בתשובה להפונז, 11/09/16 11:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בערך בויקיפדיה מדובר על שבעה שמות, שאלהים הוא אחד מהם. בעניין הדיבור- יש את הדיבר השלישי ''לא תשא'' (שעליו עובר, פחות או יותר, הטיפוס ממונטי פייתון), ועונשו מלקות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאנחנו למדנו תנ''ך, וקראנו בקול מן הכתובים לא פעם, לא היתה שום בעייה בלומר אדוני, אלוהים, וכל כינוי אחר מלבד השם המפורש המוזכר בסרטון, ואותו אכן לא מבטאים אלא מחליפים במילה אחרת. אני מניח שלו הדיבר השלישי היה נתפס ככה מאז ומעולם, לא היינו משתמשים בנוהל הזה. ההתפשטות לשאר השמות לאורך השנים נראית לי כסוג של התדרדרות למנהגים טפלים ותפלים שמשמשים איזה סוג של סדין אדום של מי שומר יותר מרעהו, ולא משנה אם זה מתבטא בטקסים חיצוניים אוויליים ככל שיהיו. אלה בני הלוויה של ההתדרדרות בהחמרה הדתית שגורמת להפסקת שירת נשים ועוד גזרות חדשות לבקרים שאין להן כלום עם היהדות המסורתית. והרי המילה שלוהים משמשת בשפה גם כדי לציין אלוהים אחרים, אלוהי הכסף, אלוהי הרייטינג וכדומה. כמו שזה נראה היום, אני לא אתפלא (גם אם אקיא קצת בפה) לשמוע על אלוקי הכסף, אלוקי הממון ובעזרת קשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוהי הממון [ויקיפדיה] נשמע לי כמו ביטוי גנוסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הגילוי הנאות, אני רוצה לדווח כי שאלתי קולגה בעל כיפה, והוא אומר שמילדות אכן חונך לומר אלוקים ולא אלוהים, כשהכוונה היא לקב''ה בכבודו ובעצמו, ואלוהים כשהכוונה לכל ביטוי אחר שמכיל את המילה הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש תחרות הקפדות די דבילית. בעניין "לא תשא" הכוונה היא להשבע בשמו לשווא או שלא לצורך. בתנ"ך אנחנו רואים שדווקא נשבעים לא מעט בשם ה' לדוגמה : "וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל בְּקוֹל יְהוֹנָתָן וַיִּשָּׁבַע שָׁאוּל חַי יְהוָה אִם יוּמָת." אלו מן הסתם שבועות לצורך ולא לשווא. ובעניין הכתיבה- מותר לכתוב, אסור למחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשווא - שבועת שקר. שהרי <קישור https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%... נאמר>: אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. אז כשנשבעים, נשבעים בשמו של ה'. אבל אם בית הדין מחייב אדם להשבע על מנת לוודא כי איננו משקר ולמרות זאת הוא נשבע לשקר, אז הוא עובר על האיסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת: הקישור שלך נכשל בגלל התו : בתוכנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשירת נשים אין דבר עם היהדות המסורתית? האיסור מופיע בכתבים בני למעלה מ-1500 שנה. אם 1,500 שנה לא נחשבים מסורת, אני לא יודע מה כן. מגוחך שגבולות והגדרת המסורת נקבעים על ידי אנשים שההבנה שלהם והעיסוק שלהם במסורת קלושים כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא מופיע בהקשר של דברים שמפריעים לקרוא 'שמע'. לא שירת נשים בעלמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המקור לדבריך? אתר "דעת אמת"? כי הגמרא והפוסקים אומרים אחרת. באופן כללי המושג "ערווה" הוא איסור שנוהג בכל זמן. וכמובן שאסור לקרוא את שמע במצבים של חוסר צניעות או מול טינופת. זה לא אומר שללא קריאת שמע מצב של חוסר צניעות מותר, או שהטינופת הופכת נקיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכות כד ע''א. וכל מיני דברים מעניינים אפשר ללמוד משם, על הצניעות, או ליתר דיוק - היעדר הצניעות של אבותינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי הפנה אותך לשם? שגם שם לא מדובר רק על איסור שבזמן ק"ש. ומי שלומד משם על העדר הצניעות של אבותינו, לא מבין מה הוא קורא. יש מקומות רבים בתלמוד בהם דנו באיסור על גבר לשמוע שירת נשים. מי שהפנה אותך למקור ההוא בלבד עשה זאת או מתוך בורות או מתוך כוונה להטעות. ממליץ לך לקרוא את הערך קול באישה ערווה [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נראה: האשה יושבת וקוצה לה חלתה עירומה1. אנשים ישנים בעירום. כולל בנים ובנות קטנים יחד עם הוריהם. כנראה שהסטנדרטים היו שונים קצת. 1 למה זה הוזכר בכלל, אם לא היתה אפשרות כזו עולה על הדעת? וכי אשה חרדית היום תלך עירומה בביתה? או אשה דתית? קל וחומר כשמדובר בברכה שצריך לברך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נראה. זוג שישנים יחד בעירום... לא צנוע? מופרך? זוג שישן יחד, צריך לקרוא קריאת שמע או לא? אם כן, איך קורא? וזוג שלא מתלבש כשהילדים הקטנים שלהם ישנים איתם, כנראה על היצוע היחיד בבית, כל כך בעייתי? ישנו עם בגדים? זה לא כמו היום שיש פיג'מה וכמה מערכות בגדים לקיץ ולחורף ולאביב ולמסיבות ולשבת ולפה ולשם. ביום לובשים את הבגד, בלילה בלי ומתכסים בשמיכה או משהו. זהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |