בתשובה לדב אנשלוביץ, 26/02/18 5:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לחצת על "המשך"? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הצלחתי. יש כאן "המשך" לטקסט ארוך עם אותיות גדולות בתחתית הדף, ו "המשך" לטקסט קצר יותר עם אותיות קטנות בראש הדף. עד כה התייחסתי רק לטקסט למטה ולכן לא מצאתי. זה למעלה. בעצם רוב הקטע הוא סיפור שאין בו הבעת דעה, ורק מספר משפטים קודם המשפטים שלנו הם רלוונטים. הקטע הרלוונטי כולו הוא זה: לא היה לנו חצי גרוש על התחת, והלכנו ושרנו איך נמות בבאב אל ואד. שרנו בערגה ובתעצומות נפש. הפּוֹצים שהיינו, חשבנו שבאמת יהיה נהדר למות בבאב אל ואד, ודמיינו איך הם יירו בנו קליעים חודרי שריון. יפי בלורית ותואר אמנם היינו, אבל חכמים, לא. חכמים אינם הולכים למות מתוך בחירה והם בני שבע-עשרה או שמונה-עשרה או אפילו עשרים. חכמים מעדיפים מדינות קיימות על פני מדינות נחלמות. חכמים אינם מנסים להקים מדינות חדשות בחמסינים, בארץ מלאה ערבים בני המקום ומוקפת מדינות ערביות שרואות בהם זרים מזידים. את התוספת שקודמת למשפטים שלנו אפשר לסכם בשתי מלים: "היינו דבילים", ודווקא זה לא מערער את הפרשנות של שפטל. לסיכום, כפי שכבר הסכמתי הכי סביר שמדובר, כפי שהציע ירדן, באי חכמה בגלל הימור בחיים על משהו חסר סיכוי באותו רגע. אבל אם איזה קורא מפרש את הדברים כחרטה על הקמת המדינה, השגיאה שלו אפשרית ואינה כל כך זועקת לשמיים. ואני חוזר ואומר: אני בטוח שאם קניוק, מאחר שהוא כבר בחר להתקשר, היה מסביר את הדברים בשקט ונימוס, יש איזה שהוא סיכוי (לא מאד גדול כי שפטל זה שפטל) שדבריו היו מתקבלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השגיאה הזו לא אפשרית, אלא אם אתה, כפי ששוקי היטיב לכתוב, שפל כשפטל. מי שקרא את הספר מבין שהפרשנות של ירדן היא רק השוליים המאולצים-מה שלה. קניוק מבכה את רעיו הנופלים, את ההקרבה שלה הוא היה שותף, דרך האדרת מעשיהם. צעירים נלהבים לתקומת המדינה העברית הם באמת עיוורים מאמונה, מהדרך שאין בילתה שאותה החדירו להם מילדותם, מנערותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והדרך הזאת שהחדירו בהם מילדותם, מנערותם הייתה חכמה לפי קניוק או טפשית? אגב, אם אתה רוצה לאמץ שיטת וויכוח על ידי העלבת בן שיחך, אני ממליץ שתיקח קורס אצל שפטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה נעלב מכינוי גנאי לשפטל בשעה שאתה מרשה לעצמך להשתמש בכינוי גנאי לאלשייך? קניוק מספר על עיצוב אישיותו, ושל חבריו לנשק, בשנות קום המדינה. זה בכלל לא על סקלת חוכמה-טיפשות אלא, כפי שאני קראתי זאת, על צירוף סקלות חובה וייעוד, חיים ומוות, ונורמליות בזמני שקט לעומת נורמליות/אי-נורמליות בעידן שהחיים בו מרגישים שזה זמן הסטורי, תוך שהם גם מייחלים להיות נערים כמו כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגבתי על כינוי גנאי לשפטל אלא על כינוי גנאי לי עצמי, ואל תיתמם. על איזה סקלה זה "הפוצים שהיינו" ו "אבל חכמים לא" ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שאתה לוקח על עצמך כינויי גנאי שיועדו לאחר, אבל פה באמת אני לא יכול לעזור לך. מציע שתקרא הספר ואח''כ נדבר ולא נתמקד במשפטון אחד ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אפשר לשמוע ולקרא פרק מהספר של קניוק תש"ח, וכאן תגובה ראויה של שוקי שמאל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |