בתשובה לאישקש, 13/09/16 18:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לכל מה שהוא לא כלמיניאיזם. אני שם לב שאנשים (לא הפונז, בלי לרמוז ובלי אדידס) בתקופה האחרונה לא מסוגלים לשקול את הדבר עצמו ללא תגית, שיוך, תואר, קבוצה או מסגרת. שיחקתי שלשום כדורסל וקולגה לקבוצה ביקש תוך כדי התקפת היריב חילוף כי שחקן היריב שעליו הוא שמר עשה לי חסימה בגב. לאחר מכן בא אלי בתלונות ו"פרץ דיון" אני טענתי שכל עוד השחקן "שלו" חוסם אותי מאחור ואני שומר על השחקן "שלי" אין טעם להחליף כי שנינו מסוגלים לסגור את שני שחקני ההתקפה של היריב. בנוסף הוא טען שאם הוא מבקש חילוף אני צריך לאשר את הבקשה ואני טענתי שבמצב העניינים הנתון עושים חילוף בכל מקרה כי שנינו מסוגלים לשמור על שניהם ולכן לא אישרתי את הבקשה. האדם הנורמטיבי אמר שכך לא משחקים, אין דברים כאלה ושאל באיזה קבוצה שיחקתי כדורסל. הסיפור המרתק נועד להמחיש עד כמה אנשים מנסים לאושש, לשלול ולהעריך דברים באמצעים חיצונים במקום לעשות זאת בעצמם. בגלל שאני נורא מפותח אפרט מה לא אמרתי לו. בסדר, טמבל גמור צנון בן שוליים. שאלת את עצמך האם יש צורך בחילוף? מה קושר היכן שיחקתי- הייתכן ששחקן יסרב להזמנות מהמאמן והמנהל הצטרף לתפקיד פותח בקבוצה כי המסגרת לא מעניינת לו את הזוקיני והוא בכלל מעדיף כדורסל רחוב עוצר נשימה? מדוע אני אמור לשמור שחקן שלך שעושה לי חסימה אחורית ועומד ביני לבין הסל? אתה לא יותר קרוב ונמצא בינו ובין הסל? כיצד ייתכן שאתה מחטיא 6 פעמים כשאין אף אחד בריבאונד התקפה וממשיך לנסות? למה כשאני מקבל כדור באמצע הזון ועומד כפיבוט עם הגב לשומר מוקף בשטחים פתוחים אתה לא עוקף את הענק הגמלוני ששומר עליך ונכנס לקבל כדור בצעד וחצי? מה כל כך הפתיע אותך כשציפיתי לקבל כדור חזרה בפיק אנד רול? למה במתפרצות אתה מוסר במטר האחרון כשאין זמן ומקום לייצב את הריצה- כשאתה יכול למסור לי 5 מטר לפני הסל במקום לכדרר ולהאט את ההתקדמות? איך אתה חי עם הקטנוניות שלך ומדוע חשוב לאחר שהפסדת, להתחשבן על התקפה שהיריב לא קלע בה סל? מכיוון שהמשחק התקיים דקות לאחר אסיפת הורים שבה אף אחד לא הבין את הבדיחה המעולה שלי- תשובה לשאלת המורה "מדוע הברווזון המכוער הפך לברבור?" הגעתי למסקנה שאנשים כנראה עייפים מלחשוב בעצמם. התיוג קל, מהיר ונוח לשליפה. כאן אני חוזר לפונז שמבחינת טיפוס נראה לי כסקרן ושואל. כשניצב מול העולם האוטופי הנמרי (לא קיים למיטב ידיעתי) הצליח להבין שמדובר במשהו שהוא לא טוב ולסמן אותו במהירות כמשוייך לאנרכיה שתוביל לאלימות ומשם הגיהנום ממש קרוב. למען הדיוק והפרוטוקול ראוי לציין שהוא לא סימן את הדברים כימין או שמאל ולכן מיד כשהאוטופיה תתרחש אזמין אותו לסיור בכרכרה המלכותית כדי שיבין עד כמה טעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע שאתה נהנה מכדורסל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשחקי כדור קבוצתיים נמרים סובלים מציפיות מהמשכילים שמשחקים איתם: 1. מיקום בוגר בסרגל השופוני מול התרומה לקבוצה. (כיף להתבטא אבל עד גבול מסויים). 2. הבנת משחק וקבלת החלטות. (במתפרצת חשוב לזכור שהכדור יותר מהיר). 3. חינוך לקוי שהוביל לחוסר הנאה מעבודת הגנה. (נמרים אוהבים לעשות לחץ לחטוף ולגרום ליריב לאבד את הכדור והראש). לשמחתי אני מוצא מדי פעם פנאי לעונג שמסתתר במשחק מטקות עם נשים. הדיאלוג הדינמי משחרר מהאישה אגרסיות ומעצים את נחת זרועה בעוד שהגבר בונה סובלנות גברית דפנסיבית. כמו ריקוד א-סימטרי נעדר תחרותיות שמדרבן לשיפור עצמי. ספורט שמאפשר למגדרים להתבטא שלא על חשבון השני. מדוע אין חוג מטקות? כי לא מבינים שלפעמים בספורט בלתי תחרותי מסתתר הספורט הטהור. התשוקה לדבר עצמו בלי קשר לפרסים. תחרויות גלישה הם עניין רע. המלצת מעקב בליגת האלופות לאור הציפיות: דורטמונד ואתלטיקו. בכדורסל אני לא צופה מאז שאלוהים עזב את העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין ההגנה, אצלי זה יותר חוסר ברירה טבעית. במשחקי כדורגל בששי אחה''צ בשכונה אני הרבה יותר מדי מבוגר, כבד וקרדיו-וסקולרי מכדי להיות גורם משמעותי בהתקפה. אבל בהגנה ובשער אני מקבל יתרון של חצי שניה-שניה על התוקף כשאני יודע מה הוא יעשה לפניו. בעניין ספורט לא תחרותי- מסכים. לילדים יש משחקי שיתוף פעולה (מסירות, פולו) שלמבוגרים כבר אין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם למבוגרים יש משחקי שיתוף פעולה, שמישהי שהכרתי פעם הגדירה בתור, אהמ, 'ספורט היתולי'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אליפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הבעיה עם קטרגל. כשאין כושר חייבים להשאר בהגנה. מגרש חוקי מאפשר לחלוץ הנבון לנוח. פולו? אנחנו ב -2016. במגירה אין זכר למראה ילדים שמשחקים פולו לפחות מתחילת המילניום. גם לא קופצים חבל או משחקים בגומי. יש יותר פריסבי אבל בקטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחלוץ אין לי את הזריזות מול בני ה 25. מקסימום להגיע למקום הנכון בזמן הנכון לקבל פס להרים רגל ולבעוט. התכוונתי ל follow, לא ל polo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שעזב את האולם. לא ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש ברשת תירגום צלא לעברית של "הברווזון המכוער" מה שסיפרת מעיניין ושונה מאוד מסיפור מעובד לילדים של האגדה הזו. לגבי חוסר היכולת של רוב מוחלט של האנשים פה להתווכח על עניינים קונטרווורסלים (וההימלטות שלהם לתשובות פשטניות מטעם "מועצת חכמים" כדי שיהיו אנשים מוסמכים _שיחשבו במקומם_) — זו מסקנה שהגעתי אליה כבר לפני מספר שנים. לכן איני מוכן לבזבז אפילו דקה בפורום זה על הצגת תזה קונטרוורסלית (שדורשת חשיבה עצמאית): מובטח שכל נסיון זה יתנפץ על סלעי השמרנות המחשבתית השלטת בפורום זה. הערות: 1. אין לי מושג בכדוסל לכן איני יכול לחוות דעה על מה שאמרת. 2. לא קראתי באיזו מערכת שלטונית אתה מצדד. אני לא חושב שפיספסתי משהו כי אפילו אם אתה צודק היכולת של מערכת השלטונית בארץ לשנות את פניה עקב "חוכמת ההמונים" היא יכולת אפסית. אין גם מנהיגים מהפכנים שיכולים לגרור את ההמונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחפש תרגום בגוגל, לא מכיר. היכולת לחשוב ולדון בשכיח בצורה בלתי שגרתית מוגבלת ולא רק באייל. מי שחונך וגדל מבלי שסקרנותו הטבעית תסורס סיכוייו למצוא מפתחות, הסברים ופתרונות עדיפים. אין הרבה הורים שמבינים את חשיבות שימור וטיפוח הסקרנות מול מערכת החינוך שמלמדת ידע במקום להלל את פעולת החשיבה. הפעילויות במערכת שנועדו ללמד לחשוב מושפעות ועוסקות בכל מיני תורות חצי אפויות ויוצרות בעיקר נזק למרות שאאוטסיידרים אנטי-ממסדיים מככבים במערכת. האחריות שנובעת מגודל ההשפעה רובצת לפתחם של ההורים ורובם כולל כאלה שמדופלמים בחינוך ועזרה לילדים ונוער לא כשירים. אינני יכול להעיד שאני נטול טעויות חינוכיות ולא פעם רמסתי סקרנות טבעית למרות שאני מודע ורגיש לנושא בתואנות שונות אבל הייתי עובר את מבחן הקבלה. המצב הדרדר כי ענף הספורט הנרחב ביותר הוא הפגנת ידע ודעתנות וקיים לחץ להשתתף בו. חוסר הנוחות שמתלווה לפענוח תהיות ושאלות סבוכות (לא חידות או סודוקו) בעולם התשובות המיידי של גוגל וכמות הפרשנות ותיווך המציאות שעוטפת כל אירוע ושאלה נתפס כמיותר. הבון טון שאסור לסבול ולהתאמץ כיום עבור כלום. מי שחונך לענות ולדעת או להתחרות במהירות שליפת הידע לא ישנה את דרכיו כשיהפוך לבוגר. היכולת לשהות עם סוגיה או לסגור שאלות בטריקת דלת תלויה בסיבולת מנטלית. הסיבולת נובעת מחינוך וטבע מולד ופחות תלויה בהשכלה. החברים באייל בדיוק כמוך וכמוני בתחומים מסויימים לא ידרשו מעצמם לעבור חשיבה יסודית בגלל אי-הנוחות והרווח המפוקפק שבהחזקת תובנות ודיעות בלתי שגרתיות ולכן מסתפקים במוכן. גם כנמר לא הייתי טורח לעבור תהליך חשיבה שכזה ללא צורך מובהק ודחוף להבין. ליתר דיוק עד שרמת הסבל לא הגיעה לרמה שהצדיקה נטישת קונספציות ועמדות חיצוניות לא שקלתי לבחון אותן מחדש. כדי שאדם בוגר יבחן משהו מוכר באופן חדש, כנה ובלתי אמצעי הוא חייב ברוב המקרים לעבור שוק או זעזוע. 1. רק הדגמתי את האבסורד שבתיוג כשיטה להערכה מהירה. הכדורסל לא חשוב. 2. אני מצדד במערכת שמבוססת על ניסיון מצטבר, יעילות, שקיפות, רצון הבוחר וכוונה להיטיב עם האוכלוסיה. אינני מכנה את השיטה בחלוקה המוגדרת של מדעי הרוח כדי להשהות את התיוג בקרב הממהרים בעוד מספר שניות. גם פחות משנה לי איך כיצד יכנו אותה כי אינה מתקיימת כרגע למיטב ידיעתי באף מקום 1. השוני בשיטה נובע מפירמידה שלטונית שמבוססת על אמון, גידור מניעים ומנדט שמבוסס על תוצאות ביצועיות. בשיטה המעולה אין שרים, מפלגות או דמוקרטיה ישירה. מדגדג לי לפרט אבל אתאפק. אני מודע שהסיכוי לשינוי אפסי. המערכת הדמוקרטית מוגבלת ולאור החושך שמסביב אני חושש מצורות שלטוניות אחרות שיגיעו מוקדם מהצפוי. שכבת השומן שמגינה על הדרג המחליט והמבצע מדלדלת עם השקיפות שהביאו הרשתות החברתיות. בסופו של יום חוכמת ההמונים או רעב המונים או תסכול ההמונים יביאו לשריפת המועדון והדמוקרטיה תיסוג למקומות שיוכלו להכיל (תקציבית וביטחונית) את הרעות שהביאה. הדמוקרטיה כנראה לא תשרוד במדינות המערביות. האיחוד האירופאי לדוגמא התעלם מרצון הבוחרים התנהל כקופסא סגורה שמיטיבה בעיקר עם המשרתים בקודש ומכאן הברקסיט והמשך התהליך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |