|
||||
|
||||
מהפתיל של ידידיה עולה שהאביר אישר שהוא האיש, מה שעולה בקנה אחד עם העובדה שהורג החתולים עצמו הוא שהסריט בעצמו את מעלליו. אני בכוונה לא צפיתי בסרטון כדי שאוכל להתיחס למה שהאביר כתב בתגובותיו ולא למעשיו של יוסי כהן במציאות. אלא שבמקרה הזה זה היה תרגיל עקר. האלימות המילולית של האביר שקפה לגמרי את האלימות המעשית של יוסי כהן. לצערי, אני צריך לומר לך שדעותיו של האביר אינן חריגות בחוגים שלו. מה שכן היה חריג היה הסגנון האלים והחשוף שבו נאמרו הדברים ולא תוכנם. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להראות לי איפה הסגנון שלו היה אלים? (חוץ מ"עומואים" שהתפלק לו מדי פעם, ו"אורקים" שהוא כתב בעקביות, אבל אם זה היה קם ונופל על זה היינו יכולים כמערכת רק לאסור על "אורקים".) |
|
||||
|
||||
אענה לך 3 תשובות א.למשל תגובה 676827 תגובה 689324 ב.התשובה בגוף השאלה. כל העומואים והאורקים ואצלו גם "הפמיניסטיות". ג. בעיניי כל ההתיחסות לקבוצות אנושיות שלמות (נשים, ערבים, פליטים, סמולנים במקרה שלו) כאל תת-אנושיים היא בעיני אחת מההתגלמויות הבולטות של אלימות מילולית. בני אדם עושים דברים רעים מאד. התיחסות מן הסוג שלמעלה מפחיתה מן האנושיות של כולנו. אתוודה, שכאשר סרקתי את תגובות האביר עכשיו גיליתי שחלק גדול מן האלימות שיחסתי לו היתה בכותרות התגובות (שלא הוא בחר) ובתגובות של רעיו הנמרים ואנשי הקש שתמיד הסתפחו אליו ותמיד חשדתי שאולי הם זה בעצם הוא. אני מבין עכשיו מעט טוב יותר את הצער של אריק על כך שנכשלנו בהמשך הדיון עם מגיב קשוב, רהוט וידען. יחד עם זאת, אני חוזר ואומר שלו עצמו היה חלק גדול בתוצאה הזו. ראשית, הוא אף לא הצליח לבדל עצמו מן החבורה שנספחה אליו. אני ואריק יכלנו להטיף להם על תרבות הדיון וההקשבה, אבל לדברינו אף לא יכלה להיות ההשפעה שהיתה לדברים שלו בכיוון זה. אם אתה חלק מיחידה אין אופציה של נייטרליות מוסרית. אם אינך מתבדל אתה חלק מן הקבוצה. שנית,הציניות והאדישות המוסרית שלו מחמירה את האחריות האישית. אם אתה כזה, אתה לא יכול לטעון לטפשות ולחוסר ידיעה. ושלישית, כאשר אתה כל כך זר לכל נורמה של תקינות פוליטית ומתינות הדעת, נראה שמי מחברי המערכת היה צריך לעקוב אחר כל תגובותיו כדי לודא שהוא לא חוצה את הגבול. אני לא חושב שזה הגון או אפשרי לצפות למעין זה. לסיכום, אני אף פעם לא חשבתי שצריך להדיר אותו אישית מן השיח, גם לאחר ששמעתי על מעלליו. זה עניין אחר לגמרי כאשר צריך להחריג אותו ולהעניק לו יחס מיוחד רק בשל כישוריו בתחום ההתדיינות. נ.ב. באחת מן ההתדיינויות בינינו, הוא ניסה לגרור אותי לדיון בו יוכיח לי כי ענישה קולקטיבית, עין תחת עין, אדמה חרוכה ורצח שבויים הם הדרך היחידה והמובטחת לניצחון במערכה. למזלי, הודיתי מיד שכ"איסטרטג של כורסה" ורב"ט במיל' אני די בטוח שאין לי שום דבר לתרום בשאלות טקטיות כאלו. עכשיו התברר לי שהאביר כלל לא שרת בצה"ל. אני מתעלם מן ההסבר שלו (לקחי ההתנתקות וגו') ומשער שהמדובר ב"תורתו אומנותו". |
|
||||
|
||||
אופס, כשלתי בנ.ב. נשמע כאילו אני מתחכם ע"ח מי שאינו יכול לענות, אבל הכוונה היתה חיוכית ולא ויכוחית: רב"ט במיל ודחוי שירות שתורתו אומנותו מכריעים בשאלת טקטיקות המערכה. |
|
||||
|
||||
(ממש לא נשמע לי סביר שתורתו אומנותו) |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאני לא מבלבל שוב בינו לבין מישהו אחר. הוא תאר עצמו כבוגר מערכת החינוך החרדית ובוגר ישיבה (מה שמתיישב עם הידע הרחב שלו בספרות ההלכתית). לטענתו הוא לא שרת מטעמי אכזבתו מהמדינה לרגל ההתנתקות. קשה לי להאמין שצה''ל יכיר בטוען כזאת כסרבן מטעמי דת או מצפון. עד כמה שאני יודע, כל תלמיד ישיבה (ולא חשוב מאיזה זרם) זכאי לפטור מטעמי ''תורתו אומנותו''. ישיבות ההסדר הן החריג. להן יש הסדר מיוחד עם צה''ל. |
|
||||
|
||||
להתרשמותי: שבאבניק. הידע שהפגין לא עלה על זה של בוגר ישיבה תיכונית. |
|
||||
|
||||
כלומר, אני מנחש שצה''ל ויתר עליו משום שזיהה שהוא דפוק. |
|
||||
|
||||
איזה כיף לשפוט בנחרצות אדם אחרי שמנענו ממנו להגן על עצמו! |
|
||||
|
||||
ניתנה לו ההזדמנות להגן על עצמו יותר מפעם אחת, והוא סרב לעשות זאת. לא העמדתי אותו למשפט ולא ביקשתי ממנו יותר מאשר הכחשה במילה אחת. משסירב, אני בוחר להאמין שמה שנראה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז איננו חתול. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. בואו נרד מן הנושא הזה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |