בתשובה להיא, 24/08/17 0:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מודה לך עך התגובה העניינית והמעניינת. לצערי איני יכול להתייחס אליה בכבוד הראוי, כך שאסתפק בכמה הערות קצרות ואיתך הסליחה. 1. אם היה מדובר ב"חייל הבוגד בתפקידו והורג מחבל מנוטרל" אל הייתי מתרגש יותר מדי. כאלה היו תמיד וככל הנראה יהיו תמיד, עד כמה שזה עצוב. אבל הסרטון המפורסם בו המחבל הגוסס שוכב כמו חבילת זבל (כפיים!) במשך דקות ארוכות, ומסביבו כל הפונקציונרים של הצבא המוסרי ביותר בעולם מתעסקים עם הטלפונים שלהם והשד יודע מה, יחד עם טובי בחורינו מחברון שמעודדים את הרצח, ויחד עם המסע הציבורי של הכשרת השרץ (תרתי משמע), בעידוד ח"כים ושרים לא מעלים אצלי את זכר ויאטנם או רודזיה אלא משהו אחר לגמרי. השימוש בביטוי ע"י ניאו-נאצים גרמנים (ויהודים, למשל כלפי) לא פוסל שימוש שלו במקומות בהם הוא לא מופרך. אבל כבר הסכמתי שלפחות מבחינה רטורית זאת היתה שגיאה להשתמש בו. 2. אם רוצים לנתח כל ביטוי מקובל כמו "טרור" או "אינתיפאדת היחידים" בכל פעם שמדברים על נושאים שקשורים אליהם, קשה מאד להגיד משהו. 3. למה לדבר על "צורך"? חשבתי שזיהיתי תופעה שלא מוזכרת מספיק, וחשבתי שהיא ראויה לאיזכור. 4. אם ההשערה שלך לפיה השינוי (האם ניתן להסיק מהניסוח שלך שאת מסכימה שבאמת חל שינוי?) נעוץ בכך שהרבה מהמשתתפים הם צעירים, זה מעודד אותי והנה משהו שכבר יצא לי מאותו "צורך". 5. בחלק לא מבוטל של האיזכורים לא מצויין אם הנתקף הוא אזרח או איש כוחות הבטחון, אבל גם כאן אני מסכים שהטענה שלי על הסתרה מכוונת מוטלת בספק. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |