 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקריטריונים שלי עבור הקאברים הגדולים: שהביצוע לא רק יהיה טוב יותר מהמקור אלא שיתן לו גם טוויסט, שיטען את השיר במשמעות נוספת, ובכך שיהפוך אותו לשיר טוב יותר. הקאברים הגדולים מזוהים כל כך עם המבצע המחדש וגורמים למקור להשמע אנמי, ואפילו להשכח כליל. 1. ג'ו קוקר- עם מעט עזרה מידידי הקאבר האולטימטיבי מבחינתי. 2. ג'ימי הנדריקס - all along the watchtower כל קאבר לדילן מבורך בעיני, אפילו גאנס נ רוזס. הוא כתב שירים טובים אבל לאזני הביצועים שלו לרוב מסריחים. הנדריקס לא רק היה הגיטריסט הענק, אלא גם ידע להגיש שיר. (וזה נדמה לי או שג'ימי פייג' גנב את הריף שמתחיל ב 2:32 לסטיירוויי בגרסת ההופעה?) 3. ננסי סינטרה - באנג באנג עושה לי צמרמורת, המקור לא. 4. דיויד בואי - wild is the wind בואי, אין עליו. 5. מת'יוס סאות'רן קומפורט - וודסטוק מכניס אותי לאווירה של וודסטוק הרבה יותר מהמקור. הגיטרה המרחפת ברקע. שיר על זמני בזכות הביצוע. 6. הקרפנטרס - סופרסטאר אני מת על הקול וההגשה של קארן קרפנטר. 7. תא רך - tainted love שיר אהוב, לא ידעתי שהוא קאבר. 8. סנטנה - Black majic woman כנ"ל. כל כך מזוהה אצלי עם סנטנה שהופתעתי. 9. This mortal coil - song to the siren כנ"ל. 10. שינייד אוקונר - nothing compares to you תחילה לא אהבתי את השיר, עכשיו אני בסדר איתו, לא מת עליו. אני פשוט מעריך את הפער העצום בינו לבין המקור. נשארו בחוץ בצער: The man who sold the world - צריך הרבה אומץ לעשות קאבר לבואי. Sailing של רוד סטיוארט Hound dog של אלביס Sunny של בוני אם (אני אוהב גם את המקור) והחלק האישי - היו צריכים להופיע ברשימה ג'ון קייל Heartbreak Hotel הלטאות המעופפות Money (That's what I want) וגבע אלון modern love (צריך הרבה אומץ לעשות קאבר לבואי...) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. פספסתי את Summertime של ג'אניס גופלין. מעיף את שינייד החוצה בקלילות. ויש גם קאברים ישראלים לא רעים בכלל אני אוהב את "אצלך בעולם" של היהודים יותר מהמקור. אבל הגדול מכולם הוא ארקדי דוכין עם ליצן קטן שלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הליצן של דוכין באמת נהדר, תודה. אבל הקאבר הישראלי הגדול מכולם, אני לא רואה איך יכול להיות בזה ספק, הוא ממש לא סודי. ''הורה היאחזות'' - במקור משנות החמישים שיר חביב באופן שגרתי ללהקת הנח''ל, ואצל כוורת, גם בשמיעה האלף וגם אחרי ארבעים ושש שנה לא איבד גרם של רעננות ושל כוח הלהבה. וזה למרות שיש בו לא מעט גימיקים שהיו יכולים להימאס מהר, אבל הנגינה והשירה כל כך טובים שהם לא נמאסו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבקשים ממני לציין גם את לשרוק בחושך של החצר האחורית - להתעלות על אריק איינשטיין זה לא קל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד הישג שכבר ציינתי פעם ואזכיר שוב, שלומי שבן מתעלה על מאיר אריאל, ומאיר אריאל הוא בעיקרון בלתי-קביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערנו, מאיר אריאל היה קביר, כפי שאני יכול להעיד מקור ראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קאבר נהדר שנכנס לי לפלייליסט הוא Changes בגרסת שרק. אולי עוזר שלא כל כך אהבתי את העיבוד המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה מוזר שקרה לי אתמול: הפלייליסט שרץ לי בעבודה ברקע כולל כ 100 שירים. אתמול בדרך מהעבודה הביתה (8 דקות לכל היותר) שמעתי ברדיו שיר מהפלייליסט שלי. החלפתי תחנה ושוב היה שיר (אחר) מהפלייליסט שלי. שוב החלפתי וגם הפעם היה שיר מהפלייליסט שלי. החלפתי פעם נוספת והיה שיר לא מהפלייליסט שלי, אבל הוא בדיוק נגמר, והשיר הבא היה מהפלייליסט שלי. פאקינג ארבע ברצף! אמנם הפלייליסט שלי כולל המון להיטי ענק, אבל היי! ההסבר היחיד שמצאתי, חוץ ממקריות מטורפת, הוא השעה. יום ששי בשבע בערב יכול להיות שמשרה רוח מסויימת על עורכי המוזיקה, אותה רוח שנמצאת בפלייליסט שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד קאבר שנכנס לי לפלייליסט הוא I put a spell on you בביצוע של CCR | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הפלייליסט שלי לרוב לא כולל את השירים הטובים ביותר לדעתי, אפילו לא של אותו אמן, אלא שירים שאני שמח לשמוע ברקע שוב ושוב. לדוגמה- מקווין בחרתי את Lover boy, משלום חנוך את "בגלגול הזה", ואין שם כמעט פרוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה קצת לקרוא לזה קאבר: שני ביצועים קרובים בזמן, מבצע משותף חלקית, רחוקים ככל שאפשר מוזיקלית, ואת שניהם אני אוהב יותר: "אהבה שקטה", תמוז וזילבר לבד. סתם, את זילבר לבד אני יותר אוהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בביצוע של תמוז החלק הטוב לדעתי הוא הפזמון. שלום לוקח אותו ועושה אותו שלו. לדעתי אפילו הופך אותו מפזמון ל C part. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפתלתי בשאלה אם זה קאבר או לא, אבל בעצם אלו שני לחנים שונים - בלי שום דמיון משמעותי - לאותו טקסט, נכון? ואם כך, פשיטא שלא קאבר? (והאם זו תשובה יחידה לשאלת הטריביה? כלומר, יש עוד דוגמה לשני לחנים לאותם מילים, שהמלחין השני הוא אחד המבצעים של הלחן הראשון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי: שני לחנים שונים, לא קאבר. (ולא עולה בדעתי עוד דוגמה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קאבר. אבל קאבר של זילבר! האלבום של תמוז יצא ב 76' והגרסה של אריאל זילבר ולהקת ברוש ב 78'. במפתיע הלחן המקורי הוא של שלום, והשיר הופיע במקור באלבום הבכורה של שלום באנגלית, כך שאני צריך לקחת חזרה מה שאמרתי (בעצם להגיד את זה על זילבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחפור עוד טיפה בסיפור הזה. מה מצא זילבר להלחין מחדש דווקא את השיר הזה של תמוז? או, אם היה לו לחן כזה נחמד, למה דווקא עם המילים ההן של חנוך? כידוע (לי מהסדרה של קוטנר), בסוף ימיה של "תמוז" זילבר סבל. הוא לא אהב את הרוקיות והבומבסטיות בהופעות של "תמוז", חיבל (מוזיקלית) בהופעות שלה, ובסוף הביא לפירוקה. אפשר לראות את המילים של "אהבה שקטה" - גם אם לא באופן מאוד מדויק - כמטאפורה על הרומן המוזיקלי שהשתבש בין זילבר לחבריו ב"תמוז". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה לא לחן חדש, יותר קול שני על אותם אקורדים. עדיין קאבר. אני חושב שהשיר פשוט מצא חן בעיניו, והוא עשה לו גרסה זילברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו, אני הייתי בוויכוח הזה עוד בתחילת שנות התשעים (עם חברי דאז אלעד ל"ר, איפה אתה?). אין ספק שיש קשר בין שתי הגירסאות, ובטח יש מאחורי זה סיפור נחמד, אבל אני עדיין מחזיק בדעה שזה לא קאבר. אובייקטיבית, האקורדים הם לא אותם אקורדים, במיוחד בפזמון ("כל כך הרבה זמן..."). המלודיה בחלקים ניכרים אכן מתלבשת על אותה חלוקה ריתמית בשתי הגירסאות, כלומר יש לתווים אותו משך, אבל התווים עצמם מאד שונים. מעניין שדווקא בביצוע של תמוז יש בבתים מקומות שבהם המשקל של השיר מחסיר רבע מתיבה (על "נחוץ" ו"בחוץ", למשל), שזה מאפיין זילברי נפוץ, ואצל זילבר אין. אבל אז בפזמון אצל תמוז כל התיבות הן תיבות ישרות של ארבעה רבעים, ואצל זילבר יש בלגן אטומי. מי שמעוניין בתווים מדויקים של תפקיד הבס בשיר (מעשה ידי עבדכם הנאמן) מוזמן להציץ כאן. בזכותך, אריק, התוודעתי לביצוע המוקדם של שלום לשיר, באנגלית, שם יש בבתים אפילו עוד תיבות של שלושה רבעים. אבל אוי, המבטא... ואנקדוטה: פיני שפטר, האודיופיל בעל ערוץ היוטיוב הנ"ל, נודע פעם בזכות הישג מסוג אחר לחלוטין, חפשו את השם שלו במבצע גוזל [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: אצל תמוז יש בפזמון תיבה אחת של שלושה רבעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשקל - דוקא בגרסה של זילבר (ששמעתי ראשונה כאן) נראה שהוא מכניס יותר-מדי-מילים לכמה משפטים, ואצל הביצוע של תמוז התוספות האלה למשקל השורה יותר טבעיות. זילבר ממש מאיץ ובולע את המילים כדי שייכנסו, ןזה די צרם לאוזניי. אודיופיל ושיפור מכ"מים יכולים שניהם להיכנס תחת המטריה של Signal processing expert. סיפור מרשים מאד. אני זוכר משמועות שזמן רב אחרי היירוט ההוא היתה מחלוקת נוקבת בחיל האוויר למי מגיע הקרדיט להפלה - להוקים או ל-F15. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, משיאי האלתור הישראלי. לא הכרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל נימוק נוק-אאוט לטובת הצד שלך בדיון: לפי הפרטים ב-discogs, הקרדיט ללחן בביצוע של זילבר הוא של שלום חנוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נראה לי נוק אאוט. יכול להיות שזילבר אחראי על הלחן שלו, אבל שמפיקי האלבום, או זילבר עצמו, פשוט חשבו שהלחן לא מספיק שונה ולא כדאי להסתכן במחלוקת קרדיטים. חוץ מזה, עיקר העניין בביצוע של זילבר הוא לא במנגינת המילים המושרות אלא במנגינות הכליות בין השורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם כן חנוך כתב את הלחן שזילבר שר, קשה לי לדמיין איך הוא כותב לחן כזה אחרי הגרסה של תמוז. הסיפור הספקולטיבי שאני מציע הוא: הלחן שזילבר שר הוא מה שחנוך כתב מלכתחילה, והביא לידיעת זילבר; אבל בפאזה הרוקנרולית-קשוחה של חנוך ותמוז, הלחן הזה לא הסתדר, הוא "מוזיקלי" מדי - אז חנוך שיטח אותו. זילבר, על אותו רקע שעליו כתבתי בתגובה 759637, החליט במחווה יפה לגאול את הלחן המקורי. (ואם, משום מה, הסיפור הזה נכון, מה זה אומר על השאלה השולית, קאבר או לא קאבר? קאבר. אבל אפשר גם לומר ששתי ההקלטות, או השלוש עם זו באנגלית, הן קאברים לגרסה לא ידועה שחנוך השמיע פעם לזילבר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי. כפי שאריק כתב, חנוך ביצע את השיר עם הלחן של תמוז עוד ב-1971, כלומר כמה שנים טובות לפני תמוז. אז חנוך בחר פעמיים לשטח את הלחן? גם עצם ההשערה שחנוך הביא לידיעת זילבר את הלחן ה"מקורי" וזילבר בהמשך גאל אותו, היא, אפעס, על הצד העמוק של הספקולציה (הם בכלל הכירו לפני תמוז?). ובנוסף - מבחינה סיגנונית, הלחן בביצוע של זילבר הוא מאד זילברי. הניחוש שלי: זילבר, בזילבריותו, השתעשע עם הלחן של חנוך, אולי אפילו בזמן חזרה עם שאר התמוזניקים (מניסיון, דברים כאלה קורים מדי פעם בחזרות), אהב את הגירסה שיצאה ובהמשך הקליט אותה. בגלל שהלחן עדיין מזכיר את הלחן המקורי, חנוך קיבל את הקרדיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בזילבריותו'' זו מילה נהדרת ומתאימה היטב למה שהיא מתארת. יש לזילבר משהו, שאני מוצא שחסר מאד אצל הרבה אמנים שנשמעים אותו דבר (יוצאי ''כוכב נולד'' לדורותיהם, למשל). ההגשה שלו, הקול, הם ייחודיים ובלתי אפשרי שלא לזהות שיר שלו כשלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניתי את ההסבר שלך (שבחלקו היה גם ההסבר המועדף שלי, תגובה 759706). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הג'אם של קוטנר: זילבר שופך קצת אור על נסיבות היצירה של הגירסה שלו לשיר. הייתי בהופעת האיחוד הזאת שלהם, ולצערי היא לא עמדה בציפיות (הגבוהות) שהיו לי ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביצועים יפים. לא מאמין לזילבר. הוא אוהב להציג את עצמו כחסר השכלה מוזיקלית אבל זה לא נכון. חוץ מזה שכל המשפחה שלו מוזיקאים הוא עצמו למד מוזיקה בצורה מסודרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, המבטא, אבל הו, הגיטרה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רע, אבל יותר מדי וואה-וואה. זה אפקט כל כך דומיננטי שצריך להשתמש בו במשורה וברגעים הנכונים (כמו שידעו אפילו הנדריקס, קלפטון, סלאש ורבים אחרים). כשזה נמצא שם לאורך כל הזמן זה מאבד את האפקטיביות ומקלקל, לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד קאבר עברי ממזמן ששמעתי רק אתמול ואהבתי: פראג של רוקפור. זיופים נוראיים בשירה ובנגינה, אבל לטעמי זה איכשהו הולם את הנושא הכואב של השיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכ, פלצנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא שמתי לב ל-Black Magic Woman ברשימה, וגם אני הופתעתי מאוד לגלות בזכותך שהוא לא במקור של סנטנה. כבר כתבתי בדיון על הגיטריסטים שאני לא אוהב את סנטנה. כנראה לא מפתיע שאני אוהב יותר את המקור של פליטווד מק. השירה קצת מעצבנת לטעמי, אבל הצליל המחוספס בנגינה יפה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |