 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מה שקורה כשמתעדכנים אחרי הרבה זמן... רואים תגובות ישנות. לקחתי על עצמי את התרגיל שלך. מרחק של אלף שנות אור גדול ממרחקה של השמש פי 8.33 / 1000 * 365 * 1440 או בערך 63 מיליון. שטף האנרגיה יורד בריבוע המרחק, כלומר יחסית לעוצמת המקור הוא קטן פי 4e15. עשרה מיליארדי שנים הם בערך 3e17 שניות. אם אורך פרץ הקרינה הוא חמש שניות אז העוצמה הנחווית על פני כדה"א היא בערך פי 15 משל השמש באותן שניות. לא נעים, די כדי לטגן כהוגן את כל מי שיהיה חשוף לקרינה באותו צד של כדה"א שיפנה אליה באותו זמן, אבל לא דבר שיאדה את כדה"א או אפילו "רק" ישמיד את החיים עליו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה עדיין נשמע מדאיג למדי: א. גם לטגן חצי מהחיים על כדור הארץ (כי חצי בצד שפונה להתפרצות בערך), קרוב מאד להשמדה גלובלית. ב. יש לזכור שהאנרגיה הזאת לא מגיעה בצורת פוטונים צהובים חביבים באורך גל נראה, אלא בצורת פוטוני גמא אלימים הרבה יותר (כמה וכמה סדרי גודל יותר), שאפילו חשיפה חלקית מאד אליהם יכולה להביא לנזקי קרינה שיהיו קטלניים אחרי שעות או ימים, גם עבור מי שלא טוגן מיד. ג. שלא לדבר על מקלחות החלקיקים שימטיר עלינו כל פוטון כזה בטובו אחרי המעבר באטמוספירה. ו/או על הסטרטוספירה. ו/או על חגורות ואן אלן. ד. ושלא לדבר על הנזק למכשירים האלקטרוניים של צורות החיים המתקדמות יותר. חיים ללא אינטרנט הרי אינם חיים. ה. תמהני גם לגבי ההשפעה האקלימית של חימום פתאומי של חצי מהאטמוספירה עם חמש עשרה שמשות למשך 5 שניות קצרות ועצבניות. יייתכן שאפילו העלאת טמפרטורה רגעית של 3-5 מעלות בלבד, אבל בשטח ונפח כל כך גדולים, יגרמו לרוחות/הפרשי לחצים/הוריקני חסרי תקדים שיפלשו גם רחוק לתוך האזורים הפחות מטוגנים ויעשו בהם שמות. ו. הג'וקים עדיין ישרדו, כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבין, הסבירות לסופרנובה במרחק אלף שנות אור מאיתנו קטנה בסדר גודל מהסבירות שהאנושות תושמד בדרך אחרת. אז אתה יכול להיות רגוע. . . . או שלא... ____ וההצעה המתבקשת לסקר - מה יהיה הסוף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסתברות לסופרנובה במרחק של עד 1,000 שנות אור ממערכת השמש היא 1 (עד כמה שאנחנו יכולים להיות בטוחים בחוקי הפיזיקה). יש לא מעט על-ענקים במרחק של פחות מ-1,000 שנות אור (יש עשרות במרחק של עד 2,000 שנות אור), למשל אנטארס [ויקיפדיה], ביטלג'וז [ויקיפדיה], ריג'ל [ויקיפדיה], כוכב הצפון [ויקיפדיה] ואלניטק [ויקיפדיה] (אלה הידועים שבהם), וכולם יסיימו את חייהם כסופרנובה תוך מיליון שנים וחלקם, ככל הנראה, הרבה יותר מוקדם. מצד שני, מדובר ככל הנראה בארוע לא נדיר במיוחד, שעד כה לא הביא להשמדת החיים על כדור הארץ ואין סיבה להניח שבעתיד זה ישתנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלכן האירוע המתואר וששוערך על ידי החתול לעיל נקרא 'היפרנובה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן מטרה נעה. השוטה דיבר על התפרצות קרני גמא ואחרי זה עברו לדבר על סופרנובה. אלו 2 דברים שונים, גם מבחינת התהליך, גם מבחינת ההסתברות וגם מבחינת הנזק האפשרי לכדוהײא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל הזה מתחיל תגובה 678816 כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ההסתברות שהאנושות תחדל להתקיים היא אחד1. הייתי צריך לדייק ולומר שההסתברות לקץ האנושות בעשרת אלפי השנים הקרובות בגלל פיצוץ קוסמי של סופרנובה או היפרנובה קטנה בסדר גודל מההסתברות שהקץ יגיע בדרך אחרת. להבה אשתדל יותר :) __ 1. או, למען ההידור המתמטי - קרובה אף יותר לאחד. ___ וההצעה לסקר - קץ האנושות יגיע בגלל - 1. מחלה מדבקת שתהרוג את כולם (התפרצות/אנדרומדה/חולה אפס) 2. מחלה מדבקת שתפגע בפוריות (גלאפגוס) 3. פגיעת עצם קוסמי בכדו"א (ארמגדון) 4. פיתוח תודעה מלאכותית ורצחנית (המטריקס) 5. קריסת אתר האייל הקורא (שכ"ג עוד עובד על התסריט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אחד מהכוכבים שציינתי צפוי לסיים את חייו בתוך כ-10,000 שנים פחות או יותר, כך שגם תחת התנאי החדש ההסתברות עדיין גדולה משמעותית מ-0. בכל אופן, אני לא חושב שהארוע הזה מסכן את החיים על כדור בארץ, בטח ביחס לאלטרנטיבות שהצעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי חגורה ולא מצאתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, זה לא הם, להקת כיסוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר, תמיד כיף להיזכר בתקופה שמלך הפופ לא התבייש להכניס סולו גיטרה מטאלי הארד קור ללהיט מצעדים סוחף, וואן הלן לא שכח לסיים אותו במחווה ישירה למלך אחר. החל מדקה 3:00, לממהרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אחד מאותו סוג. (דקה 3:29 למאומלקים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר בנאלי,פומפוזי ומשעמם לטעמי. גם השיר, גם הקליפ, וגם הסולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מקבלים במשך חמש שניות את מה שבד"כ השמש נותנת ב-75 שניות זה לא יחמם את האטמוספירה בשום צורה דרמטית, זו תוספת זניחה למאזן האנרגיה של כדה"א. לגבי השפעות הקרינה, אם תקרא את הפרק הרלבנטי בויקי המקושרת לעיל תראה שלטענתם האטמוספירה תגן עלינו מפגיעה של קרני גמא וההשפעה העיקרית תהיה עליה בקרינת UV - קרינה חזקה יחסית במהלך הארוע עצמו וקרינה גבוהה מהנורמה במשך כמה שנים אח"כ בגלל פגיעה בשכבת האוזון. לפי התאור שלהם אין יותר מדי חשש לפגיעה דרמטית במקרה של פרץ קרינה בטווח של כמה פארסקים מכדה"א. אלף שנות אור הן כשלוש מאות פארסקים, כך שאני רגוע בנושא הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי רק הבהלה מהפלאש העצבני הזה בשמיים תגרום לאלפי תאונות ונפגעים, אבל להיות רגוע זה תמיד עדיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לו חלון זמן די קצר, עשר-חמש עשרה שנה וכולנו ניסע במכוניות אוטונומיות, אז אם הוא רוצה להזיק לנו כדאי לו להזדרז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''ז קרני גמא ממקור שמימי אינן משודרות בסימטריה כדורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אבל האמת היא שזה דווקא מרגיע למדי, שכן ההסתברות שפרץ קרינה יפגע דווקא בנו הופכת עוד יותר זניחה בזכות האפקט הזה. אם הם מניחים שפרץ קרינה בטווח של כמה פארסקים לא ישמיד אותנו גם אם יפגע בנו ואם אנחנו סורקים את המקורות האפשריים בטווח של כמה פארסקים (עשרים שנות אור נגיד) וגם לוקחים בחשבון את האפשרות שאפילו אם יצוץ מקור כזה ההסתברות שהפרץ יהיה מכוון דווקא אלינו היא קטנה, אני חושב שאפשר לישון קצת יותר בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העל-ענק הקרוב ביותר אלינו הוא ביטלג'וז [ויקיפדיה] במרחק של למעלה מ-300 שנות אור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן אני רגוע. אפילו כשהוא יהפוך לסופרנובה הוא לא יזיק לנו יותר מדי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |