|
||||
|
||||
כי אד הומינם זו לא דרך לנהל דיון. אני לא מספר לך מה אתה כן ומה אתה לא. סובייקטיבית הדבשות שלך רבות וגדולות משלי ואני מתאפק. אתה צודק שלא העמדה שלי אודות זילבר ולייבוביץ' קובעת. זו הייתה אמירת אגב על הסלידה האישית שלי מקונפורמיות. הנקודה שלי הייתה שלא הימניות של זילבר הרתיעה את ועדת הפרס אלא הקיצוניות שלו. בדיוק כשם שלא השמאלניות של לייבוביץ' הרתיעה אותם אלא הקיצוניות של התבטאויותיו. אם אמנים חוששים זה לא בהכרח בגלל שהופעל עליהם לחץ. הקונפורמיות יכולה (וברוב המקרים אכן באה) מבפנים. אבל אני רוצה לחזור לעניין מהי אליטה ומה תפקידה כי לא בררנו אותו כמו שצריך. האם אתה חושב ששר הבריאות צריך להחליט על ההרכב של סל התרופות? האם נכון בעיניך שהרכב סל התרופות ישתנה כשמתחלף שר הבריאות? |
|
||||
|
||||
הטענה בדבר הנזדקקוטת שר הבריאות לוועדת מומחים רפואיים אינה רלוונטית כלל לגבי תרבות. תרבות היא דבר מובן אינטואיטיבית לרוב בני האדם ואין לו הגדרה ששמורה למומחים בלבד. בלי להכנס לוויכוחים סמנטיים, רוב בני האדם רואים בתרבות סוג של פעילות איטלקטואלית, גופנית וחברתית שמביאה להם הנאה נפשית וגופנית. בני האדם ניבדלים זה מזה בסוגי פעילות זאת, אבל לא ניבדלים בזיהוי ההנאה שהיא מביאה להם. שר לענייני חינוך ושר לענייני תרבות וספורט מבינים מצויין מה זה תרבות, הם לא מבינים פרטים במספר סוגי פעילויות שמתאימות לציבור מצומצם (שנסמן אותו במילים "ציבור אליטיססטי"). המילים "ציבור אליטיסטי" הם רק סימון לצורך הדיון, שום חיווי לגבי כך שאותו ציבור "נעלה על פני ציבורים אחרים". אותם שרים (חינוך תרבות וספורט) לא זקוקים למומחים שינחו אותם בשאלה הכללית "מה זו תרבות ?" יש להם מושג טוב מאוד מה זו תרבות. אין להם ידע רב בתחומי התרבות של "הציבור האליסטי" ולשם כך הם נעזרים במומחים לתחום זה. אבל מכיוון הציבור האליסטי מצומצם הוא זכאי רק למעט סיוע מהמדינה, למרות שהוא משוכנע שהתרבות שלו היא התרבות האמיתית היחידה. נניח למשל שהציבור האליטיסטי מונה 5 אחוז מהציבור אז הוא זכאי פחות או יותר ל- 5 אחוז מהמימון הציבורי, בשום פנים הוא לא זכאי ל- 90 אחוז מהמימון של המדינה רק מפני שאותו ציבור משוכנע שהתרבות שלו זו התרבות היחידה. איני יודע מה עשתה או לא עשתה השרה רגב בענייני התרבות. התקשורת לא מדווחת הרבה על זה אולי מפני שהתקשורת חושבת שרגב אינה עושה הרבה לתרבות "הציבור האליטסטית" ולכן לכאורה אינה תורמת לתרבות "האמיתית". התקשורת מפיצה רכילות על רגב כחיזוק לזילזול שלה במעשים שלה. אם למשל שרת התרבות הכפילה את התיקצוב למתקני ספורט עממי (מועדונים ומתקנים פתוחים לציבור) - לא תקבל מהתקשורת שום דיווח בעניין זה מפני שבעיני רוב התקשורת (השבויה בהגדרה המצומצמת של תרבות) מתקני ספורט אינם תרבות לכן אינם חשובים. עניין הספורט הוא רק דוגמא להרבה פעילויות אחרות. מבחינתי מופלטות, מנגלים, שירה בציבור, מוסיקה רעשנית בפאבים, תבשילים וטיולים , ריקודים פה ושם - כולם תרבות על פי "מבחן ההנאה" (פיסקה שניה בדברי למעלה). איני רואה גבול ברור בין הנאה דרך החושים לבין הנאה מפעילות אינטלקטואלית נטו, הכל מעורבב והערבוב מחזק את ההנאה. |
|
||||
|
||||
>> תרבות היא דבר מובן אינטואיטיבית לרוב בני האדם גם חינוך בריאות ובטחון הם מושגים מובנים אינטואיטיבית לרוב בני האדם. >> אותם שרים (חינוך תרבות וספורט) לא זקוקים למומחים שינחו אותם בשאלה הכללית "מה זו תרבות ?" לא טענתי אחרת. גם לשר הבריאות לא צריך להסביר מה היא בריאות. השרים זקוקים לאליטה (משרתי הציבור ולא נבחרי הציבור) - אנשי מקצוע שהגיעו לצמרת מקצועם: מנהלי בתי חולים, מנהלי תאטראות, מנהלי מועדוני ספורט, אנשי חינוך בכירים וכו' וכו' שמונו על ידי השרים, אבל לא מחדש על ידי כל שר, ליושבי ראש וועדות ומועצות בכל תחומי הממשל- מנהלי בתי חולים שמונו לוועדת סל הבריאות, מנהלי תאטראות שמונו למועצת הקולנוע וכן הלאה- כדי שיעסקו בפועל בחלוקת התקציב. הוועדות והמועצות עוסקות באופן מקצועי (כך יש לקוות) בפרטי ההקצבות הממשלתיות. הם לא קובעים מה יהיה התקציב של כל תחום- זה סדר העדיפויות שקובעת הממשלה- הם רק קובעים את השימוש בו. >> איני יודע מה עשתה או לא עשתה השרה רגב בענייני התרבות צפריר הפנה בתגובה 692481 בפתיל מקביל לכתבה 1סיכום שנתיים לכהונת מירי רגב שעצם קיומה שולל את הטיעון שלך. |
|
||||
|
||||
גדול מאוד ההבדל בין מי שהגיע לצמרת מקצועו בתחום המקצועי ובין מי שחושב שעומד בצמרת מקצועו בתחום האמנותי. כי בתחום המקצועי ניתן להציב קריטריונים ברורים והתחום האמנותי הוא יותר עניין של טעם. ולמה גילה אלמגור נחשבת בצמרת המקצוע יותר מאייל גולן? עד כמה שידוע לי אייל גולן לא נשען כמוה על תמיכה מהמדינה ורוב הסיכויים שהוא פופולארי ומרוויח יותר. אז מי עומד בצמרת ומי דורש מהמדינה שתחזיק אותו בצמרת? |
|
||||
|
||||
אין לי כוונה לחהתנצח אתך בסגנון הטרחני והאינסופי שנקוט פה על ידי מספר ווכחנים. מאחר ואתה מנומס אני מנוע לאמר לך בשפה בוטה מה דעתי על איכות תגובותיך הראשונה והשניה (שהן בעצם אותה תגובה). אמרתי לך ואמר לך כמדומני אביר הקרנפים _אין דבר כזה שנקרא מומחה לתרבות_. ואתה טרם הפנמת עד כמה אינך מבין מה זו תרבות (ליתר דיוק עולם התרבות שלך צר כעולם הנמלה). אין דבר כזה כמו "אליטה לענייני תרבות". תרבות זה תחום מגוון וסובייקטיבי ושום מנהל תיאטרון לא אמור לקבוע לי שהצגה בתיאטרון אן ערב ספרותי שווה מבחינת התרבות יותר ממשחק כדור עף במתקן ספורט ציבורי. אשר לנסיון שלך להשוות מומחיות בתרבות (שאינה קיימת והיא אינטואיטיבית בלבד) לתחומים פרופםיונליים באמת (בריאות, צבא, כספים). אני מקווה שזו רק טענה דמגוגית שאם לא כן אתה באמת לא מבין עניין. אשר למאמר שהבאת (מפיו של צפריר). המאמר הזה מוכיח שהשרה עשתה באמת את הדבר הנכון שקיוויתי שתעשה: תנצל ביעילות את התקציבים שברשותה. דהיינו: מה שגב עשתה הוא שהיא העבירה כספים לישובים ומוסדות והאצילה להם את הסמכות להחליט מה טוב מבחינה תרבותית לעשות כדי שהתושבים במקום יהיו מבסוטים (במקום שה"אליטה" תהיה מבסוטה במקומם). עשתה מעשה מבורך גם אם עתון הארץ ואתה מעקמים את האף. לגבי החלק במאמר הנ"ל (לינק מצפריר) שיש בו צבעים ירוקים אדומים וצהוב אחד. הירוקים הם כאילו הצלחה, לכן לא אתייחס. ה"כשלונות" באדום אינם הפרת הבטחה שלה אלא הכשלת ההבטחה שלה על ידי גורמים שהיו חזקים ממנה. מה מציע ? שהיא תפטר חלק מ"האליטה" בגלי צה"ל כדי לכפות על גלי צה"ל להכניס תכנים כרצונה ? לגבי התחנה למוסיקאים וותיקים (או משהו כזה) שהבטיחה ולא קיימה, לא חשוב במיוחד. המדינה לא צריכה לממן מוסדות סוציאלים לוותיקים שהציבור לא מת עליהם, מקסימום השרה יכולה לסבסד תוכניות בתחנות רדיו מקומיות שיוקדשו לאותם אמנים. החלק שמסומן בצהוב (לא זוכר מהו) זה משהו שבהליכים (לכן אין טעם לסווגו כעת בתור הבטחה שקויימה/לא קויימה). יש עוד דבר או שניים שיכולתי לאמר בעניין תקצוב למוסדות כגון הפקת סרטים תיאטרון תזמורות אופרה - אבל אין לי רצון להכנס לכך. אומר רק זה ששלרובם צריך לקצץ את התקציב מפני שאין קהל אוטנטי לאותם מצרכים, כל העניין הוא יותר קישוטים ונוצות לתדמית המדינה מאשר צורך ממשי. אני אמנם צרכן של הסחורה הזו אבל אני מקבל אותה חינם מהאינטרנט או בקצת כסף מחנויות הספרים. אני לא זקוק לחסדי המדינה ולפטרונות שלה כי ממילא הטעם שלי אינו כפוף לטעמים של "אליטה". בכך סיימתי את חלקי בדיון אתך. |
|
||||
|
||||
אבל לא פסלתי את הדעה שהצגת בגלל שאתה הצגת אותה. פסלתי את הדעה עצמה שלא מצאתי בה נימוק משמעותי חוץ מאשר "אני לא מזהה קשר בין הדברים". וכך הצבעתי על הקשר שאני מוצא בין הדברים, בזמן שאני גוזר גזירה שווה בין כמה מקרים באותו עניין, ובין אותו עניין לעניינים אחרים. קונפורמיות יכולה לבוא מבפנים ברמה כזו שאדם ירצה להציג עמדה מסוימת, ולא כאשר אדם מספר שהוא חושש להציג בפומבי את עמדתו האמיתית. חשש בדרך כלל מופיע בעקבות איומים וסכנות. אם שר הבריאות חושב שקבוצה של יצרנים החליטו לכלול תרופה מסוימת - יקרה, בלתי יעילה ומלכתחילה מיועדת רק למספר מועט של חולים, הרי זה מתפקידו של השר להוציא אותה מסל הבריאות ובמקומה להשתמש בכספי משלם המיסים בצורה שתועיל ליותר אזרחים. את השאלה האם הרכב סל התרופות אמור להשתנות כאשר מתחלף שר הבריאות, אפשר לשאול גם על משרד החוץ ונושא המו"מ עם הערבים. רבין-פרס, נתניהו, ברק, שרון, אולמרט, נתניהו-ברק, נתניהו-לבני, נתניהו-ליברמן. מה אתה אומר? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |