|
אתה יודע הרי איך זה עובד שם אצלם בברנז'ה -
1) 'מינויו של תיאודור אור [ויקיפדיה] , למשל , התעכב במשך שנים בשל התנגדותה הנמרצת של מרים בן פורת [ויקיפדיה] . הנשיא מאיר שמגר [ויקיפדיה] ביקש למנות את אור לבית המשפט העליון כבר בשנות השמונים . באותם ימים התגורר אור עם מי שהיתה עתידה להיות רעייתו השנייה , מיכאלה שידלובסקי אור , אולם טרם הספיק להתגרש מאשתו הראשונה . בן פורת ראתה בזה , משום מה , חריגה קשה מן המוסכמות , ולא איפשרה את המינוי . שמגר , מתוסכל מחוסר יכולתו לשכנע אותה , גייס את עורך הדין אמנון גולדנברג [ויקיפדיה] , אז חבר בוועדה למינוי שופטים וידיד אישי של בן פורת , כוועדה של איש אחד כדי לשכנע את בן פורת להסיר את הווטו שהטילה על מינויו של אור . גולדנברג נרתם למשימה בחפץ לב . גם הוא סבר , כמו שמגר , שאור הוא מינוי ראוי לבית המשפט העליון , וכי הנימוקים של בן פורת נגדו אינם ענייניים . לימים סיפר גולדנברג שהוא נפגש עם בן פורת לשיחה ידידותית אגב ארוחת צהריים ואמר לה בערך כך : "תראי מיטיה " גולדנברג נהג לכנות אותה בשמה המקורי מתקופת ילדותה בקובנה , "מה זה חשוב עם מי הוא חי , אם הוא נשוי או גרוש , או שניהם . מה זה חשוב אם זו תמר , לאה , גבריאלה או מיכאלה , תקראי את פסקי הדין שלו , תראי באיזו רמה גבוהה של שופט מדובר " בן פורת הקשיבה קשב רב , ואחר כך גחנה קדימה , כדרכה , השעינה את מרפקה על השולחן , כיווצה היטב את שפתיה , ובסבר פנים עגום אמרה : "אמנון , אתה כנראה לא מבין , הוא הרי שוכב איתה . " 1
2) יתכן ואמנון באמת לא הבין עד אז שאור אשכרה שוכב עם מיכאלה , אבל מה שבטוח שהוא הבין שמינוי שופט בעליון תלוי גם באלמנטים אחרים. כך למשל עם מינויה של איילה פרוקצ'יה [ויקיפדיה] אשר חשין התנגד בעיקשות ולאורך תקופה ארוכה . פרוקצ'יה כבר כיהנה בבית המשפט העליון כמינוי זמני , וברק , שהיה מרוצה מן הביצועים שהפגינה כשופטת בפועל ומרמתה האינטלקטואלית , ביקש למנות אותה לשופטת מן המניין . הרוב המכריע של השופטים היו בדעה שפרוקצ'יה ראויה בהחלט להצטרף למסדר היוקרתי , ורק חשין התמיד בסירובו . חשין הוא גיסו של אלי הורוביץ , מנכ"ל חברת טבע , נשותיהם אחיות , ופרוקצ'יה , בעת שכיהנה כשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים , הרשיעה את הורוביץ בפרשת חברת פרומדיקו בע"מ בעברות קשות ביותר על פקודת מס ההכנסה 2.
3) בבג"ץ שהגיש חבר הכנסת עזמי בשארה נגד היועץ המשפטי לממשלה , לאחר שזה העמיד אותו לדין פלילי על דברים קשים שאמר בזכות המאבק של חיזבאללה נגד הכיבוש הישראלי בדרום לבנון .הסירה הכנסת את חסינותו , ובשארה עתר לבג"ץ באמצעות ארגון 'עדאלה' בטענה שאין להעמידו לדין פלילי משום שדבריו נאמרו במסגרת תפקידו ועומדת לו חסינותו העניינית . בהתייעצות שקיימו שלושת שופטי ההרכב - ברק בראש , ולצדו ריבלין ואסתר חיות [ויקיפדיה] - הסתמנה מחלוקת מיידית בין ריבלין לבין חיות . ריבלין , שרואה לדבריו בחופש הביטוי הפוליטי זכות עילאית , סבר שהדברים של בשארה , קשים ככל שיהיו , נופלים בגדרי החסינות . מבחינתו , וכך התכוון לכתוב בחוות דעתו , התבטאות של חבר כנסת חסינה מפני העמדתו לדין פלילי . מולו התייצבה חיות , שסברה כי יש בדבריו של בשארה תמיכה של ממש בארגון טרור ובכך עבר על החוק ולא עומדת לו חסינותו הפרלמנטרית .ד"ר יעקב בן שמש , עוזרו המשפטי של ברק , חשש שהנשיא עתיד לתמוך בעמדתה של חיות , וכדי לשכנע אותו שהוא טועה , כתב בן שמש חוות דעת מנומקת מאוד התומכת בעמדתו של ריבלין והגיש אותה לנשיא . חיות כתבה את אשר כתבה , נימקה מדוע התבטאויותיו של בשארה מביעות לדעתה תמיכה בטרור ומשום כך אינן באות בגדרי החסינות העניינית שלו כחבר כנסת . כשקרא ברק את דבריה מול חוות דעתו של בן שמש , אמר לה , "מצטער , אסתי , אני לא יכול לתמוך בך . " היא היתה מאוכזבת 3. - גם אנחנו מאוד מאוכזבים.
1 נעמי לויצקי-'העליונים' עמ' 20 2 שם 3 שם עמ' 399
|
|