 |
לא יודע, הקשבתי לזה פעמיים, או שפספסתי משהו או שהוא בכלל לא הזכיר את המילים ''זכויות אדם'' (ולעניין עצמו, לדעתי הוא לוקח שני דברים שונים וקורא להם באותו שם רק בגלל שיש להם קווי דמיון. כשקווי הדמיון רלוונטיים זאת טכניקה סבירה בהחלט, כשההבדלים רלוונטיים, כמו בדיון הזה, זאת טכניקה פסולה. אני לא יודע באיזה הקשר הוא עשה את זה, אבל אם הוא ניסה לטעון ששחרור בני אדם הוא כפיית דת בגלל שחירות היא ערך וערך הוא דת, אז הוא טעה והטעה. אני צריך את ההקשר על מנת לשפוט מה הוא רצה להגיד)
אי אפשר לנסח טיעונים בלי להשתמש בהגדרות מדוייקות. ז''א אפשר, אבל אז הטיעון לא מדוייק וכל אחד קורא בו מה שהוא רוצה לקרוא בו. על מנת להעביר את הטיעון לאחרים אתה צריך להשתמש במושגים מדוייקים. העובדה שהצורך להתנסח במדוייק משעמם אותך והנטיה שלך להחליף טיעונים בהצהרות שאמורות למנוע דיון (וזה הרי המטרה היחידה של פתיחה כמו ''אין ספק ש...'') מעידה, לדעתי, שבניגוד למה שנדמה לך, לא באמת מעניין אותך לדון בטיעונים.
שים לב, אגב, כמה הררי מקפיד להסביר את המילים בהם הוא משתמש. הוא מכיר בעובדה שההגדרה שהוא מביא היא לא ההגדרה המקובלת, הוא מביא את ההגדרה המקובלת, מביא את ההגדרה שלו, מסביר ומדגיש מה ההבדלים בין ההגדרות. הוא לא משתמש ב''אין ספק ש...'', ''בוודאי'', ''כמובן'', ''מובן מאליו ש..'', ''ברור לכולם ש...''. לא שמעתי את פתיחת ההרצאה ולא את סופה, אבל נראה לי שמהרגע שהוא הביא את ההגדרה ועד סוף ההרצאה, כל פעם שהוא השתמש במילה ''דת'' כל המאזינים הבינו בדיוק למה הוא מתכוון. ככה, לדעתי, מציג טיעון מי שמועניין לדון בטיעונים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש