 |
אני חושב שפרשת החובשת היא כן בעלת חשיבות.
עיינתי במאמרו המתלהם של גדעון לוי על דו''צ ועל החובשת החמאסית. אני יכול להבין אותו ברמת העובדות.
א. ע''פ מה שהתפרסם עד היום, נראה שבצה''ל לא יודעים היכן, מתי ואיך נהרגה החובשת. אם יש מישהו שיודע, הוא סבור שמוטב שכולנו לא נדע את מה שהוא יודע. בנסיבות אלה יש אולי טעם לפגם בנסיונות המשונים של דו''צ להציג את החובשת כמזל היורקת של החמאס.
ב. יחד עם זאת, העובדות מלמדות שארגון החמאס הוא ארגון טרור שבפרשנות שלו, הפגנות לא אלימות של אזרחים כוללות פיגועי טרור, הריסת מתקני גבול, הטלת רימוני גז (נו נניח כמו ג. לוי שמדובר ברימונים של צה''ל) ועפיפוני הצתה. בנסיבות אלו מותר לדו''צ להציג עובדות המוכיחות שכל מי שמשתתפים בהתפרעויות הללו של החמאס אינם כבשים צחורות כולל אותה חובשת שאיש אינו יודע כיצד מתה.
ג. בנסיבות אלו אנו (אסמול) מוצאים עצמנו במצב המזה''תי השגרתי של מי שנקלעו בין אלו שרוצים להורגנו עכשיו לאלו שרוצים להרגנו בעתיד. אני לא מוצא בתוכי את הצורך להגן על שמה הטוב של החובשת מן החמאס.
ד. אני מאלץ להתבצר בעמדתי שאני מעדיף לא לפשפש באמצעים משפטיים במעשי צה''ל על הגבול ומתמקד באחריות השילוחית של ממשלת ישראל ובמסרים הסמויים והגלויים שהיא מנחיתה על צה''ל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש