בתשובה לנמר בגרבי משי, 07/09/16 23:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסכים על הלן האנט. היא קנתה אותי ב''הכי טוב שיש''. זה היה סרט שהוציא מהרבה שחקנים טובים (גם גרג קיניר וגם קובה גודינג ג'וניור התעלו על עצמם) את המיטב שבהם. שני אוסקרים מהמוצדקים לניקולסון והאנט. האנט נראית לי המקבילה הנשית של טום הנקס- יש בה משהו אנושי וחיובי שהיא משרה על כל הדמויות שלה, וה''כל אדם'' שלה אמין לחלוטין. לא ראיתי את ''איש קטן טייט'' כדי לבחון את ה''כל אדם'' של ג'ודי פוסטר, אבל אני מנחש שהאנט לוקחת בגדול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכיטוב מצויין. הסצינה הרומנטית במסעדה- וואו! משהו בטום הנקס לא עובר אצלי מבחינת אמינות אבל אני מבין את נקודת להשוואה. ראית סרט עם אלן ארקין? קראתי את מילכוד 22 בשירות הצבאי. כשראיתי את הסרט נדהמתי. זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שצפיתי בסרט שכמעט זהה לחלוטין לדרך שבה דמיינתי בעיני רוחי את הדמויות, הסביבה והסצינות. אלן ארקין שיקף את הלך הרוח היוסיאריאני בצורה מושלמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התאכזבתי מרוב העיבודים הקולנועיים לספרים שקראתי בנעורי. מילכוד 22 איכזב אותי במיוחד. ממש לא דיבר אלי, למרות שאני מסכים שאלן ארקין שחקן טוב. אפילו "קן הקוקיה" המופתי, הענק, המאסטרפיס גם אחרי ארבעים שנה, לא הגיע בעיני לרמת הספר. הפעם הראשונה שהשתאיתי ואמרתי לעצמי: "זה בדיוק כמו שדמיינתי", היתה ב"שר הטבעות". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |