בתשובה לזוכר ולא שוכח, 27/11/16 19:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה להבין - לשיטתך : יהודים אנטי ציונים,ספק יהודים אבל וודאי אנטישמים? נחזור בבקשה לתחילת המאה הקודמת : אם בהתחלה המנהיגות החרדית הסכימה לטבול עם הציונים (לפחות הציונות הפוליטית) באותו מקווה , הרי שהמקווה התבהר לנוכח מגמות מוקצנות של התנועה הציונית במזרח אירופה אשר לבשו צביון אנטי דתי מיליטנטי. האדמו"ר מלובביץ היה הראשון שהכריז מאבק על הציונות וכך הוא כותב - "הציונות מוכרחה לקולטורה והקולטורה הזו היא אצל הציונות מהיסודות העיקרים אשר בלעדיה אי אפשר לה כלל." אם אצלנו כעת קציני צה"ל 'מזהים תהליכים',הרי שהמנהיגות החרדית הקדימה אותם וראתה תהליכים אשר היוו איום לא רק על סמכותה ועל מעמדה אלא בעיקר על עצם קיומה של החברה המסורתית. הראשונים שדחפו את החרדים לכיוון האנטי ציוני הייתה העיתונות העברית (כרגיל) .כך למשל : העיתונאי שמואל רוזנפלד אשר כותב במאמרו אשר פורסם בלוח אחיאסף בשנת תר"ס - "הרבנות והציונות" - ' סימנה המובהק של הרבנות הוא העמידה וההתכווצות בתוך ארבע אמותיה , סימנה המובהק של הציונות הוא ההפך ממש, ההליכה לפנים ההתפתחות התחדשות בכל פינות החיים. ולכן אין פשרה בין שני הצדדים. זהו סתירה נצחית כאשר כל צד רוצה להכניע את השני ולכן את כל מקום לפייס את הרבנות ... על הציונות לדעת שאין לה לרדוף אחר הרבנים.חרפה היא לרדוף אחר הרבנים ולאחוז בשלהי גלימהון ולמשכם אל המחנה ואף לא לבוא לריב עימהם...ידע העם שהמונארכיה הרבנית כבר עבר זמנה לבלי שוב ..יחידים מן הרבנים יכולים ללכת איתנו אבל בשום אופן אסור לנו להשליך על הרבנות בכלל את יהבנו' ולאחר ההתקפות מהעיתונות באו יריות בנגמ"ש הרוחני - הרב אהרון שמואל תמרת אשר למד בישיבת וולוז'ין עם משוררנו ביאליק העריץ את הציונים בתחילתו (סופו להיות אחד מהמתנגדים היותר חריפים של הציונות) הוא הגיע למסקנה כי המנהיגות החרדית התנוונה וכי רק בציונות טמון הסיכוי להבראתה של הדת. הוא נכנס בחרדים בכל כוחו וכינה את הרבנים כ'צבועים וכחשוכים' תקף את תנועת המוסר וזיהה בה 'תהליכים של השתבשות של מושגי הדת והאמונה' - ' תנועת החניטה הדינית ' וכינה את ההתגדרות בדינים כ'מקור נרפש '. הוא טען שהחרדים שמו את כל כוחם ב'קליפת המצווה ולא בתוכן'- 'רוח הגטו השוררת עדיין בקרב יהודי המזרח' - 'שב ואל תעשה נהפך להם כטבע שני '. ירי כזה טרם נשמע במחוזות בני התורה. ואז בא הקש ששבר את גבם השחוח של שומרי החומות. מקס עמנואל מנדלשטם [ויקיפדיה] רופא עיניים ממשפחה מתבוללת לחלוטין שאפילו עברית בקושי ידע לקרוא ונהפך לציוני רק בגלל האנטישמית,היה נושא כליו של הרצל עד יום מותו ואף מונה בדמיונו של הרצל כנשיא מדינת-האוטופיה 'אלטנוילנד' . נשיא מדינת הדמיונות הקדים את הפולמוס משנות החמישים והתחיל לחדש לנו את 'הלכות מיהו יהודי'-וכך הוא כותב " "אני אומר כי היהודים שאינם ציונים לפחות בדיעה וברעיון אינם יהודים. מי שהוא נגד הרעיון הציוני יכול להיות מה שהוא חפץ אבל בוודאי שאינו יהודי . לא די בקיום מנהגי ישראל לבדם לתת למקיימים המשפט להיחשב יהודי .עוונם של הרבנים החרדים היוצאים נגד הציונות גדול יותר מעוון העוזבים את עמם ,הרבנים הצבועים הלו המייאשים את העם בשללם ממנו את עוגן הישועה האחרון ועם זאת מוסיפים להתפלל לציון היה משה רבנו דן במיתה כנביאי השקר" מקס מגייס את הרמב"ם (מזכיר את י.ל) בכבודו ובעצמו ושאר גדולי ישראל ' אשר בני המחאה הנם לעומתם כננסים דלים נגד ענקים- הורו בפירוש כי המשיח אמנם יגאל את ישראל בניסים ונפלאות אבל רק אחרי שיהיה בעם מוכשר לגאולה ,רוצה לומר כשנהיה ציונים'. המכתב מסתיים בשלל בזיונות - שלא היו מביישים את טומי לפיד ואת שנאת החרדים המחרידה בשנת 2003 ואת בנו 'השחקן' עשור לאחר מכן - בתוארים מבישים כגון : "בטלנים צבועים" - "כתבנים שנוררים"- ומקנח ביריקה מלאת שנאה ומבחילה - "אם כי לא כל ראשי הציונים טובלים את עצמם במקווה אולי מטעמים היגיינים בכל זאת ליבם דופק לעם ישראל יותר מלב יזואיטי ישראל המתחסדים המדקדקים בכל המנהגים ויחד עם זאת מוכנים למכור את עמם בנזיד עדשים " 1 הרצל כה התלהב מהמכתב שלא רצה להשהות את פרסומו וכתב לו "איגרתך אל הרבנים נהדרת אביא אותה השבוע לפרסום". ואכן המכתב פורסם קודם בעיתונות העברית המליץ והצפירה . סוקולוב (הצפירה) לא אהב את המכתב והעיר שהוא מפרסם את המכתב as is "אף על פי שאין רוחנו נוחה מכמה פתגמים וגם לא מסגנונו,לא נאמין כי רבנים אורתודוקסים יוציאו מחאה או חרם על הציונות..הדפסנו את המכתב למען אשר מי שיש ידו לברר את השמועה על דבר המחאה יבוא ויברר" המכתב היה כה פוגעני כמו 'נעיצת קנה בתוך נחיל צרעות' ולא זאת -אף עצם העובדה שמתבולל שרחוק מהמסורת והתרבות היהודית עושה את עצמו מומחה גדול יותר מהרבנים ולוקח לו תנא דמסייע את הרמב"ם כדי לעקוץ את החרדים. ' הטון הפסקני והמזלזל של המכתב ותוכנו הציג את הציונות כנעלה יותר מהיהדות המסורתית הרפה את הרבנים שצידדו בציונות וגרם לאש להבות' . אפילו החפץ חיים אשר לא התערב במחלוקות בין הציונים לחרדים התערב . מכתב זה אשר אף אחד מן המנהיגים הרשמיים של הציונות לא מחה נגד פרסום המכתב כמו חכמי ישראל ב'מריבת קמצא ובר קמצא'- סיפק לחרדים הוכחה שהמכתב מבטא את עמדת ההנהגה הציונית ברוסיה וכך כותב יעקב גולדמן לעיתון הצפירה - "מראשית כזאת ידענו ואין במכתבו של ד"ר מנדלשטאם כל חדש. אך הדברים שבלב הדברים אשר היו כמוסים וחתומים באוצר הציונות החדשה נתבררו עתה כל צורכם ושיטת הציונות הייתה לגלויה ומפורשת וממילא יידעו כל ישראל כי הציונים החדשים יציבו ציונים על קבר הדת.." לאחר שהחרדים חטפו את היריקות הם יצאו למערכה ומערכה זאת מלווה עד היום את האנטי-ציונות של החרדים בישראל 2016 .הם אמנם הפסידו בסופו של דבר 2 ולא כי הם לא ידעו להלחם.הם הפסידו כי היטלר פשוט רצח אותם אחד אחד ו- השאר היסטוריה עצובה ודומעת. ראה עוד - אהוד לוז - מקבילים נפגשים - פרק 8 האורתודוקסיה במערכה עמ' 269-298. אז נחזור לקביעתך - "הציונות הינה התנועה הלאומית היהודית. מכיוון שכך, בהכרח, אנטי ציונות הינה אנטישמיות - בהגדרה*. * אני מוציא מכלל זה את מי שמתנגד לציונות מכיוון שהוא מתנגד לכל לאומיות שהיא. ויהודים שאינם ציונים (אך לא אנטי ציוניים)" - אתה עומד מאחורי זה ? --------------------------------------------- 1 ויקי מצטט אותו בהקשר אחר - כאשר מתהלך לו אדם זר בסמטאות הגטו, מיד יבחין, שבקרב המון הנמלים היהודיות האצות הנה והנה, אך לעתים רחוקות ייתקל באדם בריא וחסון. תחת זאת הוא פוגש בעיקר דמויות, שגופן המצומק והכחוש, החזה הנפול עם הכתפיים המזדקרות, הגרון הארוך, הרזה, הלחיים השקועות, מבט העבדים התועה, החשדני... זרע אנשים חלש, שאינו מסוגל להישגים. וב'הארץ' כתבה מסריחה לא פחות מהעיתון עצמו על - ההיסטוריה המסריחה של ההיגיינה בארץ ישראל 2 צחוק הגורל כי האורתודוקסיה קיבלה בסופו של יום מונופול רבני דווקא מבן גוריון ( שנפגע מכך שבנו שהתחתן עם נוצריה שהתגיירה בגיור לא אורתודוקסי לא הוכרה בקלות כיהודיה אלא רק לאחר שהרב גורן התערב)- בוגר הציונות הרוסית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |