בתשובה לאביר הקרנפים, 22/04/17 23:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שכבר הסברתי "רבים יותר" איננו טיעון ליברלי אלא להיפך. הדמוקרטיה ליברלית [ויקיפדיה] מתאפיינת דווקא בדאגה לזכויות המיעוט ולא בשמירה על זכויות הרוב. בג"צ הוא אינסטנציה שיפוטית מיוחדת בה האזרח יכול לטעון נגד המדינה (בדרך כלל הרשות המבצעת) שגרמה לו עוול. תמיכה בבג"ץ, כל תמיכה בבג"ץ, היא באופן היבש ביותר ליברליזם. לפיכך כל התנגדות לכך שבג"ץ יעשה את העבודה שלו היא אנטי ליברליזם. השאלה אם בג"ץ עושה את העבודה שלו כמו שצריך או לא היא שאלה לגיטימית ובג"ץ אינו חסין לביקורת, אבל זו צריכה להיות ביקורת על מה שבג"ץ עשה ואיך עשה ולא על עצם קיומו. שלוש הרשויות הן איך שדמוקרטיה ליברלית עובדת. אתה יכול לקרוא לשאיפה לשמור על הרעיון הליברלי שמרנות, אבל זה לא יהיה נכון. לא כל רדיקליות היא ליברלית: גם כהנא היה רדיקלי. המשפט האחרון שלך כלל לא ברור. האם אני צריך להימנע מלהשתמש בסיבות משום מה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה כשלים בעמדה שלך. 1. המסתננים אינם מיעוט. הם לא שייכים למדינה. הם לא אזרחים ולכן הם אפילו לא מיעוט ולכן לא עונים להגדרה שלך "האזרח שיכול לטעון נגד המדינה". הם פורעי חוק ומסיגי גבול. 2. אתה מתעלם מן העובדה ששמירה על זכויות האחד פוגעת משמעותית בזכויות האחר. ההיגיון והמוסר אומרים שניהם שבמצב כזה בו הפגיעה היא כורח המציאות, צריך לבחור באפשרות שתפגע במספר קטן יותר של אנשים. ההיגיון והמוסר גם אומרים שבמצב בו הפגיעה היא כורח המציאות, צריך לבחור באפשרות שפוגעת באלה שאינם אזרחים כדי להציל אזרחים, ולא לפגוע באזרחים כדי להציל את שאינם אזרחים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפגיעה באזרח ושלילת זכויותיו, לאפשרות השניה שבסך הכל מונעת מן הפולש זכויות שכבר ככה אין לו. 3. הכשל הכי גדול שלך הוא שאתה מסביר לי את השמרנות שלך בסיבות. אתה מסביר לי למה כדאי לדבוק בדמוקרטיה כפי שאתה מכיר אותה. כפי שהיתה בימי אביך ובנעוריך. אתה מדבר בסיבות ולא ביעדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסתננים, השב"חים הפלסטינים, הפיליפינים והאוקראינים, אינם אזרחים אבל הם בני אדם. אין להם זכויות אזרח אבל יש להם זכויות אדם. לדוגמה: במשטרים ליברליים לכל אדם קיימת הזכות להליך הוגן [ויקיפדיה]. יכול להיות שהשמירה על זכויות האדם של מי שאינם אזרחים תפגע באיזה אופן בזכויותיהם של אזרחים, אבל צריך לשקול כל מקרה לגופו כשהעקרונות המנחים דומים לאלו שמנחים את בג"ץ באישור פגיעה בזכויות האזרח- באופן מידתי ולתכלית ראויה. המוסר הפשטני של ספוק לא עובד בדמוקרטיה ליברלית. האמת- הוא לא עובד בכלל בחברה האנושית. עסקת שליט דוגמה מספיק טובה? המשפט האחרון שלך לא נכון לפחות בשני אופנים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קבעת שהעקרונות שמנחים את בג''ץ נעשים באופן מידתי ולתכלית ראויה. רוב העם חושב ההיפך. היה מספיק שתאמר שהמוסר לא עובד. זה בדיוק מה שרציתי לומר. יופי של התחמקות. עכשיו אתה אפילו לא נאחז בסיבות. אתה סתם שמרן שרירותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מבין לאן אתה חותר. נראה לי שפספסת איזו פניה. לא העקרונות שמנחים את בג"ץ הם מידתיים ולתכלית ראויה: אלו שני הקריטריונים שבג"ץ עצמו קבע למדידת פגיעת החוק נשוא התביעה בזכויות הפרט על פי חוקי היסוד. ראה בג"צ לשכת מנהלי ההשקעות אני מקווה שהקישור יוכל להסביר לך טוב ממני (אני ישבתי באולם מול ההרכב המלא-מלא של השופטים באירוע ההיסטורי הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העקרונות של בג''צ הם פלסטלינה. כמו הקריטריונים שלך לקביעת ההבדל בין שמרן וליברל, שעל פיהם אפשר למצוא שאתה עצמך שמרן שעוסק בסיבות. למקרה אליו קישרת אין קשר אמיתי לנושא הנידון, למעט הקשקוש של שופטי בג''צ על מידתיות, שנשמע בערך כמו הקשקושים של מר''צניקיות על סובלנות, חופש הביטוי וחופש הדת. מדובר בסימון המטרה סביב החץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> העקרונות של בג"צ הם פלסטלינה דוגמה? >> כמו הקריטריונים שלך לקביעת ההבדל בין שמרן וליברל, שעל פיהם אפשר למצוא שאתה עצמך שמרן שעוסק בסיבות. מה אתה קופץ כמוצא שלל רב? הרי בעצמי אמרתי שאני לא מדבר בשחור לבן ובעבר כבר הכרזתי על עצמי כשמרן בנושאים שונים. >> למקרה אליו קישרת אין קשר אמיתי לנושא הנידון. ודאי שיש. זהו התקדים (בהרכב מלא מלא של שופטי העליון) שבו נקבעו הקריטריונים בהם יחזיר בג"ץ חוק לכנסת לדיון מחדש כי אינו עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד שהכנסת עצמה חוקקה. אני מציע שתתעמק בדבריהם לפני שאתה, אהם, מסמן את המטרה מסביב לחץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה שכבר הזכרתי בעבר היא פינוי והריסת בתי כנסת, מול הסירוב לפנות מסגד. פינוי יהודים מנדל"ן שרכשו, בתירוצים מפוקפקים כדי לטעון נגד בעלותם, מול סירוב לפנות פולשים ערבים כאשר בית המשפט אפילו לא מכחיש שהם פולשים. נתחיל בזה. נצטרך עוד, נוכל למצוא למכביר. אני לא קופץ כמוצא שלל רב. אם תשים לב, זה מה שאני מנסה לטעון מאז שהתחלתי להגיב בנושא הספציפי הזה - מאז שחילקת בין אלה שמדברים ביעדים לבין אלה שמדברים בסיבות. התקדים שבו אהרן ברק קבע איך הוא ויורשיו יוכלו להשתולל כל פעם עם תקדים מופרע אחר, לא קשור לדיון. הרי מה זה אומר? תתחיל להסביר לי למה זה תקין ולמה בג"צ פועל במידתיות? - אפילו לשיטתך, שההסברים מצדיקים ומוצדקים, אתה חוזר לדבר בסיבות. את הסיבות אתה מביא כדי להצדיק מצב שאותו אתה לא רוצה לשנות, מול אנשים אחרים שמדברים איתך ביעדים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |