|
||||
|
||||
והנה הרשימה של בן שלו. |
|
||||
|
||||
בדיוק רציתי לקטפייסט אותה כאן וראיתי שהקדמת אותי. רשימה נאה, והוא מנסח היטב דברים שרציתי לומר בפתיל הזה, לגבי ג'ורג' הריסון וניל יאנג. יאנג בכלל הוא תופעה, כי בכל רשימה כזאת הוא בקלות הגיטריסט הכי גרוע מבחינת טכניקת נגינה, אבל כאמן שמנגן את עצמו בדיוק כמו שבא לו באותו רגע, ושיקפצו לו כל הוירטואוזים שמסביב, כמעט ואין לו מתחרים. בלי לעמוד מאחוריה, אני עדיין אביא לכאן תגובה נהדרת ביוטיוב שקראתי לאחד הביצועים החיים שלו ל'הוריקן': Neil Young" plays the second greatest guitar solo ever, then he sings some, and then he plays the' greatest guitar solo ever heard"r |
|
||||
|
||||
לטעמי נגינת הגיטרה של ניל יאנג היא לא ''מעט גמלונית'' (כדברי בן שלו במאמר לעיל), אלא גמלונית בצורה מביכה, ואף מכאיבה לפרקים, ברמה של להקת תיכוניסטים שמתאמנת במקלט. אבל על טעם וריח וגו', |
|
||||
|
||||
אגב, ברשימה האקלקטית של הרולינג סטון יאנג במקום 83, ליד גילמור(!). מר קנופלר 27 מכובד, בהתחשב בזה שפריפ ב 42 ובריאן מאי 39. ואצלם אחרי המקום הראשון המשוריין, הסגן של אלוהים הוא דווין אולמן. |
|
||||
|
||||
א. מן הידועות בענף שהשיטה הכי טובה להתקרב לאלוהים זה למות צעיר. ב. הרשימה לא נוראית, חוץ מכמה החלקות: קורט קוביין? ברצינות? מילא שהלהקה שלו אוברייטד (אבל כבודה במקומה מונח), אבל גיטריסט במקום ה-13? אמנם הוא נעזר בסעיף א', אבל יש גבול, לא הייתי מכניס אותו לשום רשימה רצינית של גיטריסטים. מה הוא ידע לנגן, שלושה וחצי ריפים שכל גיטריסט מתחיל מצליח לנגן? פייר - אני מאוכזבת. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה תת סעיף של הויכוח על בוב דילן. אני הרבה מעבר לגילאים של דור ה-X ומוזיקת הגראנג' של סיאטל, אבל נירוונה בהחלט מצויינים בעיניי. אני חושב שזו עובדה אובייקטיבית שקוביין היה מוזיקאי חובב ולא מקצועי מבחינת כישורי הגיטריסט שלו. אלא שהבחור שיחק היטב את תפקיד חייו. דבר שהרשים רבים ומשפיעים, כמו למשל ניק הורנבי, שכתב עליו ברווק פלוס ילד בציניות מסויימת. מזכיר את הסיפור הישראלי של זוהר ארגוב. |
|
||||
|
||||
כמו שרמזתי, על נירוונה עצמה אין לי כוונה להתווכח, כל אחד וטעמו עימו. אבל לגבי כישורי הגיטרה אני מסכים עם הגדרתך, שבינה לבין מקום 13 בכל הזמנים נמצא מרחק כל כך גדול, שאפשר להכניס בו אלף גיטריסטים ויהיה עוד מקום לעוד. |
|
||||
|
||||
א. מסכים, וניסוח מעולה. ב. הרשימה כן נוראית. לא משנה אם אתה אוהב את גילמור או לא, מקום 80 ומשהו זאת אמירה פוגענית, בפרט שקלפטון כן משתחל אצלו למקום רביעי. איזה מין רצון להיות קול בכל מחיר, שמתבטא גם בכמה שמות עלומים למדי שמשתחלים מאוד גבוה (מי זה ריצ'רד תומפסון ממקום 19 לעזאזל?). |
|
||||
|
||||
מסכים כמובן לגבי גילמור. ליגה לאומית בכל דירוג סביר - שאני רוצה גם לחזק מראייה טכנית של גיטריסטים (חובבים, נניח): מאד קשה ללמוד לנגן כמו גילמור. אם בשביל קוביין מספיקים כמה power chords שהם בין הדברים הראשונים שתלמד בתור נגן חשמלית, מתיחות המיתרים של גילמור הן ממש חומר למתקדמים. מנסיוני האישי, ככלל מתיחת מיתרים היא דרגת קושי מאתגרת לגיטריסטים - היא בעצם המקום העיקרי שבו הנגן עובר מספקטרום בדיד של טונים לספקטרום רציף שבו האוזן שלו היא הקובעת מתי הוא מגיע לתו הנכון. אבל אם מתיחה של חצי-טון וטון הן מהמקובלות, גילמור מגיע גם לשניים וחצי טון כאילו כלום. (דה פקטו זה אומר שהוא יכול לנגן כמעט חצי אוקטבה על מקום יחיד בסריג של הגיטרה). או כמו שאמר פעם מישהו בהשוואה לגיטריסט אגדי אחר: ג'ימי פייג' מפספס בשיר אחד יותר תווים ממה שגילמור פספס כל החיים. |
|
||||
|
||||
פריפ נעדר מהרשימה שלו, ולכן היא פסולה מטעם הרבנות הראשית. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |