בתשובה לשוקי שמאל, 26/09/18 16:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי יצא במקרה, בגלל איזו אזכרה במשפחה, להיות נאלץ לנסוע בכביש שש מביתי לרחובות ביום שבו קו הרכבת מהצפון לדרום לא פעל. איני מאחל לשונאי חוויה כזאת. נסיעה שברגיל אורכה כשעה ועשרים התארכה לשלוש וחצי שעות לפחות. איני זוכר כרגע במדויק. איני חושב שבקו חיפה תל אביב שוררים איזה שהם חוקים אחרים. נניח שאתה צריך לנסוע מתל אביב לירושלים בשעות העומס ולחזור באותו יום, ואתה יודע שברכבת זה ייקח לך חצי שעה ובמכוניתך שעתיים. לא תעדיף את הרכבת? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, יש בכביש 6 מדי פעם פקקים גם ללא שיבושים ברכבת. אבל, אם להיות הוגן, אני לא יכול לבוא בטענות אליך. גם אני קצת נסחפתי. אני לא חושב שרכבת זה רע. נקודה. במציאות ימינו לכל דבר טוב, יש גם צדדים שליליים. בעיקרון רכבת זה דבר טוב. אוכלוסיה חילונית צעירה מהגרת מירושליים לא בגלל רכבת מהירה. הרכבת היא קטליזטור ולא סיבת הדבר. באופן עקרוני רכבת מהירה יכולה לעודד באותה מידה הגירה של צעירים מת"א לירושלים. ההרהור שלי היה כללי יותר. בעלי מבט כלכלי נוטים להניח אפריורי ש"צמיחה" זה דבר חיובי. צמיחה זה גידול האוכלוסיה, גידול בייצור, גידול בשרותים, גידול בתחבורה, גידול במסים, גידול בהשקעות עד אינפיניטום. ההנחה הבסיסית הזו היא תולדת התמוטטות התאוריה של הכלכלן מלתוס בגלל המהפכה התעשייתית. ההפרכה של מלתוס הולידה גם את הקפיטליזם המקדש את משאב ההון והן את המרקסיזם המקדש את אמצעי הייצור. שתי השיטות רואות בצמיחה את המבחן להצלחתן. בשוק החופשי המודרני,מבחן הצמיחה הפך לכמעט הגביע הקדוש של הכלכלה. ההרהור שלי הוא אם במאה ה-21 עם שבעה וחצי מיליארד בני אדם על הכוכב, מלתוס לא חוזר אלינו עם נקמה. חלוקת עושר העמים באופן שוויוני יותר ע"פ דרכו של מרקס, פשטה את הרגל. גם הנחת השו"ח הקפיטליסטי לפיו רווחי הצמיחה יחלחלו בסופו של דבר לכל המעמדות נכזבה. יש כאלו שיאמרו שהמצב היום של כולם טוב מאי פעם בעבר. גם אם זה נכון, גלי המרד נגד הגלובליזציה מוכיחים שרבים אינם חושבים כך. האם הצמיחה האמבית של עוד מבנים, כבישים ומסילות ע"ח הטבע והסביבה הם פניה של ירושליים החדשה, העיר המשיחית שעל הגבעה או שמא הפנים של גי-הינום מודרני בנוסח המילניום השלישי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכביש שש יש אכן מידי פעם פקקים, וייתכן שאפילו מידי יום בשעות העומס, אך אין בכלל מה להשוות אותם לפקקים באותם ימים שקו הרכבת מהצפון למרכז לא פעל, ואני הייתי עד לכך באותה נסיעה נוראה שאותה הזכרתי. בפרוש הוכח שהרכבת מקלה בצורה דרסטית על העומס בכבישים. אגב, נזכרתי באירוע נוסף, שבו בטלתי נסיעה למרכז בגלל שקו הרכבת הזה לא פעל. התכנית הייתה לנסוע ברכבת, אך מאחר שהתברר לי שהקו לא פועל באותו יום בטלתי את נסיעתי. לא שקלתי כלל את האפשרות לנסוע במכוניתי או באוטובוס. הספיקה לי פעם אחת. אני רק התווכחתי עם הטענה ''הרי לא מדובר בהקלת העומס על קו הרכבת מת''א לירושלים אלא רק בקיצור זמן הנסיעה'', שנראתה בעיני ממש לא לעניין בהמעטה. לכן נראה לי שבאמת נסחפת גם מהיבטים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להבדיל בין העקרונות לבין היישום שלהם. צמיחה פר סה היא דבר חיובי בעליל. יותר כסף פר תושב שנכנס לתקציב המדינה משמעותו (לכאורה) יותר שירותים לאזרח- הוצאה גדולה יותר על חינוך, בריאות, תשתיות וכו'. יותר כסף בכיסו של כל אזרח משמעותו (לכאורה) עליה ברמת החיים - דירה גדולה יותר, רכב חדש יותר, יותר בילויים וכו'. ואלו דברים ש(לכאורה) כולנו רוצים. יש שתי גרסאות אוטופיות ליישום של העיקרון הזה: האחת היא קפיטליסטית- אמריקה של סוף שנות החמישים ותחילת שנות הששים. לא לחינם נקראה הסדרה על התקופה הזו Happy Days. השניה היא סוציאל דמוקרטית- המודל הסקנדינבי בעשרים השנה האחרונות. הגרסה הנוכחית של הקפיטליזם בארה"ב לקחה את העיקרון החיובי של הצמיחה ועוותה אותו לחלוטין. האיזון שהופר בסוף שנות השמונים בין הממשלה, התאגידים ומשקי הבית (לטובת התאגידים) הלך והתדרדר, וגרם לכך שמי שנהנה מהצמיחה בארה"ב בעשרים השנה האחרונות אלו רק שני החמישונים העליונים, וככל שאתה עולה לקצה הפירמידה הרווח גדול יותר. עבור מחצית האוכלוסיה שם החיים שלהם לא נוחים יותר מהחיים של הוריהם. במלים פשוטות- אין להם גרוש על התחת. מצד שני הם משלמים עבור הצמיחה בזיהום סביבתי, פקקים וכו'. גרוע מכך- הם גם לא רואים אופק חיובי כי הם שקועים בחובות. כל כך שונה מהמצב של הסבים שלהם ב Happy Days! המודל הסקנדינבי, לעומת זאת, מחזיק מעמד בינתיים יפה, ומייצר שפע לאזרחי שבדיה, נורבגיה, דנמרק ופינלנד. לצערי מדינת ישראל נוטה יותר ויותר לכוון הקפיטליזם האמריקאי. היא הולכת ונוטשת את השרשים הסוציאליסטיים שלה ושואפת להידמות לאמריקה. מודל חיקוי גרוע מאוד לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני מסכים. גם אם מדובר בצמיחה נטו פר נפש ובעליית רמת החיים, עדיין מדובר ביותר צריכת אנרגיה, יותר שריפת דלקים, יותר זבל ויותר זיהום (חשוב על סין). ע"פ הספר של נדב אייל על הגלובאליזציה המצב גרוע עוד יותר. ע"פ טענתו מקור רוב ה"צמיחה" הוא בגלובאליזציה ובהגירה. כל הרווחים הולכים לשני העשירונים העליונים כדבריך, אבל העשירונים האחרים לא רק שלא מרויחים אלא נושאים בכל הנזקים של הגלובאליזציה, אובדן מקומות עבודה בגלל הגירת המפעלים החוצה והגירת המהגרים פנימה, ירידה ריאלית של שכר העבודה ועליית המחירים, הדרדרות רמת התחזוקה העירונית, פשיעה וג'נטריפיקציה. ע"פ אייל, המשבר הבנקאי של 2008, היה צונאמי מסדה"ג של 1929, שהאיץ והביא למשבר את פשיטת הרגל של המרכזים העירוניים (אוהיו, דטרויט ורצועת החלודה). ועוד ע"פ תיאורו, המרכזים העירוניים ברצועת החלודה, שם כמעט שאין מהגרים, הפכו לאזורים שחורים טהורים ולפאבלות למעשה. נדב אייל הוא מעין סוציו-ליברל ולכן הוא קרוב לדעתך על סקנדינביה. אני נוטה לתמונה פחות אופטימית. הזדקנות האוכלוסיה שם לא מעידה על אופטימיות רבה ולא נראה לי שהסקנדינבים מקבלים בהתלהבות את גל הפליטים. אני חושב שרמת החיים החציונית שם יורדת ולא עולה. בכל מקרה אלמלא המהגרים ספק אם השמאל הסוציאלי היה בשלטון באיזושהי מדינה שם. בטווח הרחוק לא הייתי בונה על המהגרים מאפריקה והמזה"ת כמצביעים של הסוציו-ליברלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> עדיין מדובר ביותר צריכת אנרגיה, יותר שריפת דלקים, יותר זבל ויותר זיהום (חשוב על סין). אני מדבר על סקנדינביה- אנרגיה נקיה1, מיחזור מלא2 חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים3 לסינים יש פער גדול לסגור, והם בית החרושת של העולם. אם אתה מביא אותם בתור דוגמה אז בתור דוגמה למה? >> אני חושב שרמת החיים החציונית שם יורדת ולא עולה מדינות סקנדינביה הן המדינות השיוויוניות ביותר בעולם כך שהצמיחה היא לכולם. המשבר העולמי תקע בשוודיה את התמ"ג לנפש כמה שנים טובות במקום, אבל ב 2017 הוא כבר היה גבוה ב 8% מאשר ב 2008. >> אלמלא המהגרים ספק אם השמאל הסוציאלי היה בשלטון באיזושהי מדינה שם. ד"ר עמי וטורי כותב הרבה על המודל הסקנדינבי. הוא לא מסכים איתך. זאת ועוד- לדעתו הכח של האיגודים המקצועיים "הוא זה שגורם מאז שנות ה-70 לכך שמפלגות המרכז ימין מחויבות גם הן במידה רבה למדינת הרווחה הזאת. דבר הרחוק מקורותיהן האידיאולוגיים. ברור שהמפלגות הסוציאל-דמוקרטיות הקשורות היסטורית באיגודים, מחויבות אף יותר"4 >> המרכזים העירוניים ברצועת החלודה, שם כמעט שאין מהגרים, הפכו לאזורים שחורים טהורים ולפאבלות למעשה. אלו חדשות ישנות. כבר בשנת 2010 82% מתושבי דטרויט העיר היו שחורים, וב 2011 ירד מספר התושבים בה לשפל של 100 השנים האחרונות. אני מסכים שאמריקה היא אימפריה בשקיעה. הריקבון הולך ופושה בה. לכן אני חושב שכדאי מאוד לא לקחת ממנה דוגמה או לשאוף להיות כמוה. __________ 1 דנמרק היא המדינה המובילה בעולם בשימוש באנרגיית רוח להפקת חשמל. בשנת 2014 הפיקה דנמרק 57.4% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים. שוודיה הגיעה ב 2016 ל 54%, ויש לה יעדים שאפתניים- 100% אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2040 ואפס פליטות עד 2045. 2 השוודים ממחזרים אדוקים. יותר מ 99% מהאשפה הביתית ממוחזרת (אמנם מחצית מזה בשריפה לאנרגיה ולא ממש מחזור), לעומת 38% בשנת 1975. שוודיה אפילו מייבאת אשפה(!) לשריפה. 3 השוודים ירדו מ 848 הרוגים בת.ד. בשנת 1980 ל 260 הרוגים ב 2013. דנמרק מ 690 ל 191. 4 קישור https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100096... המודל הסקנדינבי: תוצר של מאבקים ויחסי כוחות> גלובס, 5/9/2014 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שרצועת החלודה שוקעת לא אומר שכל ארצות הברית שוקעת. יש מעבר למקומות אחרים, מצליחים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ועדיין עבורי ארה''ב היא אימפריה בשקיעה. החלום האמריקאי מת עבור חלק גדול מהאוכלוסיה. המוסר הולך ומתדרדר. השחיתות מערכתית. מיליונים מכורים לתרופות מרשם ממכרות כי אינם רואים עתיד. הממשלה והאזרחים שקועים בחובות שלא ברור אם יוכלו לשלם. אני יכול לכתוב מאמר על זה, אפילו סדרת מאמרים. סיסמת הבחירות של טראמפ נגעה בדיוק בזה. הצביעו לו אותם אמריקאים שלא ראו אופק חיובי. הדיכוטומיה בין אמריקה השבעה לאמריקה הענייה היא כל כך גדולה שהשבעים לא האמינו לרגע שטראמפ הוא יותר מאתנחתא קומית במסע הבחירות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |