בתשובה לאיפסילון, 12/05/02 21:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האפשרויות שהצגת לא מכסות את כל טווח התשובות האפשריות מבחינה לוגית. או שלא הבנת את שאלת המחקר, או את משמעותה של שאלת מחקר בכלל. ההשערה הרווחת (נקראת H0) גורסת כי אפשר לטעון כי יש קשר בין שני המשתנים. ההשערה החדשנית (להלן H1) לא טוענת שאין קשר בין המשתנים, אלא את הדברים הבאים: א. לא בטוח שיש קשר ב. אם יש קשר, הוא לא בהכרח חזק כל כך ג. לא ניתן לטעון לקיומו של קשר כזה ברמת מובהקות מספקת. אתה משתמש במילה "לוגי" בפזרנות. "לוגיקה" ו"סמנטיקה" הן לא רק מלים יפות שניתן לעטות על עצמך כדי לשוות תוקף לטענות. לוגיקה וסמנטיקה הן הבסיס למחקר מדעי, ולניסוח טענות, השערות, מסקנות. שני רעיונות כל כך עדינים, ועם זאת חזקים דיים כדי להפוך תפיסות עולם על פיהן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף. אני השתמשתי במילה "לוגי" *פעם אחת* (ואת המילה "סמנטיקה" לא עטיתי על עצמי כלל). לקרוא לזה "פזרנות" זו, במקרה הטוב, הגזמה. כשאמרתי שהאפשרויות שהצגתי מכסות את כל הטווח מבחינה לוגית, התכוונתי למשמעות הבאה: אם נסמן ב- A את הפסוק "המחקר מוכיח שיש קשר..." וב- B את הפסוק "המחקר מוכיח שאין קשר...", ניתן לכתוב את שלוש האפשרויות באופן הבא: א. A ב. B ג. לא A וגם לא B ע"פ הלוגיקה המתמטית (וגם סתם משיקולי היגיון בריא), אחת מהטענות הללו היא בהכרח נכונה[*], יהיו אשר יהיו ערכי האמת של A ו-B. (ובמלים מפוצצות: הדיסיונקציה של שלוש האפשרויות הללו היא טאוטולוגיה). המשמעות של "שאלת מחקר" כפי שאני מבין אותה היא: "השאלה שעליה נועד המחקר לענות". נא לתקן אותי אם יש לי טעות נוראה בהבנה הזאת. אני סברתי לתומי, שאחת משאלות המחקר במקרה זה היתה: "האם יש קשר בין רמת האגרסיביות לבין מספר שעות המשחק במחשב אצל ילדים". לשאלה הזו יכולות להיות שתי תשובות: "כן" ו"לא". המחקר יכול להצליח, בכך שיספק את אחת התשובות הנ"ל, או לא להצליח (בכך שיענה "אולי"). לחילופין אפשר היה לשאול "מה עוצמת הקשר" (סליחה על המינוח הלא-מקצועי), ואז התשובה צריכה היתה להיות נתון מספרי כלשהו, עם טווח שגיאה. אינני רואה הרבה תועלת במחקר ש"שאלת המחקר" שלו מנוסחת באופן שאת/ה ניסחת אותה. גם אם נתעלם מהמלים "אפשר לטעון כי" בתיאור H0 (שהופכות את ההשערה לחסרת משמעות לחלוטין, כפי שכבר הערתי), הרי ש-H1 מנוסחת במונחים של "מה אפשר (ובעיקר מה אי-אפשר) להסיק מהנתונים", ולא של "מה נכון". שאלת המחקר צריכה להיות שאלה על *המציאות*, לא שאלה על תהליך הסקת המסקנות מהמחקר עצמו. בניסוח שלך, קבלת ההשערה H1 משמעותה שלא נוספה לנו שום אינפורמציה על המציאות, ולכן המחקר כולו הופך לחסר תועלת. אשמח אם איילת תהיה מוכנה להציג את שאלת המחקר שלה כפי שהיא ניסחה אותה. ---- [*] א. ו-ב. יכולות עקרונית להיות שתיהן נכונות - אבל במקרה שלנו ברור שלא זה המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. דבר ראשון תיקון: שאלת המחקר אינה "השאלה שעליה נועד המחקר לענות" אלא, השאלה אותה מציג החוקר ובעזרת המחקר ינסה להתמודד איתה. שאלת המחקר שהוצגה היתה: האם ישנו קשר בין חשיפה למשחקי מחשב בכלל ולמשחקי מחשב אלימים בפרט ובין גילויים של אגרסיביות ותוקפנות בקרב ילדים בגיל בית הספר היסודי? על מנת להתמודד עם השאלה, הועלו השערות מחקר שהיו: - ככל שילדים יבלו זמן רב יותר ביום מול המחשב, כך יפגינו יותר דפוסים אגרסיביים בהתנהגותם היום יומית לעומת ילדים ששוהים פחות שעות. - ילדים שמשחקים בעיקר במשחקים הנחשבים "אלימים", יגלו יותר דפוסי אגרסיביות מאשר ילדים שמשחקים במשחקים אחרים. - ככל שמתמעטת המעורבות של מסגרות החינוך הפורמליות (קרי, ההורים ובית הספר) בכל הנוגע לבחירת התכנים המצויים על המחשב, כך תעלה נטיית הילד לבחור במשחקים אלימים. בניגוד לדעתך, אין תמיד אפשרות לענות על שאלת מחקר בכן או לא וזאת הסיבה שיש צורך בניסוח השערות המחקר - על מנת לנתב את הדברים לכיוון מסוים. בהתחשב בעובדה כי זהו מחקר במדעי החברה ולא במדעי הטבע אין אפשרות להגיע לרמת הדיוק לה אתה מצפה. ובנוגע להערת הסוגריים שלך - מדוע ברור לך שלא יכול להיות ששתי ההשערות נכונות? הרי פילפילון הסביר לך בדיוק כיצד מצב כזה אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון, אבל אני מתקשה לראות מדוע הוא מהותי. מדוע החוקר "מנסה להתמודד" עם השאלה, ולא פשוט מנסה לענות עליה? מה התועלת ב"התמודדות" עם שאלה - אם אין בסוף תשובה? השאלה עצמה כפי שניסחת אותה דומה מאוד לניסוח שלי (שהיה במודע מקוצר). זאת אכן (לדעתי) שאלה טובה וראויה למחקר. השערות הן מרכיב חיוני במחקר מדעי, ובלבד שהן בסופו של דבר מוכחות או מופרכות. אינני רואה טעם בהעלאת השערת מחקר, אם בסיכום המחקר ההשערה נותרת בלתי-מוכחת ובלתי-מופרכת (אלא, אולי, רק מופרחת). בתגובתי האחרונה ציינתי שאינני דורש בהכרח תשובת כן/לא - וגם תשובה כמותית היא בעלת משמעות (ואפילו יש מקום לשולי טעות שנובעים הן מרמת הדיוק המוגבלת של הנתונים עצמם, והן משיקולים סטטיסטיים). אינני מצפה לרמת דיוק ספציפית כלשהי - אלא רק לכך שרמת הדיוק תוגדר במדויק (או לפחות בערך). במקרה זה (של תוצאה כמותית) ראוי לנסח מראש גם את השאלה במונחים כמותיים. A ו B בטיעון שלי לא היו שתי השערות, אלא שני היגדים על המחקר ("המחקר הוכיח שיש קשר", ו-"המחקר הוכיח שאין קשר"). קשה לי להאמין שמחקר כלשהו (אפילו במדעי החברה[*]) יוכל להוכיח בו זמנית גם שקיים קשר בין שני משתנים, וגם שלא קיים קשר כזה. ---- [*] לא הצלחתי להתאפק מלהשחיל את העקיצה הזאת. אני מקווה שהיא תתקבל ברוח טובה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאיפסילון מנסה לשאול זה פשוט "בעברית, מהי מסקנת המחקר?". "רמת מובהקות נמוכה" היא תשובה טובה לגבי סטטיסטיקאים וחברי מדעי החברה, וקצת פחות לאנשי מדעי הטבע (שלא למדו סטטיסטיקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רמת מובהקות נמוכה" = מאוד מאוד בערך ולא באופן ברור. מדעים לא מדויקים וסטטיסטיקה הם כלים שמאוד עוזרים להציג טענות לא מדויקות באופן הנראה מדעי ומדויק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זוהי מסקנה מוטעית, הנובעת מדיון חובבני בסטטיסטיקה. כפי שציינתי למעלה, כל רמת מובהקות שהיא מתחת לסף שהגדיר החוקר כסף הבטחון בממצאים, היא דחיית קשר. דהיינו, אם כחוקרת הגדרתי בטחון של 95% בממצאים, שמתחתיו אני דוחה קשר בין המשתנים, הרי שבטחון של 94% אינו מספק אותי. "רמת מובהקות נמוכה" כמוה כחוסר מובהקות מוחלט - לא הגעתי לסף ה-95% שהגדרתי, ומכאן שאינני יכולה לבטוח בממצאים באופן מספק ולהכליל אותם לכלל האוכלוסיה. "מאוד בערך ולא באופן ברור" הוא חוסר קשר, או - אינני יכולה להכליל בבטחון את הקשר שמצאתי בין המשתנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד משתמשים ב"רמת מובהקות נמוכה" כמושג המעיד על *חוסר הצלחה* במציאת קשר, השימוש הוא נכון(לדעתי). אם משתמשים ב"רמת מובהקות נמוכה" על מנת להראות ש"יש רמז לקשר" או "הצלחתי להוכיח קשר מסוים" אז השימוש הוא לא נכון ונועד למטרות טישטוש תוצאות לשם אישוש טענה החביבה על החוקר. אם אני מבין נכון את מה שהחוקרת מנסה להגיד לנו(והיא כמובן תתקן אותי אם אני טועה) אז היא לא מדברת על אף אחד ממצבים אלו. היא אומרת שהיה צפוי (על פי מחקרים קודמים) שיאושש שוב הקשר ב"רמת מובהקות גבוהה/מספקת". מכיוון שתוצאות המחקר מראות רק "רמת מובהקות נמוכה" הדבר מחליש (לא מפריך) את הטענה לקשר ב"רמת מובהקות גבוהה/מספקת". "אינני יכולה להכליל בבטחון את הקשר שמצאתי בין המשתנים" היא המסקנה שגם החוקרת עצמה הגיעה אליה, עד כמה שאני הבנתי. כמובן שניתן גם להתוכח על מהימנות המחקר הספציפי והאם באמת מחקרים אחרים כן/לא הצליחו למצוא קשר, אבל זה נושא אחר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מאיפה נובע הפקפוק שהבעת בסטטיסטיקה ככלי מחקר אמפירי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבעתי פיקפוק בכלי עצמו אלא בדרך הלא ראויה שמשתמשים בו, פעמים כה רבות, במחקרים פסודו אקדמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי מתשובתך נרמז שהמחקר הנוכחי הוא פסאודו-אקדמי, ואני לא אלך כל-כך רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" אם כי מתשובתך נרמז שהמחקר הנוכחי הוא פסאודו-אקדמי..." היכן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לביקורת שהבעת על המאמר, חשבתי שלזה רמזת. איתך הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין על מה לסלוח :) כמו שאמרתי מספר פעמים, הביקורת שלי היתה יותר כלפי המאמר ומסקנותיו הבלתי מבוססות ולא כלפי המחקר (אותו מעולם לא ראיתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שמדעים לא מדוייקים מנסים להשתמש בסטטיסטיקה כדי להציג מידע באופן הנראה מדויק? אם תבחן כל מחקר כמותני במדעי החברה, תראה שיש לא מעט עיסוק בשאלת המהימנות והתקיפות של המבחנים, וניתנים מדדי קורלציה שונים (שתמיד נמוכים מ-1). יהיה זה חוקר חברה מוזר ביותר שיטען לדטרמיניזם ודיוק במחקריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלי לא נאמרה ביותר מדי רצינות והיא בעצם ציטוט של מרצה לסוציולוגיה שהיה לי לפני מספר שנים. אין לי שום דבר נגד סוציולוגיה* ונגד ההגדרה הראויה למחקרים כמותנים. הבעיה היא שרבים משתמשים בהיות "מדע לא מדויק" (אהמ..) - לא מדויק וע"י כך מתרצים את אי דיוקם שלהם. אכן יהיה זה חוקר חברה מוזר ביותר אשר יטען לדטרמניזם ודיוק במחקריו (ובצדק). אך זה לא יהיה כה נדיר למצוא סוציולוג* עצלן אשר מתרץ את אי דיוקיו (הלא לגיטימיים) באופי מקצועו. מדעים לא מדויקים הם לפעמים מדויקים יותר מהמדענים הלא מדיקים אשר עוסקים בהם. --------------------------------- * או כל מדע לא מדויק אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |