|
||||
|
||||
וכמובן שאפשר לפרש את הסיבה והמסובב בכיוון ההפוך: אם אצלך האמצעי - סימון האליטות כאויב, אמור להביא למטרה - עיצוב התרבות "מחדש", אזי בפרשנות ההפוכה הדיון הקולני בתרבות ובקריטריונים שלה הוא האמצעי, שדרכו משיגים את המטרה - סימון האליטות כאויב וניהול מלחמה בלתי פוסקת כנגדו, לתפארת ההצבעה בקלפי ובפריימריס. בתסריט הזה, את מירי רגב התרבות מעניינת כקליפת השום. אני לא אהיה מאד מופתע אם זה התסריט הנכון. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |