|
||||
|
||||
מה שאיפסילון מנסה לשאול זה פשוט "בעברית, מהי מסקנת המחקר?". "רמת מובהקות נמוכה" היא תשובה טובה לגבי סטטיסטיקאים וחברי מדעי החברה, וקצת פחות לאנשי מדעי הטבע (שלא למדו סטטיסטיקה). |
|
||||
|
||||
"רמת מובהקות נמוכה" = מאוד מאוד בערך ולא באופן ברור. מדעים לא מדויקים וסטטיסטיקה הם כלים שמאוד עוזרים להציג טענות לא מדויקות באופן הנראה מדעי ומדויק. |
|
||||
|
||||
לדעתי זוהי מסקנה מוטעית, הנובעת מדיון חובבני בסטטיסטיקה. כפי שציינתי למעלה, כל רמת מובהקות שהיא מתחת לסף שהגדיר החוקר כסף הבטחון בממצאים, היא דחיית קשר. דהיינו, אם כחוקרת הגדרתי בטחון של 95% בממצאים, שמתחתיו אני דוחה קשר בין המשתנים, הרי שבטחון של 94% אינו מספק אותי. "רמת מובהקות נמוכה" כמוה כחוסר מובהקות מוחלט - לא הגעתי לסף ה-95% שהגדרתי, ומכאן שאינני יכולה לבטוח בממצאים באופן מספק ולהכליל אותם לכלל האוכלוסיה. "מאוד בערך ולא באופן ברור" הוא חוסר קשר, או - אינני יכולה להכליל בבטחון את הקשר שמצאתי בין המשתנים. |
|
||||
|
||||
כל עוד משתמשים ב"רמת מובהקות נמוכה" כמושג המעיד על *חוסר הצלחה* במציאת קשר, השימוש הוא נכון(לדעתי). אם משתמשים ב"רמת מובהקות נמוכה" על מנת להראות ש"יש רמז לקשר" או "הצלחתי להוכיח קשר מסוים" אז השימוש הוא לא נכון ונועד למטרות טישטוש תוצאות לשם אישוש טענה החביבה על החוקר. אם אני מבין נכון את מה שהחוקרת מנסה להגיד לנו(והיא כמובן תתקן אותי אם אני טועה) אז היא לא מדברת על אף אחד ממצבים אלו. היא אומרת שהיה צפוי (על פי מחקרים קודמים) שיאושש שוב הקשר ב"רמת מובהקות גבוהה/מספקת". מכיוון שתוצאות המחקר מראות רק "רמת מובהקות נמוכה" הדבר מחליש (לא מפריך) את הטענה לקשר ב"רמת מובהקות גבוהה/מספקת". "אינני יכולה להכליל בבטחון את הקשר שמצאתי בין המשתנים" היא המסקנה שגם החוקרת עצמה הגיעה אליה, עד כמה שאני הבנתי. כמובן שניתן גם להתוכח על מהימנות המחקר הספציפי והאם באמת מחקרים אחרים כן/לא הצליחו למצוא קשר, אבל זה נושא אחר... |
|
||||
|
||||
אם כך, מאיפה נובע הפקפוק שהבעת בסטטיסטיקה ככלי מחקר אמפירי? |
|
||||
|
||||
לא הבעתי פיקפוק בכלי עצמו אלא בדרך הלא ראויה שמשתמשים בו, פעמים כה רבות, במחקרים פסודו אקדמים. |
|
||||
|
||||
אם כי מתשובתך נרמז שהמחקר הנוכחי הוא פסאודו-אקדמי, ואני לא אלך כל-כך רחוק. |
|
||||
|
||||
" אם כי מתשובתך נרמז שהמחקר הנוכחי הוא פסאודו-אקדמי..." היכן? |
|
||||
|
||||
בהמשך לביקורת שהבעת על המאמר, חשבתי שלזה רמזת. איתך הסליחה. |
|
||||
|
||||
אין על מה לסלוח :) כמו שאמרתי מספר פעמים, הביקורת שלי היתה יותר כלפי המאמר ומסקנותיו הבלתי מבוססות ולא כלפי המחקר (אותו מעולם לא ראיתי). |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שמדעים לא מדוייקים מנסים להשתמש בסטטיסטיקה כדי להציג מידע באופן הנראה מדויק? אם תבחן כל מחקר כמותני במדעי החברה, תראה שיש לא מעט עיסוק בשאלת המהימנות והתקיפות של המבחנים, וניתנים מדדי קורלציה שונים (שתמיד נמוכים מ-1). יהיה זה חוקר חברה מוזר ביותר שיטען לדטרמיניזם ודיוק במחקריו. |
|
||||
|
||||
ההערה שלי לא נאמרה ביותר מדי רצינות והיא בעצם ציטוט של מרצה לסוציולוגיה שהיה לי לפני מספר שנים. אין לי שום דבר נגד סוציולוגיה* ונגד ההגדרה הראויה למחקרים כמותנים. הבעיה היא שרבים משתמשים בהיות "מדע לא מדויק" (אהמ..) - לא מדויק וע"י כך מתרצים את אי דיוקם שלהם. אכן יהיה זה חוקר חברה מוזר ביותר אשר יטען לדטרמניזם ודיוק במחקריו (ובצדק). אך זה לא יהיה כה נדיר למצוא סוציולוג* עצלן אשר מתרץ את אי דיוקיו (הלא לגיטימיים) באופי מקצועו. מדעים לא מדויקים הם לפעמים מדויקים יותר מהמדענים הלא מדיקים אשר עוסקים בהם. --------------------------------- * או כל מדע לא מדויק אחר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |