|
||||
|
||||
אני הבנתי שהדוגמה נועדה להמחיש נקודה, ולא נושא חדש. הדיבור על השפעה יהודית פשוט קפץ לי לעין. ואם מסכימים עם המשפט ש"גם [היהדות] העולמית ״קיימת״ באותו מובן - קבוצה של אנשים שנתת להם שם. כל זמן שהם לא פועלים בשיתוף פעולה הם לא באמת מעניינים כקבוצה." הרי היא גם תופסת לגבי מספר היהודים שהם רופאים, עורכי דין ורואי חשבון, שלא לדבר על יזמי אינטרנט, ומה שחשוב לאין ערוך בעיני השידור הציבורי בארה"ב והפודקסטינג (אין בזה הרבה כסף, אבל אין להתעלם מן האפשרויות בלתי נדלות לפטפוט.) ושים לב שטענת המשנה שלי היתה שביטויים לאנטישמיות לא חומקים מתחת לרדאר הציבורי במערב. אם תתייצב עם גראף שמודד את מידת השפעת היהודים בהוליווד, אתה מנודה כאילו חטפת צרעת. לא צריך להיות מל גיבסון כדי להגיע לשם. ראה מקרה Martin_Hohmann [Wikipedia] וגם וגם... אתה די מזדרז להאשים אותי ב""חוסר הבנה בסיסי" כלפי טענות הימין כלפי הארגונים "ההם" ושלילתם כפאשיזם. אבל מדבריך על אמיתות גדולות (מאיימים עלינו) ואמיתות קטנות (דאגות הומניות) בהחלט היה ניתן לגזור את פרשנותי. מודה לך בכל מקרה על תמצות הטענות. ולפני שאני פונה אליהם, האם אתה יכול להפנות אותי לתגובות שבהן לא ביקרת אלא תמכת במעשים הומניים? הגדרת את האנטישמיות ואוטואנטישמיות לפי: "הקו שבין ביקורת להכפשה. קהל היעד או היישויות שהפעילות מופנית אליו. התפיסה והמשמעות שעולות מהפעולות והביטויים. הטון ונימת הדברים." הקריטריון הראשון, השני והרביעי הם מדדים ל*עוינות* ולא אנטישמיות או גזענות. השלישי יכול להיות מדד לגזענות, אם משתמשים במדדים שהזכרתי עליהם. כלומר ביטויים כמו: "דרוס כל דוס" או "תשקורת" או "קלגס" או "ססמולני" הם ביטויים עויינים, אבל לא אנטישמיים במיוחד. ואם אתה מאמין בחופש הביטוי, איך זה מסתדר לך עם ביקורת על קהל היעד? כלומר האם אתה מתנגד לכל ביקורת שמדוברת באנגלית אל מול קהל שאינו ישראלי? וחוץ מזה אני לא רק דיברתי על ביטויים. אני דיברתי על תפיסה שלמה ומוטיבציה שעומדת מאחוריה. האם באמת זה לא עבר אצלך ברשת? ומאחר שקישרת בין תפיסתי לאמירה של טריגנו, אקנח באנקדוטה מתקופת האבן, כלומר מנעוריי, כאשר יום אחד התייצב בביתי בן תשחורת בגילי בערך. שיער שחור גולש, עור שחום ועיניים ירוקות. אכן מראה אסתטי. אני אבל גם ידעתי שהוא שרמוט (סליחה על הביטוי) שבא על מנת לכבוש ולחרוט עוד סימן על החגורה. והוא, אותו דון ז'ואן דה לה קטין, הסביר לי שאני בעצם רוצה אותו אבל מפחדת. יאמר לזכותו שברגע שהוא הבין שהתמרון לא יעבוד הוא אסף את הציוד (טייפ אאודיו) ונסוג במהירות שיא, שלא על מנת לחזור. אז תן לי להסביר לך משהו. זכותי לרצות להתקיים בשתי מדינות לשני עמים. אני לא מפחדת, אני לא מרגישה אשמה, אני לא מחפשת הצדקה. הקטע עם "כולה שלנו", התנחלויות וריקודי מעגלים וואו וואו וואו וואו אי אי יי יי, ובעיקר פרץ היסטריה שמזכיר סרטי זומבים - לא עושה לי את זה, לא מדגדג לי, לא מושך אותי, לא מעניין אותי. ומה שסוגר את כל הפינות בסימטריה מעגלית מושלמת הוא שאני גם צודקת. (-; |
|
||||
|
||||
שבת ושלום. אתחיל מהסוף לשם שינוי כי חזרת לנקודה ששללתי ונימקתי. גברתי הנחשקת, אולי אני בן תשחורת אבל בדיוק כמוך אינני רוקד הורה, לא מבקר בבתי כנסת, אין לי נשק או כיפה לא מבקר ביהודה ושומרון ולא זוכר מתי בפעם האחרונה הנחתי תפילין. כנראה שאני מאזין לז'אנר המוסיקה שאת שומעת, מבלה במקומות שאת אוהבת, סולד מביבי ואפילו אמרתי לנערות טובות מראה שהציעו במבט לחלוחי תה ותקליטים לא. בדיוק כמוך מעולם לא טענתי שכל מי שמבקר את ישראל אנטישמי ואוטאנטישמי. קבלי, שחור על גבי לבן: זכותך לרצות בפתרון המתקרא שתי מדינות. מותר לך אפילו לרצות לעבור לאוגנדה או לשנות את סמל המדינה למנגל. לא רק שמותר לך לרצות -גם מותר לך להאמין, לשכנע ולקדם את האג'נדה שבחרת. זו עמדתי האישית ולא פרשנות משפטית או ציטוט מאוטוריתה אקדמית \ רוחנית. עמדתי נובעת מערכים שככל הנראה נבחנו ביסודיות וכנות רבה משל השלומאי שצועק "שתי מדינות" ומתעלם מהחשבון האתני שניבט מהחלון. (אם שאלת על תמיכה בהומאניות כנראה שפספסת גם את החלק השני ב- תגובה 688391 או את השאלה תגובה 688472 שנשארה מיותמת- את מוזמנת. וכאן1 ברקת נוגעת בליבה). יצרת נוצר או יצרתי 2 דמון דמיוני שלא רלוונטי לאמת וההבנה שיכולים לצמוח מהדיון. במילים של בן תשחרות, שחררי ת'זנב. אני הומאני לא פחות ממך ואחרים ואפשר להגיד שהעברתי זקנות זקנים וילדים את הכביש הרבה מעל הממוצע. בניכוי רווח אישי ובונוסים על יוזמה, וטוהר מניעים אני בעמדה שמאפשרת לי להעביר ביקורת נוקבת על ארגוני סיוע וארגונים הומאניים מבלי למצמץ. גם כדאי לזכור שקיימים ימנונים ואפילו דתיים שמפיצים הומאניות ברמות נתינה ואכפתיות ובעיקר אפקטיביות שמעמידים את פעילות ה"הומאניים בשכר" במקומה הראוי. נקודה נוספת שעושה לי חשק להצטנף בדובון ללטף את הקת הקפואה ולמולל את פיאותי שמתבדרות ברוח המזרחית היא משקלה החורג של החשיבות האקדמית בדיון האנטישמי ולא רק כאן ועכשיו. גם כאן חשוב לי להזהיר מפני הפח שנופלים בו רבים וטובים. אני לא שולל את הקריטריונים שקבעו אקדמאים אלא טוען שתופעה אנושית חברתית על שלל אפשרויות הביטוי, התפיסות והמשמעויות שעולות ממנה תגלוש לא פעם מעבר לתבנית שמגדירה אותה או בין חורי המסננת- לבחירתך. גם ההגדרה המתומצתת או התנאים שציינתי אינם חסינים ונופלים לאותו מקום ומכאן נובע המענה לדברייך: א. הקריטריון הראשון, השני והרביעי הם מדדים ל*עוינות* ולא אנטישמיות או גזענות. נכון אבל אנטישמיות היא עוינות. האם היא גם או יותר עוינות מכל דבר אחר? החשוב הוא הזיהוי ובגלל שהראשון השני והרביעי הופנו כלפי יהודים נולד המושג שעליו אנחנו דנים. ב. השלישי יכול להיות מדד לגזענות, אם משתמשים במדדים שהזכרתי עליהם. ב1. גם נכון אבל כמו א'. זה לא סותר. ב2. שוב, לא שאלתי על מדדים שאחרים קבעו והגדירו. רק מדדים מדעיים משמשים אותך כדי להעריך את חיבה? איך את מודדת אם מקום מוצא חן בעינייך? ב3. מה שמעניין אותי הוא מה את מזהה. ואם אתה מאמין בחופש הביטוי? > כי השתמע כזה כאילו שתקי כבר? לא ביקשתי לחסום או להשתיק מישהו באייל ולא במקום אחר. חופש הביטוי כמו דמוקרטיה וסוג הטמבלפון לא קשור לאמונה. מעבר לכך שזה פחות משעשע שאינטלגנטים מפספסים את האירוניה בסלוגנים ומטבעות לשון. אם אני בעד חופש ביטוי? כן. האם יש לי סייגים? כן. מדוע? תלוי בהשפעה על ערכים חשובים יותר ויעידו על כך יהודיות שסתמו לילדיהן המבועתים את הפה מפני ביטוי הפחד לפני אחד מהמדרונות התלולים שסיפקה רכבת ההרים ההיסטורית. איך זה מסתדר לך עם ביקורת על קהל היעד? כלומר האם אתה מתנגד לכל ביקורת שמדוברת באנגלית אל מול קהל שאינו ישראלי? > שום בעיה כמו שאין לי בעיה עם בדיחות שואה או ביקורת- כשעניינית ומטרתה לשפר. מה שפעילים במחנה עושים איננו ביקורת לגיטימית בגלל המימון, המינון, הטון, הפרקטיקה, ההשלכות והמשמעויות שעולות מהמעשים. המימון- קובע את המדיניות ולכן המדיניות זרה. מינון- משאבים שמופנים לבוחר הישראלי מול זרים. הטון -מאשים ולפעמים גם מבזה אבל תמיד מאשים. הפרקטיקה- סילוף, שקרים, הכפשה, זלזול ואנטי-דמוקרטיות, הסתרה מעיני הציבור. ההשלכות -נזק בטחוני, שסע חברתי וכתם מדיני. המשמעות מהמעשים?...- מכיוון שפועלים נגד ציבור היהודים ומאשימים את המדינה היהודית אין לי ברירה אלא לסכם. כן, אנחנו גויאבות. אז מתי כן? אילו היה מדובר בעובדי בגן חיות שבו הנהלה מתעללת להנאתה בנמרים הכלואים הפניית הביקורת החוצה ואפילו לאו"ם הנורא ולוועדת שימור הפינגוונים היתה מקובלת רצויה בעיני. הפלא שגם בעיני רבים ממחנה השמאל אנחנו לא במצב דומה. זו אינה המטרה או דרכה של הציונות כפי שמתבטאת בכתובים באמירות ובמעשים. מה שהמכפישים עושים במימון זר הוא לדמות בעיני העולם את הערבים כחיות (טורפים חסרי צלם, יכולת בחירה וחוש מוסר) ואת היהודים כסאדיסטים כוחניים שנהנים להתעלל בהם. מכאן ברור לי ולאחרים שמדובר בגזענות, אנטישמיות ואוטו-אנטישמיות. 1. דיון 3755 2. - זה לא משנה. בוסה עלעינק. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |