בתשובה לירון, 02/02/17 16:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מעריך שמוזס רוצה למכור עיתון. כרגע יש לו בעיה רצינית: אדלסון שופך כסף ללא היגיון כלכלי (אלא אם תקרא לזה מחירי היצף). ישראל היום מפסיד כספים כבר שנים ולמרות זאת ממשיך למכור מודעות זולות בהרבה ממתחריו. מעריב כבר קרס (כמעט) סופית. ידיעות אחרונות בבעיה. מכיוון שאף אחד לא יעז לגעת באמצעים של הגבלים עסקיים בישראל היום, מוזס נאלץ לפעול נגדו באמצעים פוליטיים שונים. מוזס מקדם את בנט כחלופה לנתניהו. להבדיל מנתניהו, בנט לא קרוב כל כך לאדלסון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדלסון הקים את ישראל היום כמשקל נגד להגמוניה של השמאל בתקשורת; כלומר המטרה היא האג'נדה הימנית, ונתניהו שמוביל אותה באופן שמקובל על אדלסון. אם כך, ואם כל מה שמוזס רוצה זה למכור עיתון, מוזס צריך להוביל קו ימני, לתמוך בנתניהו - ולייתר את ההשקעה בישראל היום, בעיני אדלסון. מדוע הוא לא עושה זאת? מתוך ההדלפות שהתפרסמו נובע שמוזס מבין טוב מאוד מה הוא צריך לעשות. מדוע הוא לא שוכר עיתונאים ימניים, משנה את הקו הפוליטי של האימפריה שלו, ולאחר פרק זמן פונה ישירות לאדלסון? מדוע לנסות לשחד את נתניהו שיתמוך בחוק להצרת צעדיו של ישראל היום, תמורת תמיכה אישית בנתניהו? התשובה היא, שמוזס לא רוצה לשנות כיוון פוליטי. הוא לא יכול לשנות כיוון פוליטי, כי צוות הכותבים המובילים באימפריה של מוזס הם אנשי שמאל. הוא לא יכול לפתר אותם, ולהשיג השד יודע מאיפה כותבים ימניים. הוא היה מוכן לתת לנתניהו חסות פוליטית אישית, בתמורה להצרת צעדיו של ישראל היום, ובסופו של דבר נתניהו היה צריך להתאים את עצמו לעמדותיו הפוליטיות של מוזס. ברור שהשקפת עולמם של הכותבים, והקו המערכתי השמאליים אינם מנותקים מאלו של המו"ל. כך היה הרבה לפני שהופיע ישראל היום כמשקל נגד. מוזס יכול לנהל יחסים של תן וקח עם פוליטיקאים ימניים, כפי שהוא עושה עם נפתלי בנט (וכנראה עם גם עם כחלון וליברמן), וניסה לעשות עם נתניהו. אבל את נתניהו הוא, ושאר התקשורת, לא הצליחו לאלף. ולכן מוזס והתקשורת הממסדית מנסים להפיל אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אבל את נתניהו הוא, ושאר התקשורת, לא הצליחו לאלף. ולכן מוזס והתקשורת הממסדית מנסים להפיל אותו. את מי הם כן הצליחו לאלף? את ברק? את אולמרט? את מירי רגב? את מרב מיכאלי? את בצלאל סמוטריץ'? את חנין זועבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע איך עובד אילוף? שכר ועונש. כמו שאמר פעם אמנון אברמוביץ: "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". זו עיסקת מדף שמוצעת כל הזמן לכל פוליטיקאי ישראלי. הזכרתי בתגובה שלי שני שמות, תמצא קורלציה בין כיוון הרוח התקשורתית שהם קיבלו במהלך הקריירה, ובין השפעת המהלכים הפוליטים שלהם על מעמדו של הימין. אתה חושב שפוליטיקאים לא מגיבים לתמריצים כמו עכברים ובני אדם? אתה חושב שפוליטקאים לא מביאים בחשבון את כיוון הרוח? וכן, אתה בהחלט יכול להוסיף את השמות של אולמרט, ברק והרצוג. תתבונן לרגע במפלגת העבודה. איך קרה שמפא"י, מפלגת מרכז ציונית (מפלגת ימין במונחים של ימינו) הפכה למפלגת שמאל אידאולוגית? איך קרה שברק ואחריו הרצוג ניסו למשוך אותה ימינה לכיוון המרכז הפרגמטי, להצטרף לממשלה כדי לחזק את הדימוי הממלכתי, הפרגמטי, הביצועיסטי שלה, אבל נכשלו? קשה מאוד לפעול בניגוד לרוח התקשורתית, במיוחד לפוליטקאים מהשמאל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |