|
||||
|
||||
יכול להיות שאני מזדהה, אבל האם זה משמעמם ומגושם באופן שונה ממערכות לפתרון נומרי של משוואות? |
|
||||
|
||||
בהסתייגות שאני לא מבין גדול ברשתות נוירונים או באנליזה נומרית (אבל בכל זאת מבין משהו), אז כן - רשתות נוירונים נראות לי יותר משעממות מהזווית המתמטית, כי למיטב ידיעתי כיום, בפועל, הן בעיקר אוסף של יוריסטיקות. אשמח להתבדות אחרי שאצפה בעיון בהרצאה של מיקי אלעד. |
|
||||
|
||||
למה אתה מתכוון? כארכיטקטורה כוללת, רשתות עצביות הן מנומקות היטב מבחינה מתמטית, להבנתי - כלומר, מובן היטב ברמה מתמטית למה תהליך האימון של רשת עצבית מעלה את ההסתברות שלה לסווג נכון, וזה אפילו לא לגמרי טריוויאלי אם כי גם לא מאוד מסובך, כך שאני מניח שאפשר לראות פה יופי. הבחירה של אבני הבניין לרשת (איזו פוקנציה בכל נוריון, ועוד כמה פרמטרים כאלה) היא באמת אוסף היוריסטיקות לא מנומקות. במובן הזה אני מסכים, זה מכוער. |
|
||||
|
||||
זה לא רק הבחירה של אבני הבניין, אלא גם השימוש ב-gradient descent (סטוכסטי או לא) בתור שיטת האופטימיזציה בלב תהליך הלמידה. זאת אחת היוריסטיקות היותר מבאסות, לטעמי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |