|
טוב, פה אנו חלוקים באופן מהותי. הצורך באיום, בא מן הרצון להימנע מן הביצוע. עצם הביצוע מלמד על כישלון האיום. האיום (להבדיל מן הביצוע) הוא נשק רב פעמי. כדי לא להרחיב, אסתפק בציון נקודה אחת. הגישה שלך קרובה לתכנית התלת שלבית של ברק. צה"ל מחריב את התשתית האזרחית, האוכלוסיה (הלבנונית) לוחצת על הממשלה והממשלה מחסלת את הפתאחלנד/החיזבאללה (אני כבר לא זוכר מי היה). סוף דבר היה השתלטות החזבאללה על לבנון. אתה שוכח שארגונים כמו החמאס או החזבאללה אין להם יכולת לפתור בעיות אזרחיות-חברתיות-כלכליות. לעומת זאת הם המענה היחיד (במדינות ערב) במצב של מלחמת הכל בכל. באופן טבעי הארגונים האלו מוליכים או נותנים בקלות להוביל אותם אל מצבי הלוחמה הטוטאלית.
|
|