|
||||
|
||||
לגימלאים לא הייתה אג'נדה רצינית והם לא היו פוליטיקאים מוצלחים. כולנו הצליחה לפעול לא מעט בתחום הדיור (גם נכשלה, אבל זה סיפור אחר. היא הצליחה, לדוגמה, לקבל סמכויות ביצועיות בתחום והצליחה להעביר בכנסת את כל החוקים שהיא רצתה בתחום). שינוי הצליחה ליצור ממשלה ללא חרדים ועזרה לגבות את קיצוץ הקצבאות באותה ממשלה. גם הם לא היו פוליטיקאים מוצלחים במיוחד. מימ״ד הכניסה חבר כנסת אחד כחלק מרשימה גדולה יותר עם אג’נדה לא ברורה במיוחד. |
|
||||
|
||||
למיטב ידעתי, אף אדם לא הצליח, עדיין, להפוך עופרת לזהב. התיאוריה הפיזיקלית שאני מכיר אומרת שזה בלתי אפשרי, והעובדות שאני מכיר תומכות בכך שזה לא אפשרי. אבל אם אתה הולך להתעקש שזה אפשרי אז או שתביא לי תיאוריה חלופית שאוכל להתווכח איתה או שתביא לי אלכימאי שכן הצליח בכך, סתם להגיד שכל האלכימאים עד היום היו אלכימאים לא מוצלחים זה לא נימוק שאני יכול להתמודד איתו. 70 שנה כולם היו לא מוצלחים ורק לוי תהיה מוצלחת? אשרי המאמין. לא נראה לי שהדיון על מה יהיה הולך להתקדם, אבל נראה לי שהמינימום הנדרש ממאמיני לוי הוא לוח זמנים ומדד הצלחה. לוי, כנראה, תבחר לכנסת יחד עם לפחות שלוש חברי כנסת שהיא תבחר. אם זה יקרה, מה יחשב להצלחה שלה בקידום האג'נדה, ומתי זה אמור להתרחש, ואיך נדע שזה בזכותה? |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מה כתבת כאן: שתים מדוגמאותיך היו של סיעות שהצליחו להשתמש בכוחן הפוליטי. |
|
||||
|
||||
כולנו הבטיחה להוזיל את מחירי הדיור, המזון, שירותי הבנקאות, עלויות הניהול הפנסיוני, מחירי האנרגיה... מה מתוך זה היא הגשימה? את הכשלון של שינוי במילוי הבטחותיה סיכמתי כאן. שתיהן היו כשלון מוחלט. |
|
||||
|
||||
אבל זו לא הייתה טענתך. טענת שחברי כנסת הם חסרי השפעה. כולנו ושינוי הצליחו לקבל השפעה רבה. מה שמחזק את המוניטין של הלוביסטים זה שאתה רואה רק הצלחות שלהם אבל כמעט לא שומע על הכשלונות הרבים שלהם. |
|
||||
|
||||
סליחה, התנסחתי לא טוב. התכוונתי להגיד שלחברי כנסת יש בדרך כלל השפעה פחותה בהרבה ממובילי עמותות/ אנשי תקשורת/ לוביסטים על אג'נדה ספציפית. מזל שעדיין יש לי את מכונת הזמן, רגע, אני אחזור ואנסח את התגובה שלי מחדש... הנה, עכשיו התגובה שלי אומרת את מה שרציתי להגיד. |
|
||||
|
||||
לשינוי היתה הצלחה אחת משמעותית, אבל את פירותיה אנחנו קוטפים עד היום. ההורדה של קצבאות הילדים המופרכות הביאה לתהליך מאד משמעותי של גידול ההשתתפות בשוק העבודה של המגזר הערבי וחלקית גם של המגזר החרדי. ויחד איתן גם ירידה בילודה (ומכאן בעוני) של שתי האוכלוסיות האלה, כששוב ההשפעה החזקה יותר היתה במגזר הערבי. לא כדאי לחשוב איפה היה המשק והחברה הישראלית בלי המהלך הקריטי הזה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |