בתשובה לשוקי שמאל, 02/01/18 20:55
Der jüdische Selbsthaß 696664
ארז לנדוור • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 3/1/2018, 8:39
"אפשר לשער שחזאל(?) מלך ארם אימץ לעצמו את המתת שני המלכים". הרבה יותר סביר שהכתובת מתארת את האירוע ההיסטורי המדויק והמקרא מנכס אותו לצרכיו על מנת להעביר מסר שיהורם ואחזיהו ה"חוטאים" נענשו בידי יהוא‏1 ה"צדיק". זו דוגמא טובה למניפולטיביות של הנרטיב ההיסטורי במקרא והוכחה לכך שלא צריך לקבל אותו כלשונו.

‏1 הדמות היחידה במקרא שקיימת תמונה שלה.
Der jüdische Selbsthaß 696666
הפונז • בתשובה לארז לנדוור יום ד', 3/1/2018, 9:22
‏1 שיחק אותה במצנפת האופנתית.
Der jüdische Selbsthaß 696667
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לארז לנדוור יום ד', 3/1/2018, 11:04
‏1 לעצם העניין, יהוא מיוחס בתמונה הזו לבית עמרי.
Der jüdische Selbsthaß 696669
ארז לנדוור • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 3/1/2018, 11:23
נכון כי האשורים לא הבחינו או התענינו בדקויות בתי המלוכה של ישראל. למעשה, לא כל מי שמיוחס בממלכת יהודה לבית דוד היה בהכרח מצאצאיו או צאצאי קודמיו. ראה קיצור תולדות יהוה של יגאל בן נון.
Der jüdische Selbsthaß 696688
שוקי שמאל • בתשובה לארז לנדוור יום ד', 3/1/2018, 21:20
לפחות מן הצד שלי אני לא טוען לודאות או לידע מוחלט.
מן הצד שלי אני מזכיר לך את התאורים המצריים על הניצחון המכריע של רעמסס II על החיתים בקרב קדש שהתברר כקרב שהסתיים בהסכם דו-קיום בין שתי האימפריות ואת הכתובות במקדש הקבורה של רעמסס III במדינת האבו שתארו את הנצחונות המפוארים שלו על גויי הים שהתגלו גם הם כקרבות שהסתיימו בהסכם פשרה שבו פרעה כנראה "הסכים" להתיישבותם של גויי הים בחוף הכנעני לכאורה כנציגי השלטון המצרי שם.
המנהג של מנהיגים לפאר ולהפריז את הישגיהם הוא עניין אוניברסלי ועל זמני. המזרח הקדום בודאי לא חרג מן המסורת הזאת.
ולכן האם תאור הארועים בכתובת של מלך ארם יותר אמין מן התאור המקראי? אני לא חושב. תאר לעצמך לרגע אחד שהארועים אכן התרחשו בדיוק כפי שתואר במקרא. האפשרות שמלך ארם בכתובת המתארת את עלילותיו ונצחונותיו יתאר איך מלך ישראל נמלט פצוע משדה הקרב רק כדי להרצח במיטת חוליו, יחד עם בן בריתו/חסותו מלך יהודה, ע"י שר צבאו, היא בבחינת מן הנמנע.
הבחירה בין שתי הגרסאות היא עניין של טעם והעדפות אישיות.
Der jüdische Selbsthaß 696699
ארז לנדוור • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 4/1/2018, 8:50
הכתובות העתיקות היו משקרות בנוגע לניצחון כותביהן אם לא היה כזה. הם לא שיקרו על עצם מהותו של הקרב. במקרה של כתובת תל דן היה ניצחון ארמי ולא היה צורך לשקר על הריגת המלכים אם לא היה כזה. לעומת זאת, המקרא שוזר את סיפור יהוא בסיפור הגדול על אליהו ואלישע שעשו ניסים נגד מתנגדיהם, המליכו מלכים כרצונם ואף היו מעורבים בקורה בממלכת ארם. זה הרבה פחות מתקבל על הדעת.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות