|
||||
|
||||
(נסיון לעזור) יתכן והאדם המאמין יוטל בחזרה לתוך אותה הרגשת בדידות שעליה דיבר הרב סולוביצ'יק, חרדה שאין דיין, אבל במקרה הזה הדין ישאר. קודקס החוקים והמנהגים לא יעלם אלא כביכול תעלם רק ההתכוונות, הראשית הנותנת ובוראת את החוק, את האדם ואת היקום שבו הם מתמזגים. כמו כן תעלם האחרית, או הכוונה והמשמעות שמכוחם הבדידות מתמלאת. בסדר, אבל מה רע בעולם נטול אלוהים אך מלא בחוקים? בלי האל אפשר אולי להגיד שיעלם גם הכוח המאגד. לכאורה מה בין דיני ממון או נפש לבין חוקי כשרות או חיטוט באף בשבת? ספר המוסר "מסילת ישרים" מפרט בהקדמה את "חלקי שלמות העבודה הנרצית לשם יתברך" והדבר הראשון הוא היראה "שיירא מלפניו כמו שיירא מלפני מלך גדול ונורא". היראה הזאת עולה בקנה אחד עם פילוסופיות עוד מיוון העתיקה, שהאל הוא השלכה של הציות והכבוד שדורות נוכחים רוחשים לאבותיהם. ההקרבה הזו שהם עושים לדורות הקודמים מולידה רגש של פחד מהכוח של האבות ועל ידי כך מעלים אותם לדרגת אלוהים. הצעה להסבר מסוים. אפשר אולי לחלק בצורה גסה את החוקים הדתיים למהותיים מבחינה חברתית, כמו שיש בכל מערכת חוקים אזרחית, ואלה שבאים לחזק את הראשונים. אם כל החיים ממושטרים יש סיכוי שתהיה נטיה קטנה יותר לסטיות מהמערכת המהותית. חוקי הכשרות, הנידה (חוץ מהאלמנט החריף של שובניזם), הפולחן וכל השאר מטרתם להבטיח את הלא תגנוב ולא תרצח. כל זה בתוך מסגרת של יראה מאוטוריטה חיצונית שתחום שילטונה הוא החיים עצמם, תוך הוספה של עולמות לפני ואחרי החיים, שלצורך זה קיימת הנשמה שניתן לווסת את התנהגותה בלי הגבלה בזמן, והמוות והלידה אינם מהווים מחסום לתחום השליטה. בעזרת מושג הנשמה אפשר לשלוט על האנשים כאן ועכשיו. (אני לא אומר שאם אכן זאת טענה סבירה, שהתהליך היה מתוכנן מראש). מערכת אזרחית אמורה לווסת את עצמה מכוח האינטראקציה בין פרטי הקבוצה והסוברניות היא אנושית ברת החלפה ושאפשר להתייחס אליה במימדים שכל אחד מבין. מערכת אזרחית מסתכנת בכמות גדולה יותר של סטיות מנורמות שחברה בוחרת לעצמה. אם החברה רוצה להקטין את העבירות היא צריכה מערכת אוכפת חזקה יותר, טוטליטרית. מערכת דתית מסתכנת בעליל באובדן כושר היצירה. האם תהיה זו טעות להניח שאם האנושות היתה ממשיכה לדגול באורתודוכסיה דתית לא היתה התקדמות כל כך גדולה בכל אותם תחומים "מדעיים" שלא רק נותנים לנו ידע אלא פשוט מאפשרים שיכלול בחיי אדם? בכוונה כתבתי שכלול כי זאת טעות לאמר שחיים בהם משוכללים מבחינה מודרנית, עדיפים על חיים בכפר פרימיטיבי (ראשוני) בעל תוחלת חיים של 45 שנה. ומהי התשובה לכותרת? ראשית, הרבה אנשים יאבדו את מקור לחמם, פיזית. אבל גם את הכח שיש להם על אחרים, אחרי הכל, זה כיף לשלוט. שנית, פחות תחומים יהיו תחת הסמכות החוקית, אבל צריך למצוא להם תחליף בדמות חינוך להקננית ערכי החברה, הקטנת הפיתויים לעבירות ואכיפה של סוברנית. אולי זה יוביל לעליה בחיכוכים חברתיים (יותר פשע) אבל יש לזה תמורה גדולה. בעצם, מה בדיוק כתבתי פה - האם זה לא תאור פשטני של האמסיפציה של 500 השנה האחרונות? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |