|
||||
|
||||
אני אשמח. בעיקר אם תוכל לתרום לרלבנטיות של המצווה למחות את זכר עמלק לימינו אנו, חוץ מאשר הרעש שעושים בזמן הזכרת שמו של המן בקריאת המגילה. |
|
||||
|
||||
אני אתחיל בקטן, ואם יש משהו שיתפתח נוכל להרחיב עליו את הדיון. עד כמה שלימדו אותי, דרשו חז"ל <קישור https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%... הפסוק> כי יד על כס יה, מלחמה לה' בעמלק מדור דור. ואמרו: אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה שמו של הקב"ה. וכל כך למה? המדרש אומר שעמלק קירר את האמבטיה הרותחת. כמו אמבטיה רותחת שהראשון שנכנס לתוכה נכווה, אבל בכך הוא סופג אליו חלק מהחום ואחריו יכולים להכנס אנשים אחרים. התורה מתארת את הפחד שנפל על העמים כשבני ישראל יצאו ממצרים באותות ובמופתים. כולם פחדו מבני ישראל ומאלוהיהם על שעשה למצרים הגדולה והחזקה. כל כך הרבה חלקים בדת, במסורת ובחגים שלנו הם זכר ליציאת מצרים. זכר לכל הפעולות והניסים שעשה האלוהים באותם ימים על מנת להוכיח לעיני כל שאין אלוהים מלבדו, והוא זה שברא את העולם, ומתוך שכך הוא יכול לשחק בחוקי הטבע כרצונו ולהופכם על פיהם. ובזמן שבו כולם נוכחו במלכותו ויראו ממנו, עמלק היה חייב להיות החצוף הראשון ששובר את המחסום ותוקף את עם ישראל. אחריו באו אחרים, וכולם נובעים מאותה פעולה של עמלק ששבר את הפחד. שמרד באלוהות לאחר שהופגנה לעיני כל "ביד חזקה בזרוע נטויה ובמורא גדול". אני לא חושב שרלוונטי למחות את זכר עמלק בימינו. המצווה תקפה רק לימים שבהם יש מלכות חזקה בישראל. שנאמר: והיה בהניח ה' אלוהיך לך מכל אויבך מסביב, בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח! ואנחנו לא שוכחים. אבל עדיין לא הונח לנו מכל אויבנו. עדיין אין לנו את האומץ לרשת את הנחלה שניתנה לנו בזכות ובפועל - והדברים שלובים ביניהם. לכן המצווה בהשהיה והחובה המוטלת עלינו כרגע היא לזכור ולא לשכוח, כי יום יבוא וזה יקרה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |