|
חלק גדול מהיהודים בארצות הברית יודעים להתפלל בדקלום ולא מסוגלים לדבר עברית. בישראל חלק ניכר מהציבור לא יודע להתפלל ומדבר עברית שוטפת. אנחנו חיים במדינה יהודית וקיימת בורות עצומה לגבי היהדות והדת. אני תוהה היכן עובר הקו בין הכרת מסורת להדתה והאם המושג הדתה על משמעותו השלילית הוא לא ביטוי נוסף לשנאת הסמלים והמסורת היהודית?
הרי אותם יהודים קפוצי ישבן שזועקים הדתה מעולם לא יצאו נגד מיסיונריות של עדי יהווה או של התנועה האסלאמית. כמה תלמידים במערכת החינוך הממלכתית יודעים להתפלל והאם מועיל או מזיק לעתיד המדינה?
|
|