|
ב. החלף ''אימפריה'' ב''ממלכה בעלת חשיבות מקומית כלשהי מעבר לאיזור בירתה''. בזה מאמינים הירושלמים ועל זה חולקים התל אביבים, בצדק לדעתי על סמך אופי הממצא הארכאולוגי ואופי הנרטיב המקראי. ג. נכון, הויכוח הוא על הפרשנות. ותקופת הברזל לא מתועדת בצורה היסטורית אמינה במקרא שהוא כל כולו מגמתי פוליטית ודתית ולכן הארכאולוגיה צריכה להקרין על הבנת המסופר במקרא כגישת התל אביבים ולא המקרא צריך להוות את הבסיס ההיסטורי שממנו מבינים ומפרשים את הארכאולוגיה כגישת הירושלמים. ד. אין בכך שינוי עמדה אלא עדכונה. הנרטיב ההיסטורי, במיוחד על דוד ושלמה, נועד לשרת מטרות שהתחילו עוד בימי חזקיה או מנשה (מומלץ לקרוא על כך בקיצור תולדות יהוה של יגאל בן-נון) ושירתו גם את יאשיהו והחוג הדוטרוינומיסטי שסבב אותו. ההכרה שבנרטיב הזה הושקעו מסורות היסטוריות אוטנטיות (למשל היריבות בין שאול לדוד) אינה מערערת או משנה את ההכרה במהותו.
|
|