|
לא ראיתי ברמב"ם תאורים גשמיים של אלהים. עשרות פרקים ב"מורה נבוכים" עוסקים בשלילת הגשמיות, ובהסבר מה משמעותם האמתית של התאורים הגשמיים בתורה כמו "פנים" ו"אחור". ממה שראיתי אלהים של הרמב"ם הוא טרנסצנדנטי בדיוק כמו זה של ליבוביץ'. אני מקבל את ההערה שאחרי שפינוזה צריך ליבוביץ' להזהר יותר מאותה רב שכבתיות, אבל אצל הרמב"ם כל התיאורים החיוביים הם רק עבור אותה "אמונה פשוטה" כאשר עבור התלמיד החכם שלילת התארים היא מוחלטת. מה שכן, (האם בגלל שפינוזה?) ליבוביץ' הרבה יותר חד משמעי מהרמב"ם בענייני ההשגחה ושכר ועונש. כאן, בחד סטריות של הקשר בין המאמין לאלהים, בא לידי ביטוי הצעד הנוסף שהוא עושה בהרחקת האלוהות מהעולם הגשמי.
|
|