרה שקד, בוגר ישיבת הסדר ומתגורר באלון שבות, הוא שכתב את דעת הרוב. סולברג הלך צעד נוסף מעבר לפסיקתה של השופטת בייניש מ 2004. אז קבע בית המשפט שתפקידה של הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה אינו להבטיח כי בכנסת יתקיים הליך חקיקה אופטימלי ואף אינו להבטיח כי יתקיים בכנסת דיון אחראי ושקול בכל הצעת חוק, אלא תפקידה הוא להגן מפני פגיעה קשה וניכרת בעקרונות היסוד של הליך החקיקה במשטר הפרלמנטרי והחוקתי. השופטת בייניש אמרה אז שחוק ייפסל בשל אי-יישום עיקרון ההשתתפות רק במקרים קיצוניים של פגיעה קשה וניכרת, מקרה שבו אין כל אפשרות מעשית לחברי הכנסת לדעת על מה הם מצביעים.
סולברג כתב:
"ביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה אינה 'לעומתית' כלפי הכנסת; היא בעדה. היא נעשית תוך הקפדה על איזון עדין וזהיר, להבטחת עצמאותה של הכנסת, רום-מעמדה ודרכי פעולתה, בד בבד עם הבטחת התנאים לחקיקת חוק ראוי לשמו; לא בביקורת על תוכנו של החוק עסקינן, אלא בפיקוח על הליכי חקיקתו."
אבל סולברג ניסח מבחן קל בהרבה מהמבחן של בייניש בבג"ץ מגדלי העופות לפגיעה בעקרון ההשתתפות: "אין לשׂים עוד את הדגש על השאלה האם נשללה מחברי הכנסת 'כל אפשרות מעשית לדעת על מה הם מצביעים'. יש צורך במבחן שונה, ישׂים ואפקטיבי יותר, מעין המדד השני שעלה בעניין מגדלי העופות; עניינו – הליך חקיקה אשר יאפשר לחברי הכנסת 'לגבש עמדה' לגבי הצעת החוק הנדונה. רוצה לומר, אין די בכך שהליך החקיקה יעוצב כך שתינתן לחברי הכנסת האפשרות 'לדעת על מה הם מצביעים' – לקרוא את הצעת החוק, לשמוע על אודותיה ולהבין באופן שטחי את החוק העומד להצבעה; הליך החקיקה צריך לאפשר לחברי הכנסת לגבש עמדה מהותית, ולוּ באופן המצומצם ביותר, בנוגע להצעת החוק המונחת לפניהם. גיבוש עמדה איננו אקט 'פסיבי' גרידא, אלא דורש מהלך מחשבתי מסוים, עיבוד עצמאי של המידע הנמסר לחבר הכנסת, וקבלת החלטה מוּשׂכּלת בעד או נגד הצעת החוק. רק כאשר תינתן לחברי הכנסת אפשרות מעין זו, ניתן יהיה לומר כי הייתה להם הזדמנות להשתתף, באופן פעיל ואמיתי, בהליך החקיקה."
מלכוד 22 704914
איציק ש. • בתשובה לתשע נשמות יום ה', 21/3/2019, 16:44
אני מסכים שהכנסת מקבלת את המצב הנוכחי. הימין למיניו מרוצה מהמצב כי הוא מתנגד באופן עקרוני לכוח (המוגבל מאד) שיש לבג''ץ. המצב הנוכחי מאפשר לדחוף את הבג''ץ לעסוק בבעיות שהוא עוסק בהם למרות שעל פי התבטאות שופטיו, אינו אוהב לעסוק בהן. יש סוגיות ועתירות שהוא מורח שנים. כל הדמוקרטיה הליברלית היא קוץ בישבן של הימין הנוכחי.
מלכוד 22 713135
שוקי שמאל • בתשובה לתשע נשמות יום ג', 4/2/2020, 10:22
גיליתי לאחרונה שגם בארה''ב אין הוראת חוק מפורשת המתירה לביה''מ העליון לפסול חוקים. גם שם ביה''מ נטל לעצמו את הזכות הזאת. ההבדל היותר משמעותי הוא ששם יש קונסטיטוציה שמעמדה אינו שנוי במחלוקת, ולכן הזכות הזו יותר ממשתמעת.
בעניין בג''ץ קול העם מעניין איך בג''ץ הצדיק את התערבותו.
מלכוד 22 713146
אריק • בתשובה לשוקי שמאל יום ג', 4/2/2020, 12:56
פס"ד קול העם הוא לא ארוך.
אבל אני יכול לצטט קטעים מתוכו שמוליכים את הדיון (הדגשות במקור):

...מזמן לזמן מגיע לערכאה זו משפט בו מתעוררת בעיה יסודית, התובעת עמידה מחדש על עקרונות שהם ידועים ועתיקים. לסוג זה שייכים שני המשפטים הנדונים, בהם מצווים אנחנו להגדיר את היחס הקיים בין הזכות לחופש העתונות מזה, לבין הסמכות המצויה בידי השלטונות — באספקלריה של הסעיף 19) 2)>א) הנ״ל — להטיל הגבלה על השימוש באותה זכות, מזה. אנו רואים את חופש העתונות כצורה ספציפית אחת של חופש הביטוי, ולהלן לא נבדיל — למטרת דיוננו — בין שני מושגים אלה.
...העקרון של חופש הביטוי הוא עקרון הקשור קשר אמיץ עם התהליך הדמוקרטי.
...תפיסה פשוטה זו של המשטר הדמוקרטי מביאה בהכרח, איפוא, להטלת העקרון של חופש הביטוי בכל מדינה המושתתת על משטר כנ״ל; כלומר, היא טומנת בחובה הצדקה הגיונית להחלתו של עקרון זה.
... באותה קביעה של מהות המשטר הדמוקרטי אין משום הרמת תרומה רצינית לפתרון הבעיה העומדת לפנינו, שהיא ביסודה הבעיה של תיחום תחומים מתאימים — בשים לב לטובת הכלל ולאינטרסים של המדינה — לניצול הזכות של חופש הביטוי על־ידי האזרח האינדי­­­בידואלי. אכן, לשם מציאת פתרון כזה דרוש שנעמוד תחילה על הערכים הכרוכים בשימוש בזכות חשובה זו; חשוב שנכיר מראש את האינטרסים אשר אותה זכות באה להגן עליהם. ואולם, לשם כך, מן ההכרח שנתפוס את מהות המשטר הדמוקרטי תפיסה מעמיקה יותר מזו שתוארה לעיל.
...אם התעכבנו באריכות יתירה על הערכים שהם נשוא הזכות לחופש הביטוי, הרי לא עשינו כן אלא כדי להדגיש את חשיבותה המכרעת של זכות עילאית זו, אשר ביחד עם בת זוגתה — הזכות לחופש המצפון — מהווה את התנאי המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות האחרות.
... אףיעל־פי־כן, הזכות לחופש הביטוי אין פירושה, כי אדם רשאי להשמיע או לפרסם בכתב, כדי שאחרים ישמעו או יקראו, את כל העולה על רוחו. יש להבחין בין חופש להפק­רות.
...קיימים אינטרסים מםויימים התובעים, אף הם, הגנה ואשר למענם הכרחי לצמצם צמצום ידוע את הזכות לחופש הביטוי.
... הפועל־יוצא מכל זה הוא: הזכות לחופש הביטוי אינה זכות מוחלטת ובלתי מוגבלת, אלא זכות יחסית, הניתנת לצמצום ולפיקוח לאור המגמה של קיום אינטרסים מדיניים־ חברתיים חשובים, הנחשבים בתנאים ידועים כעדיפים מאלה המובטחים על־ידי מימוש העקרון של חופש הביטוי. תיחום התחומים לשימוש בזכות לחופש הדיבור והפרסה (press) נעוץ, איפוא בתהליך של העמדת ערכים מתחרים שונים על כפות המאזניים ושל בחירתם, לאחר שקילה של אלה אשר, לאור המסיבות, ידם על העליונה.
...מערכת החוקים, לפיהם הוקמו ופועלים המוסדות הפוליטיים בישראל, מעידים כי אכן זוהי מדינה שיסודותיה ודמוקרטיים. כמו כן, הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות — ובפרט בדבר השתתת המדינה ״על יסודות החירות״ והבטחת חופש המצפון — פירושם, כי ישראל היא מדינה השוחרת חופש. אמנם, ההכרזה ״אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם״... אך במידה שהיא ״מבטאה את חזון העם ואת האני־מאמין שלו״ (שם), מחובתנו לשים את לבנו לדברים שהוצהרו בה בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה
...את ההלכה שיש להחילה בענין הנדון אנו מסכמים, איפוא, כך:
- השימוש בסמכות, האמורה בסעיף 19) 2) (א) הנ״ל, מצריך, מצד שר־הפנים, את שקילת האינטרסים הכרוכים בשלום הציבור מזה ובחופש העתונות מזה, ואת העדפת האינטרס הראשון רק לאחר שימת לב ראויה לערכו הציבורי הגבוה של האינטרס השני.
... לאור הלכה זו, דעתנו היא, כי כל אחד משני הצווים, שהוציא המשיב להפסקת הופעתם של שני העתונים הנדונים למשך עשרה וחמישה עשר יום, עומד על יסוד רעוע.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות