בתשובה להאייל האלמוני, 16/06/18 20:53
בחינה נוספת של השיטה 700175
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 22/6/2018, 5:43
מסכים עם רוב דבריך, אבל בנוגע ל-‏2 - סטנדרט אחיד זה לא באמת לגמרי כן או לגמרי לא. ודי ברור לי (אני יכול לנמק אם צריך) שבשאלות בגרות פתוחות, למרות חשיפה רבה יותר לסובייקטיביות של הבוחן מאשר בשאלות אמריקאיות, עדיין הסטנדרט אחיד בהרבה מאשר בעבודת גמר.
בחינה נוספת של השיטה 700185
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 22/6/2018, 23:42
א. אם תיקח מבחן כלשהו ותיתן אותו למספיק בוחנים תקבל (אני מניח) התפלגות בינומית עם מרכז כלשהו ("הציון האמתי") ורוחב מסוים (שנגיד 85% מהציונים יפלו בתוך הרוחב הזה). במבחן אמריקאי הרוחב הוא כמעט אפס. במבחן פתוח, אני חושב, הרוחב הוא 10% (ז"א, אם הציון האמתי הוא 80, 85% מהבוחנים יתנו ציונים בין 75 ל-‏85). אם אתה צודק, על איזה רוחב מקסימלי אנחנו ומדברים בעבודת גמר? 12? 14? אחרי שויתרנו, בלי שום דיון על 10%, לא נראה לי שויתור על עוד 4 נקודות הוא ויתור גדול מידי, בטח לא סיבה לפאניקה שאוחזת כמה מתדיינים בדיון הזה. על העיקרון כבר החלטנו.

ב. מה הסיבה שאתה חושב שציון של עבודת גמר יהי סובייקטיבי יותר מציון של מבחן עם שאלות פתוחות. הסיבה היחידה שאני חושב עליה היא פיזור ההשקעה (ז"א, אם יש בוחן מסוים שרגיש מאד לתשובות מסוימות, אז הרגישות שלו תשפיע רק על הציון לשאלה אחת ולא על הציון לכל המבחן) אבל, בהתחשב בעובדה שאני מדבר על עבודות, ובהתחשב בעובדה שבוחן יבחן, מן הסתם, עבודות בנושאים שלא מקפיצות אותו, נראה לי שזאת לא בעיה כל כך תקפה.

ג. מצד שני, יש לי כמה סיבות לחשוב שציון על עבודה יהיה אובייקטיבי יותר מציון על מבחן, ולו בגלל שהכתב יהיה ברור לבוחן, שגיאות כתיב יתוקנו מראש, ויש לקות שגם התחביר יהיה תקין יותר, והטקסט יהיה קריא יותר. בוחנים לפעמים מורידים ומוסיפים ציונים על טקסט שהם לא מבינים.

ד. (וזה אולי הכי חשוב) המטרה של ציון הבגרות, למיטב הבנתי, הוא לכמת את הידע, הכישורים והיכולת של התלמיד בסוף לימודיו. אם מסכימים על זה, "הציון האמתי" (זה שתקבל ממיצוע של מאות בוחנים) של בחינה הוא מספר חסר חשיבות. אנחנו יודעים שהיכולת האינטלקטואלית של בני אדם ברגע מסוים תלויה לא רק בידע, ההבנה והכישורים שלהם, אלא גם בדברים ארציים כמו כמות שעות השינה, האוכל שהם אכלו, כמות המים שהם שתו, מזג האוויר, מצב הרגשי, כמות ההורמונים שלהם... ואנחנו יודעים שזה נכון כפליים למתבגרים, ולכן, גם אם הציון במבחן קרוב יותר ויתר ל"ציון האמתי" מאשר ציון על עבודה, לדעתי הוא לא קרוב יותר מהמספר שאנחנו באמת רוצים לדעת, והעובדה שאנחנו מקבצים את כל המבחנים בתקופה של כמה שבועות ומוסיפים לתלמידים עוד קצת לחץ, לא מקרבת את המספר הזה למה שאנחנו רוצים באמת לכמט.
בחינה נוספת של השיטה 700195
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 23/6/2018, 19:52
אולי אנחנו לא מדמיינים את אותו דבר תחת "עבודה". קודם כל, בוא נפרט למה במבחן פתוח הרוחב הוא 10% (מסכים איתך על סדר הגודל) ולא יותר: כי כשכותבי המבחן במשרד החינוך כותבים שאלה, אני די בטוח שיחד איתה הם כותבים גם "פתרון בית ספר" ומחלקים אותו לבודקים, יחד עם הנחיות מפורטות למדי למה לצפות, על אילו סוגי טעויות או חוסרים להוריד, וכמה להוריד.

עכשיו, מה זו העבודה שאתה מדבר עליה? אני מדמיין שהמטלה לתלמיד היא "בחר נושא מ[נניח] ההיסטוריה היהודית מתקופת בית שני; כתוב חיבור בהיקף של בערך [נניח] 7000 מילים. פרט אירועים רלוונטיים, ונתח כמיטב יכולתך סיבות ותוצאות."
ההנחיות לבודק יכולות להיות ברוח "40% מהציון צריך להיות על פירוט נכון של האירועים, 50% על ניתוח הסיבות והתוצאות, 10% שונות". מה זה פירוט נכון? איך להעריך את הניתוח? האם ההנחיות לבודק יכולות להיות יותר קונקרטיות? אני הייתי מנחש רוחב 30%. או שכאמור, אתה מדמיין אחרת ממני את המטלה.
בחינה נוספת של השיטה 700198
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 23/6/2018, 23:15
מה שאני חושב זה שכל שנה משרד החינוך צריך לפרסם רשימה של 40 (נניח) נושאים לבחור, וכל תלמיד צריך לבחור ב(נגיד)שלוש מהנושאים האלה. הייתי רוצה לקוות שלתלמידים מוכשרים מספיק תהיה אפשרות לבחור נושאים אחרים (באישור של בית הספר או משרד החינוך), אבל זה אולי לדיון אחר. בשביל לא לגרום ליותר מידי בלבול הרשימה השאת תהיה רשימה מחייבת לשלוש שנים (ז"א, גם אם משרד החינוך מחליט להוציא נושא ולהכניס נושא אחר, משרד החינוך עדיין יצטרך לקבל עבודות בנושא שהוצא שלוש שנים אחרי ההוצאה). בנוסף משרד החינוך יפרסם, לבוחנים, למורים ולתלמידים, את הקריטריונים לפיהם תישפט העבודה (שאני לא רואה סיבה שלא יהיו שונים מעבודה לעבודה).

אם אני זוכר נכון, בחינות הבגרות נבחנות על ידי שני בוחנים בלתי תלויים שלא יודעים זה על זה או על הציון שכל אחד נתן, וכשיש פער גדול מידי בין הציונים אז הבחינה עוברת לבודק אחר ואחד הבוחנים צריך להסביר את עצמו. אפשר להפעיל מנגנון דומה על עבודות. מצב בו בוחן אחד ייתן 90 ואחר ייתן 60 לאותה עבודה (כשהקריטריונים ידועים מראש) נראה לי לא סביר גם בלי המנגנון הזה ובטח איתו.
בחינה נוספת של השיטה 700218
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 24/6/2018, 20:38
אוקיי. נראה לי ברור למדי שבהינתן 40 נושאים, תוך שלושה ימים מפרסומם יש באינטרנט שלל עבודות דוגמא שכל תלמיד יכול להעתיק עם מינימום השינויים שצריך כדי לעבור את מחסום בדיקת אי-ההעתקה, אבל בלי לחקור שום כלום לבד.‏1 זה די מייתר את הדיון על קניית עבודות.

אבל כבר נתת נדמה לי את התשובה לזה (שהיא גם תשובה לבעיית קניית העבודות): ראיון מול בוחן שבודק שהתלמיד מבין מה כתוב בעבודה וטיפה מסביב. זה רק אומר, עד כמה שאני מבין, שהדגש צריך לעבור באופן מאוד חזק מהעבודה הכתובה לראיון.

‏1 ועם למידת מכונה חוששני שגם לעשות את השינויים הנדרשים זה משהו שהתלמיד כבר לא יצטרך לעשות לבד.
בחינה נוספת של השיטה 700251
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ב', 25/6/2018, 22:24
נראה לי שככל שתשקיע יותר בעבודה תצטרך להשקיע פחות בראיון.
בחינה נוספת של השיטה 700268
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 26/6/2018, 3:59
להבהרה, כשכתבתי ''הדגש צריך לעבור באופן מאוד חזק מהעבודה הכתובה לראיון'' התייחסתי לא לזווית של התלמידה אלא של המערכת (כתוצאה מכך כנראה שגם של התלמידה, אבל זה לא העניין).
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות