בתשובה לאריק, 07/09/16 9:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הציפיה אצלי מתחלקת לשחור ולבן- האם מדובר (שוב) באותו טיפוס או שמדובר בדמות חדשה. קיאנו ריבס מאוד חלש בעיני. מנעד ההבעות שלו נמוך ופלסטי. ''נקודת פריצה'' נחשב בפנתיאון הזוגי שלנו כפלופ של כל הזמנים לצד סרט ברברת צרפתי. ג'ון טרבולטה (שאני לא אוהב) מצויין וגם ג'ק הקמן. וודי הרלסון ענק והתמוגגתי מכל סרט שראיתי גם בגלל שמשהו בו מזכיר לי מעבר לדמיון החיצוני מישהו קרוב. אם אני זוכר נכון, ברוס וויליס בכוכב הקופים שיחק את אותו ברוס וויליס. אצל הנשים נראה שהכוכבות יותר מגוונות ויש הרבה. רובין רייט, הלן האנט, מריל סטריפ, גווינת' פאלטרו והראש מסתחרר קתרין הייגל. פנלופה קרוז (מוגבלת אבל למי אכפת), אנג'לינה, ג'ניפר אניסטון לא משכנעות אותי. יש הרבה כוכבות שלא יעברו כמדעניות אטום או כמנכ''ליות של תאגיד. הלן האנט ורובין רייט מרשימות אותי. הן מסוגלות להביע בפניהן דקויות ומנעד עצום של צבעים מבלי להזיז עפעף או לומר מילה. כמו לקרוא בספר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וגם ג'ייסון סטיית'האם. טעיתי. התבלבלתי עם וודי הרלסון. אני שוכח שמות שמות שחקנים, סרטים וספרים מאז שאני זוכר את עצמי. לא התבלבלתי בין אלן ברקין לאלן ארקין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוחלט אם כך. השחקן הכי טוב הוא כמובן- דניאל דיי לואיס . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים על הלן האנט. היא קנתה אותי ב''הכי טוב שיש''. זה היה סרט שהוציא מהרבה שחקנים טובים (גם גרג קיניר וגם קובה גודינג ג'וניור התעלו על עצמם) את המיטב שבהם. שני אוסקרים מהמוצדקים לניקולסון והאנט. האנט נראית לי המקבילה הנשית של טום הנקס- יש בה משהו אנושי וחיובי שהיא משרה על כל הדמויות שלה, וה''כל אדם'' שלה אמין לחלוטין. לא ראיתי את ''איש קטן טייט'' כדי לבחון את ה''כל אדם'' של ג'ודי פוסטר, אבל אני מנחש שהאנט לוקחת בגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכיטוב מצויין. הסצינה הרומנטית במסעדה- וואו! משהו בטום הנקס לא עובר אצלי מבחינת אמינות אבל אני מבין את נקודת להשוואה. ראית סרט עם אלן ארקין? קראתי את מילכוד 22 בשירות הצבאי. כשראיתי את הסרט נדהמתי. זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שצפיתי בסרט שכמעט זהה לחלוטין לדרך שבה דמיינתי בעיני רוחי את הדמויות, הסביבה והסצינות. אלן ארקין שיקף את הלך הרוח היוסיאריאני בצורה מושלמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התאכזבתי מרוב העיבודים הקולנועיים לספרים שקראתי בנעורי. מילכוד 22 איכזב אותי במיוחד. ממש לא דיבר אלי, למרות שאני מסכים שאלן ארקין שחקן טוב. אפילו "קן הקוקיה" המופתי, הענק, המאסטרפיס גם אחרי ארבעים שנה, לא הגיע בעיני לרמת הספר. הפעם הראשונה שהשתאיתי ואמרתי לעצמי: "זה בדיוק כמו שדמיינתי", היתה ב"שר הטבעות". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |