|
||||
|
||||
בקיצור, חוץ מהסטיה בזמן ובמרחב של מדינת ישראל, כשרות היתה והינה מוסכמה וולונטרית בקרב הציבור ללא אכיפה מלמעלה. נראה שזה עבד וזה עובד לשביעות רצונם של אלה שזה חשוב להם. הרבנות הראשית איננה מוסד לסמכות והנהגה רוחנית ומוסרית אלא התגלמות התזה הביורוקרטית שקיימת רק על מנת לשמר את קיומה. |
|
||||
|
||||
ה''סטיה במרחב ובזמן של מדינת ישראל'' איננה מקרית. הרי זו מדינת היהודים, והעם היהודי והדת היהודית במובנים רבים חד הם. |
|
||||
|
||||
כאן בלבלת אותי כי אפשר לחשוב מהתגובה הזו שאתה מצדיק קיום ופיקוח על כשרות ממלכתיים. |
|
||||
|
||||
הואיל ואני מצדיק קיום של חוקים יהודיים דתיים במדינת ישראל, שמתווים את הסטאטוס קוו הנזיל שבין יהודית ודמוקרטית. והואיל והייתי מעדיף שחוק הכשרות יראה אחרת אבל אני לא אעלה על בריקדות בעבור זה. והואיל ותחת החוק הקיים נראה לי (ובג''צ מסכים, כך הבנתי) שאין מניעה לעסק להציג מצג של כשרות כל עוד אינו משתמש בהטיות של המלה המפורשת. אני חושב שהרבנות מנהלת מלחמה של מונופול מסואב לשימור זכויות היתר שלו, וזוהי דרכו של עולם. על כן אני אכן מצדיק קיום מנגנון ממלכתי של פיקוח על כשרות כלשון החוק. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |