בתשובה לשוקי שמאל, 12/01/17 18:08
פרשנותו של ליבוביץ על ליבוביץ 688701
אריק • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 12/1/2017, 20:37
אני מסכים לרוב מה שכתבת ומוסיף:

הרמב"ם היה גדול הדור, וככזה היתה עליו אחריות עצומה לקהילות שלמות. איגרות הרמב"ם [ויקיפדיה] הן הביטוי לכך שנשתמר. ידועה האיגרת שלו ליהודי תימן, לדוגמה, בה הוא מעודד אותם בתקופה קשה לא לנהות אחרי משיח שקר.
לכן אני גם מסכים עם האבחנה של ירמיהו יובל שעיקר דאגתו של הרמב"ם היתה לאנשי הדת הבינוניים, כי הוא היה בתפקיד הקפטן שמנהיג את הספינה ומורה לאנשי הצוות מה לעשות.
וזה מסביר גם את ריבוי השכבות בכתיבתו בה הוא משתדל לפנות גם ל"עמך"‏1.

בהקדמה לפרק חלק, אליה קישרת, הרמב"ם מתלונן על אותם הדרשנים: "רוב מה שעושים זה הדרשנים שהם מפרשים ומודיעים להמון העם מה שאינם יודעים. ומי יתן אחר שלא ידעו ולא הבינו שיהיו שותקים. כמו שאמר "מי יתן החרש תחרישון ותהי להם לחכמה". או שיהיו אומרים אין אנו מבינים כוונת החכמים בזה המאמר ולא היאך יתפרש. אבל הם מחשבים שהם מבינים אותו ומשתדלים להודיעו לפרש לעם מה שהבינו הם עצמם, כפי דעתם החלושה, לא מה שאמרו חכמים, ודורשים בראשי העם דרשות ממסכת ברכות ופרק חלק וזולתם על פשטם מלה במלה."
ומוסיף להתלונן על מיעוט המבינים "והם חי השם מעטים עד מאוד".

עבור הדברים העמוקים שרצה לומר ל"מבינים" הוא חיבר את "מורה נבוכים". בהקדמה למו"נ הוא אומר בפירוש למי מיועד הספר ‏2 וזה מאוד ספציפי.

_____
‏1 מזכיר את התנהלותו של גדול הדור של דורנו, הרבובדיה, עם סטירות החיבה והכינויים העממיים, בעת שהוא בעצם למדן גדול ואיש ספר, כדי לא לצאת לפלף.
‏2 תרגום הרב קאפח : "ואין הכוונה במאמר זה להבין את כולם להמון ולא למתחילים בעיון, ולא ללמד מי שלא עיין אלא בידיעת התורה, כלומר: דיניה, כי מטרת כל המאמר הזה, וכל שהוא מסוגו, הוא ידיעת התורה באמת.
אלא מטרת המאמר הזה להעיר לאדם דתי, שכבר נקבע בלבו והושג בדעתו אמיתת תורתנו, והוא שלם בדתו ומידותיו, ועיין במדעי הפילוסופים וידע ענייניהם , ומשכו השכל האנושי והדריכו להעמידו במעונו, ועמדו בפניו פשטי התורה, ומה שלא הצליח להבינו, או שהבין אותו מענייני השמות המשותפים או המושאלים או המסופקים, וישאר במבוכה והיסוס;
- או שיימשך אחר שכלו ויעזוב מה שידע מאותם השמות, ויחשוב שעזב יסודות התורה;
- או שיעמוד כפי מה שהבין מהם ולא ימשך אחר שכלו, ונמצא שפנה אחור משכלו ופירש ממנו, ויחשוב עם זאת שהוא הביא על עצמו נזק והפסד בדתו, וישאר עם אותם הדעות הדמיוניות תוך הרגשת צער ומועקה, ולא חדל להיות בכאב לב ומבוכה גדולה."
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות