|
||||
|
||||
מעניין מאד, תודה. לא שאני משווה, אבל נושא התגובה שלך הזכיר לי את המאמר הזה של חביבה פדיה, שאני עדיין מנסה להתאושש ממנו אחרי הקריאה בסוף השבוע. פיסקה לדוגמא: "מנקודת המבט של האיון, ההתפתחות היא הטרנספורמטיביות המגיעה אל ביטול השניות; מנקודת המבט של היישות, טרנספורמטיביות היא גם התרחבות ההכלה יותר ויותר אל ריבוא הדברים שמגלם האינסוף. ואולי ההתפתחות השלמה היא בהתכללות האין והיש." |
|
||||
|
||||
וואו. חזק יותר משירה ווגונית! השב"כ בטח משתמש בזה על עצירים קשים במיוחד לשבירה. |
|
||||
|
||||
לזכותה ייאמר שהתקציר מתחת לכותרת דיו כדי לפטור אנשים פחות מעמיקים ממך מהמשך הקריאה. |
|
||||
|
||||
אם השתמע מדבריי שקראתי את המאמר כולו, אז הריני מתקן את הטעות. נזכרתי בפוסט עתיק של "זו ש" מישראבלוג, שבו היא מלגלגת יפה על סגנון הכתיבה הנ"ל. הדוגמא הראשונה בפוסט, מאת ג'ודית באטלר, מצלצלת (לי) מאד דומה לפיסקה שציטטתי מהמאמר של חביבה פדיה: "כאשר ישנו 'אני' המביע דברים או מדבר ועל ידי כך מותיר סימנים בשיח, ישנו תחילה שיח הקודם לאותו 'אני' ומאפשר אותו ומתווה בשפה את טווח המסגרת של רצונו. לפיכך, אין כל 'אני' שעומד מאחורי השיח ומוציא אל הפועל את החלטתו או את רצונו באמצעות השיח. נהפוך הוא: ה'אני' מתהווה רק כאשר הוא נקרא, מכונה בשם, נמען (אם נשתמש במונח האלתוסרי 'מעינה', interpellation); וכינון דיסקורסיבי זה מתרחש קודם ל'אני': הוא העתירה-היוצאת [Transitive invocation] אל ה'אני'." |
|
||||
|
||||
שאפו1 שקראת יותר מהתקציר. קראתי רק אותו, עברתי לפרשנות בתגובות הקוראים ואח"כ ניסיתי לחשוב למה היא מתכוונת במושג "הזולתעצמי". 1 כדי להקל על העומס החושי אמנע הפעם ממחיאות כפיים ואאמץ את החלטת איגוד הסטודנטים במנצ'סטר ואנופף בכפות ידי, jazz hands. |
|
||||
|
||||
וואו, לא יאומן שהטקסטים של ''זו ש'' עדיין ברשת, הייתי מנחש שהם מזמן נגמזו יחד עם אתרי הבלוגים העתיקים כולם. |
|
||||
|
||||
למען ההגינות עלי לציין שגם טקסטים במתמטיקה מתקדמת נראים לי ג'יבריש, כך שאולי יש כאן תוכן בעל משמעות לבעלי מקצוע. אבל אף מתמטיקאי לא יתעקש להוכיח את השערת abc דווקא ב"הארץ" כך שאני סקפטי. |
|
||||
|
||||
המחשבה הזו גם חלפה בראשי. אז כחובב מבחני פרמוטציה, הריני מציע את הניסוי הבא: ניקח את המאמר של פדיה, נבחר בו 10 פיסקאות, וניצור 5 מאמרים שבהם סדר הפיסקאות הנ"ל מעורבב באקראי. נגיש את ששת המאמרים בספרות (המקורי + חמשת המעורבבים) לכמה חוקרים מהתחום, וכל אחד מהם יצטרך להצביע על המאמר הלא מעורבב, לדעתו. את אותו הדבר נעשה עם מאמר סטנדרטי במתמטיקה. ניחוש שלי: המתמטיקאים ישיגו 100% הצלחה, וחוקרי הספרות הרבה פחות. |
|
||||
|
||||
אבל זה רק מוכיח שהגב' פדיה אינה חושבת באופן לינארי. |
|
||||
|
||||
במתמטיקה הנוסחאות ממוספרות |
|
||||
|
||||
שיט, זה באמת קושי בלתי ניתן לפתרון שלא חשבתי עליו. הלך על הניסוי שלי ;-) |
|
||||
|
||||
האם כיוונת למשהו בסגנון הזה? |
|
||||
|
||||
הניסוי שונה, הסנטימנט זהה. ורק כדי להסיר ספק: לדעתי ספרות ושירה הם דברים מופלאים, שלעיתים קרובות מרגשים אותי עמוקות, וסופרים ומשוררים הם חשובים מאין כמותם לאנושות. אני רק נוטה לחשוב שיש בעיה עם סוג מסוים של חוקרי ספרות. |
|
||||
|
||||
על פי הפלט של רשת הנוירונים שהוציאה את המאמר הזה, נראה לי שהיא אומנה על סט נתונים לא תקין (Corrupted data set בלעז). הייתי מתקן את סט האימון ומריץ לימוד מחדש, לקבלת תוצאות קוהרנטיות יותר. |
|
||||
|
||||
לפי הביקורת הזו, נראה שהמהדורה החדשה בעברית של מדריך המסעדות גו-מיו הולכת בכיוון דומה. טעימה קטנה, "רעננות וקפיציות במנת קרפצ'יו עגל...פילה מוסר ים בקראסט לימונים ופיסטוק הביא חמיצות וקראנצ'יות, ומנגד צלעות טלה שהיו הרבה יותר צייתניות..." (לפחות אצל אייל שני זה מוגש בפיתה). |
|
||||
|
||||
מפליא אותי שאני צריכה להסביר. המשפט שציטטת הוא בסך הכל תיאור מילולי של שתי המשוואות הפשוטות: 0 ≤ 1 ≠ 2 (נקודה פסיק) 1 < ∞ |
|
||||
|
||||
;-) באמת שקלתי לכתוב משהו על המשוואה המסקרנת ∞ = 10,000 המשתמעת מדבריה של המחברת. |
|
||||
|
||||
נתקלתי רק עכשיו בהלוחש במכוניות: ברי סחרוף מוציא זהב ממילים של אותה פדיה. |
|
||||
|
||||
שיר חזק! לא הכרתי, תודה. אהבתי את השימוש העדין במיקרוטונליות בנגינה (למשל ב-2:10). אבל בוז למי שכתב בתיאור השיר ביוטיוב "אורגן רודס"; זה מקביל ל"קוף פנדה". |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |